האחראי על מבחני ההערכה הארציים מודה: "לא נותנים ערך לבתי הספר"
האחראי על מבחני ההערכה הארציים מודה: "לא נותנים ערך לבתי הספר"
מנהל הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), ד"ר גל אלון, הפתיע בדיון בוועדת החינוך כשמתח ביקורת קשה על מבחני המיצ"ב והמבחנים שהחליפו אותם. מנתונים שהוצגו בדיון עולה כי בתי הספר החרדיים אינם משתתפים בשניים מתוך שלושת מבחני ההערכה הבינלאומיים. ח"כ משה טור-פז: "מדינת ישראל הפכה למדינת הלא בא לי. כל אחד עושה מה שבראש שלו"
ד"ר גל אלון, מנהל הרשות הארצית למדידה בחינוך האחראית על מבחני ההערכה הארציים, ביקר את המבחנים בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת החינוך של הכנסת. לדבריו, המבחנים "לא נותנים היום ערך לבתי הספר".
הדיון עסק בהחרמת מבחני ההערכה הארציים והבינלאומיים ע"י חלקים גדולים בחינוך החרדי. לפי נתונים שהציג נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסף וינינגר, בתי הספר החרדיים אינם משתתפים כלל בשניים משלושת מבחני ההערכה הבינלאומיים (פירלס וטימס) בתואנה כי הם אינם מתאימים לתוכנית הלימודים.
ד"ר אלון הסביר שהבעיה שאיתה מתמודדת ראמ"ה עמוקה יותר מהתנגדות החרדים למבחנים. "אנחנו צריכים להפוך את המבחנים שלנו מכלי של תחרות ורייטינג, לכלי שמנהלים במערכת החינוך רוצים אותו, חילוניים, ערבים וגם חרדים". לדבריו, "הפסקנו את המבחנים כי המערכת כבר לא יכלה לשאת אותם. זה הסית את תשומת הלב מהלימודים. לכן עשינו הרבה מאוד שינויים השנה: הפסקנו לפרסם ציונים, בנינו מחדש את הדו"ח לבתי הספר והבאנו בפני המנהלים בצורה תמציתית שיקוף של החוזקות והאתגרים שלהם".
אלון הפתיע בביקורת קשה על מבחני ההערכה הארציים שעורכת הרשות, בעבר מבחן המיצ"ב והיום מבחני ההערכה בשפה. "אני רוצה להבטיח שמי שעושה מבחן זה מביא לו ערך, והיום אנחנו לא שם", אמר. אלון חשף שבחצי שנה האחרונה מתנהל משא ומתן אינטנסיבי עם רשתות החינוך החרדיות על השתתפות במבחני ראמ"ה. עם זאת טען ש"מבחנים צריכים להביא ערך".
וינינגר אמר בתגובה כי "למבחנים יש תפקיד נוסף והוא לספק תמונת מצב למקבלי ההחלטות". כלומר, שאלת הערך למנהלים אינה בהכרח השאלה היחידה או המרכזית. עוד ציין שמבחנים בינלאומיים ממילא לא מספקים ערך לבתי הספר. וינינגר הציג את נתוני מרכז המחקר והמידע שמהם עולה שבמבחני השפה הארציים האחרונים בשנה שעברה לא השתתפו 57% מבתי הספר החרדים ו-73% מהתלמידים. במבחני פיז"ה היתה השתתפות מלאה של הבנות החרדיות, אבל שני שליש מהבנים החרדיים לא השתתפו.
יוזם הדיון, ח"כ משה קינלי טור-פז (יש עתיד), דרש להתנות תקציבים בהשתתפות במבחנים הארציים והבינלאומיים. לדבריו, "מדינת ישראל הפכה למדינת הלא בא לי. כל אחד עושה מה שבראש שלו". הוא גם ציין כי "מצבנו במבחנים בינלאומיים רע, אבל מצבנו בפועל הרבה יותר גרוע כי הנתונים לא כוללים את רוב החינוך החרדי". הוא גם הציע לרשת החינוך של ש"ס בני יוסף להתנתק מהברית עם רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל. זאת לדבריו משום שבני יוסף הרבה יותר קרובה לעמידה בדרישות, והיצמדות לחינוך העצמאי עלולה להביא לסנקציות קשות נגדם.
סמנכ"לית עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, עו"ד יפעת סולל, אמרה כי "מהגדרת חובת לימודי הליבה עולה שחייבים גם להיבחן. ברשתות החרדיות עושים צחוק מהמדינה שלא יודעת מה נלמד שם". עו"ד ריקי שפירא רוזנברג מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה אמרה כי "מדובר ברשתות שמקבלות תקצוב כנגד לימודי הליבה, ולימודי הליבה לא נלמדים".
יו"ר הוועדה, ח"כ יוסי טייב (ש"ס) טען שבחינוך החרדי יש רמה גבוהה של לימודי קודש ו"רמה נאותה של לימודי ליבה". הוא ציין גם שהבנות החרדיות שהשתתפו במבחני פיז"ה האחרונים קיבלו את הציונים הטובים ביותר. "מוסדות החינוך החרדיים כפופים לגדולי ישראל ואנחנו כפופים לדעתם", הוסיף.
