הרחבת רפורמת היבוא והגדלת ההשקעה בחינוך לגיל הרך: המלצות בנק ישראל לממשלה
הרחבת רפורמת היבוא והגדלת ההשקעה בחינוך לגיל הרך: המלצות בנק ישראל לממשלה
במסגרת מסמך שהגיש לממשלה החדשה ממליץ בנק ישראל להכפיל את ההשקעה בתשתיות ואף להעלות מסים לשם כך, להנפיק אג"ח צמודות למחירי הדיור כדי למתן את הביקוש, לא למהר במעבר לאנרגיות מתחדשות ולהגדיל את ההשקעה בחינוך לגיל הרך אך רק למשפחות עובדות
הרחבת רפורמת היבוא, הגדלת ההשקעה בחינוך לגיל הרך ובתשתיות, הנפקת אג"ח צמודות למחירי הדיור וקביעת תקנות להנפקת שקל דיגיטלי - אלו הן רק חלק מההמלצות הכלכליות שמפרסם היום (ב') בנק ישראל לממשלה החדשה.
"מול ההתאוששות המרשימה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, עומדת נחיתותו בשורה של נושאים תשתיתיים, ובגללם רמת החיים בישראל נמוכה יחסית למדינות המפותחות", כתב נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, בפתח החוברת. המסמך כולל המלצות בשבעה נושאים מרכזיים: שיפור ההון האנושי בישראל, שיפור התשתיות, דיור, אנרגיה ואקלים, תשתיות דיגיטליות, יוקר המחיה ופיננסים. תרומתו של המסמך לא מסתכמת רק בצעדים שהוא מציג, אלא באופן הבהיר שבו הוא מנגיש את אתגרי כלכלת ישראל.
במסמך ניתן למצוא התייחסות חיובית לחלק מהרפורמות המקודמות כעת בחוק ההסדרים, דוגמת תמיכה עדינה במס נסועה ובהרחבת רפורמת היבוא. אולם ניתן לראות כי בשורה של רפורמות שמקדם האוצר העדיף הבנק לא להתבטא, כמו בנושא פירוק המונופולים בתחום המזון או ההצעה להקמת קרן ארנונה.
נקודת המוצא של הדו"ח היא העובדה כי התוצר לנפש בישראל נמוך ב-13% מממוצע ה-OECD, וב-25% ממדינות ההשוואה (אוסטריה, בלגיה, דנמרק, הולנד, שוודיה ופינלנד). ברמה שעתית, התוצר לשעת עבודה בישראל נמוך ב-20% אל מול ממוצע ה-OECD, וב-35% אל מול מדינות ההשוואה. נקודת מוצא שנייה היא הדמוגרפיה הישראלית - ישראל גדלה בקצב של כ-2% לשנה, לעומת 0.6% לשנה ב-OECD.
בפרק ההון אנושי הבנק מסביר כי ממוצע המיומנויות בישראל נמוך יותר מזה של המדינות המפותחות, אך חשוב מכך - הפער בין ישראל לעולם הולך וגדל ככל שיורדים למטה בעשירונים. כלומר העשירון החלש ביותר בישראל חלש בהרבה מהעשירון החלש ביותר במדינות המפותחות. בבנק עומדים על כך שבישראל יש פערים עצומים אפילו בתוך בתי הספר, כך שלילדים ממשפחה חזקה יש סיכוי גבוה פי שניים לעבור את מבחני פיז"ה מאשר לילדים ממשפחה חלשה. להערכת בנק ישראל, ניתן להגדיל את התוצר ב-4% אם רמת המיומנויות בישראל תהיה דומה לזו של המדינות המפותחות.
עוד מצביע בנק ישראל על כך שההשקעה בחינוך לגיל הרך נמוכה מאוד בהשוואה בין-לאומית. כמו כן בעוד במדינות רבות ההשקעה בגילי 2-0 גדולה מאשר בגילי 5-3, בישראל המצב הפוך. לאור כך הבנק ממליץ "להגדיל את הסובסידיות לחינוך בגיל הרך, אך למקד את ההרחבה על פי מבחן הכנסה ותעסוקה, ולא באופן אוניברסלי". כלומר עמדת הבנק היא שיש להגדיל התמיכה בגיל הרך, אך רק לאוכלוסיות חלשות שמשתתפות בשוק העבודה.
הבנק מותח ביקורת על כך שאיכות המורים לא משתפרת ואף נמצאת בירידה. הבנק ממליץ להעביר את המכללות להוראה לפיקוח הוות"ת, לתגמל את המורים והמנהלים על סמך הישגי תלמידים, להגביר עצמאות ניהולית של בתי ספר מצליחים ולשפר את החינוך הערבי והחרדי.
