אין קסמים: מימון התוכנית לצמצום יוקר המחיה יגיע מצמצום שירותים אזרחיים
אין קסמים: מימון התוכנית לצמצום יוקר המחיה יגיע מצמצום שירותים אזרחיים
במשרד האוצר סבורים שהעלייה בהכנסות המדינה היא קבועה, אך הסיכונים לתחזית זו גדלים: רק הירידות בנאסד"ק עלולות לייצר בור של 6 מיליארד שקל. כשההכנסות יקטנו הפגיעה הראשונה תהיה בתשתיות ובחינוך
לשר האוצר אביגדור ליברמן היה חשוב להגיד שוב ושוב בימים האחרונים כי את התוכנית לצמצום יוקר המחיה, כולל הטבת מס למשפחות עובדות, היה מפרסם במועד זה בלי קשר למחאת יוקר המחיה. ליברמן החליט שהדימוי שהוא רוצה לתת לכהונתו במשרד האוצר הוא של שר אוצר בלתי־לחיץ המחויב למשמעת פיסקאלית. הדימוי לא רק מתאים לאופיו של ליברמן, אלא הוא רכיב מרכזי בבידול שהממשלה הנוכחית יוצרת מהקודמת. ליברמן מעדיף כותרות שליליות על שאינו תומך מספיק בחלשים או שהוא שונא חרדים, על פני כותרת שטוענת כי הוא נוהג בחוסר אחריות פיסקאלית ונכנע ללחץ ציבורי. גם ראש הממשלה נפתלי בנט שידר שכנוע עמוק כי הפחתות המסים יביאו לצמיחה כלכלית של המשק בשל העובדה שהן מעודדות יציאה לעבודה.
למרות כל זאת, אי אפשר לטשטש את סימן השאלה הפיסקאלי ולהסירו מתחת לשולחן. ביום חמישי התפרסמו נתוני הביצוע של ינואר. ואכן התברר כי מדובר בחודש פנטסטי. "מאז חורבן בית שני לא היתה כזו גבייה", אמר ליברמן בהומור אופייני, אלא שלא צריך להיות כלכלן דגול כדי להבין כי גבייה גבוהה חד־פעמית אינה סיבה לפזר את הכסף במהירות. בייחוד כשיש אי־ ודאות משמעותית בנוגע להמשך שנת 2022. גם בתוך משרד האוצר היו התנגדויות להוצאה התקציבית המשמעותית הזו, אך בסופו של דבר רווחה ההסכמה בין גורמי המקצוע כי אם כבר הולכים על הוצאה תקציבית, מדובר בהוצאות תקציביות אפקטיביות שעשויות להועיל למשק.
במשרד האוצר מתעקשים כי העלייה בהכנסות היא פרמננטית, ואף תימשך, וכי בכוונת הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג לעדכן את התחזית האחרונה (מאוקטובר 2021) שדיברה על הכנסות בהיקף של 411 מיליארד שקל.
אך אי אפשר להתעלם מכך שגם אם הכלכלנית הראשית תעלה את התחזית, הסיכונים להכנסות המדינה בשנה זו גבוהים במיוחד, זאת בעיקר בשל האינפלציה בארה"ב, והתגובות הצפויות של הפד ושל שוקי ההון. בנובמבר 2021 פרסמה הכלכלנית הראשית את הקשר בין מדד נאסד"ק להכנסות המדינה. כל 1% במדד הטכנולוגיה האמריקאי שווה לחצי מיליארד שקל בהכנסות. מתחילת השנה ירד המדד בכ־12%. זה אומר 6 מיליארד שקל פחות בהכנסות המדינה. זה לא סכום קטן גם אם השנה תסתיים בחצי מזה.
אך יש גם זווית אחרת לדיון זה. אחד הוויכוחים שמתנהלים מתחת לפני השטח כבר כמה חודשים בין בנק ישראל ומרבית הכלכלנים לבין משרד האוצר הוא בשאלה בדבר היקף ההוצאה הציבורית בשנים הקרובות. בבנק ישראל ובקרן המטבע טוענים כי יש צורך בהגדלה מסיבית של ההוצאה האזרחית (בעיקר שיפור תשתיות תחבורה והון אנושי), אך במשרד האוצר מתעקשים שאסור להגדיל את החוב הציבורי. על כך הגיבו בקרן המטבע: "אם לא רוצים להגדיל חוב, אז צריך להעלות מסים, כדי להגדיל את ההוצאה הציבורית".
כעת הממשלה פועלת בכיוון הפוך, ומקטינה את הכנסותיה. הקטנת ההכנסות הזו, יחד עם המשמעת הפיסקאלית הקשוחה של האוצר, עשויה להביא לכך כי ההמלצות להגדלת ההשקעה בתשתיות יישארו במגירות בנק ישראל ללא מימוש. ד"ר עדי ברדנר מבנק ישראל אמר דברים דומים באופן פומבי: "אנחנו נמצאים בתקופה שההכנסות ממסים גבוהות באופן חריג, אבל גם קרן המטבע והניתוחים שלנו אומרים שיש אלמנט זמני של הכנסות ממסים. לכן להפחית מסים זה משהו שיפגוש אותנו כשנרצה לבצע את התוכניות המבניות יותר בחינוך, בתשתיות, בתחבורה, זה הכסף שיחסר בסופו של דבר בתקציב כשיצטרכו להתמודד עם התהליכים המבניים שיסייעו להתמודד עם יוקר המחיה בצורה שיטתית".