בפרק התשתיות בנק ישראל מסביר כי אמנם ההשקעה בתחום זה בישראל גבוהה מעט מהממוצע ב-OECD, אך זה בעיקר בגלל ההשקעה ברכבת. בבנק טוענים כי כדי לצמצם את הפער לעומת העולם, יש להשקיע פי שניים ממה שמשקיעים כיום בתשתיות פיזיות, ולהגדיל את ההשקעה ל-3% תוצר בשנה. לדברי הבנק, השקעה בתשתיות אמנם תוביל לעלייה בתוצר, אך זו לבדה לא תספיק כדי לכסות את ההוצאות עבורן, ולכן יהיה צורך להגדיל את החוב או להעלות מסים. בבנק מציעים, כפי שכבר הציעו בעבר, להקים "מועצה פיסקלית" שתנהל את התקציב המופנה להשקעה ותוודא שהוא לא מהווה מסלול עוקף תקציב.
בנוגע למס נסועה, לגביו יש מחלוקת בין משרד האוצר לבין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, כותבים בבנק כי העובדה שיש עלייה במספר הרכבים החשמליים על הכביש, שעלות הנסיעה בהם נמוכה, עשויה להעצים את השימוש ברכב פרטי. אך למרות זאת, בנק ישראל מסתייג ואומר כי יש להחיל מס נסועה "יחד עם התפתחות רמת השירות בתחבורה הציבורית".
בפרק הדיור הבנק מסביר כי באופן היסטורי מה שהוביל לעליית מחירים הוא בעיית ההיצע, אך משנת 2021 היצע הדירות עלה משמעותית. בנק ישראל סבור כי יש להתמקד בציפוף מרכזי הערים במקום בבנייה בשולי המטרופולין, שכן דירה במרכז העיר מניבה תועלת כלכלית הגבוהה ב-300 אלף שקל לעומת דירה בשולי העיר.
עוד ממליצים בבנק להמשיך לשמור על רמת היצע גבוה, וממליצים להחיל את הטבת המס למשכירי דירות לטווח ארוך גם למשקיעים פרטיים, ולא רק למשקיעים מוסדיים. ההמלצה המעניינת ביותר בנוגע לשוק הדיור נמצאת דווקא בסוף הדו"ח: הבנק מציע להקים פיקדון בנקאי צמוד למחירי הדירות, או לחלופין להנפיק אג"ח צמודות למחירי הדירות, מה שעשוי למתן את הביקוש לרכישת דירות.
בפרק האנרגיה והאקלים בנק ישראל מזהיר שלא לרוץ מהר מדי עם המעבר לאנרגיות מתחדשות. בבנק מצביעים על כך שבישראל יש בשלב זה יכולת לייצר אנרגיה נטולת פחמן רק משמש (אנרגיה סולארית), ולכן חשוב לוודא שבמירוץ לאנרגיות מתחדשות לא מאבדים את הביטחון האנרגטי והעצמאות האנרגטית. הבנק ממליץ לקדם את האסדרה של טכנולוגיות חדשניות שמאפשרות ייצור אנרגיה נטולת פליטה, ולבחון את ההיתכנות של ייצור חשמל באמצעים גרעיניים בישראל. עוד מדגישים בבנק שלא להפסיק את פיתוח משק הגז הטבעי בישראל.
בפרק התשתיות הדיגיטליות בנק ישראל משבח את מתווה הסיבים האופטיים, ומציין כי ישראל פורסת סיבים בקצב מהיר ביותר, אך עם זאת מדגיש כי שיעור המחוברים לאינטרנט בסיבים נמוך בהשוואה בין-לאומית. בבנק קוראים להמשיך במתווה זה ולהעמיק את הדיגיטציה בממשלה וברשויות מקומיות, תוך כדי שימוש במנוף הסכמי השכר ליצירת שינוי זה.
בפרק יוקר המחיה נראה שהבנק סבור כי הדבר היחיד שיש לעשות הוא להמשיך לפעול לעידוד היבוא לארץ באמצעות הרחבת רפורמת היבוא. מעבר לכך, הוא לא מציע שום הצעה חדשה - לא לפרק מונופולים ולא להגביל מיזוגים.
בפרק הפיננסים מופיעות בעיקר המלצות שבנק ישראל כבר הציע בעבר, ובהן ההמלצה להסדיר את תחום הפעילות של השקל הדיגיטלי, לקדם את שוק האיגוח כך שכל ספק אשראי יוכל לסחור בחוב שהוא מחזיק כלפי צד שלישי, לקדם את החקיקה בנושא נתונים פיננסיים פתוחים בישראל ולעבור למס נומינלי אחיד על כל רווחי ההון, בניגוד למצב כיום בו יש שני מסלולי מיסוי שונים לרווחי הון.
