סגור

כשראש הממשלה מפטר את שר הביטחון הפופולרי ממנו

חילוקי הדעות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון המפוטר גלנט הלכו והידרדרו במשך השנה וחצי האחרונות:. החל מהדחייה הפומבית של גלנט את הרפורמה המשפטית במרץ 2023, שהובילה לניסיון הקודם לפטרו, ועד חילוקי הדעות סביב המלחמה, החזרת החטופים, השליטה בציר פילדלפי, גיוס החרדים ועוד. אולם לכל אורך התקופה הזו שר הביטחון גלנט נהנה מתמיכה ציבורית רחבה.
שלושה סקרים שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בשיתוף חברת iPanel בספטמבר (בתחילת החודש לפני ההתלקחות בצפון, באמצע החודש בסמוך למתקפת הביפרים ובסוף החודש לאחר חיסול נסראללה) מאפשרים לבחון את יחס הציבור לגלנט – בהשוואה לראש הממשלה ולממשלה כולה.
מצאנו כי גלנט נהנה באופן עקבי משיעורי שביעות הרצון הגבוהים ביותר מבין כל השרים. כך, למשל, עלתה שביעות הרצון של הציבור מגלנט מ-30% בתחילת ספטמבר ל-48% באמצע ובסוף ספטמבר. לשם השוואה, בסוף ספטמבר רק 26% מכלל הנשאלים בסקר היו שבעי רצון מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 17% בלבד היו מרוצים מתפקוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ו-27% היו שבעי רצון מתפקוד שר החוץ ישראל כ"ץ שיחליף את גלנט בתפקידו.
גם בהשוואה לרוה"מ והממשלה בכללותה, שיעור שביעות הרצון מגלנט גבוה יותר. כך בסוף ספטמבר 34% בלבד מכלל הנשאלים בסקר הביעו שביעות רצון מרוה"מ נתניהו ו-28% היו שבעי רצון מתפקוד הממשלה כולה, לעומת 48% שהיו שבעי רצון מתפקוד גלנט באותו הסקר (פערים דומים נראו גם בסקרים שנערכו בתחילת ואמצע ספטמבר).
1 צפייה בגלריה
ד"ר שחף זמיר אוניברסיטת רייכמן
ד"ר שחף זמיר אוניברסיטת רייכמן
ד"ר שחף זמיר
(צילום: המכון לחירות ואחריות)
עם זאת, יש לציין שקיימים הבדלים משמעותיים בין תומכי מפלגות הקואליציה לתומכי מפלגות האופוזיציה בשיעורי שביעות הרצון מהשרים ומרוה"מ. לשם השוואה, בסוף ספטמבר 73% ממצביעי הקואליציה היו שבעי רצון מתפקוד נתניהו, לעומת 8% בלבד ממצביעי האופוזיציה. באותו סקר 51% ממצביעי הקואליציה היו שבעי רצון מתפקוד גלנט לעומת 65% ממצביעי האופוזיציה. כלומר שיעור גבוה יותר בקרב מצביעי האופוזיציה היה מרוצה מתפקודו של גלנט.
פיטורי גלנט הם טעות לא רק בשל העיתוי - פיטורי שר ביטחון בעיצומה של מלחמה - אלא משום שהוא השר שנהנה מהתמיכה הציבורית הרחבה ביותר. המשמעות של פיטורי גלנט היא בראש ובראשונה פגיעה בביטחון המדינה, אבל לא פחות מכך פגיעה באמון הציבור בממשלה. זוהי דוגמא מובהקת לכך ששיקולים פוליטיים ולא ענייניים חודרים עמוק לתהליכי קבלת ההחלטות בדרג הגבוה ביותר; זהו גם ביטוי לחוסר היכולת של הממשלה להבין את גודל השבר בחברה הישראלית ולסירוב הממשלה להקשיב לציבור. הגיע הזמן שהממשלה והעומד בראשה לא יסתפקו בדיבורים על אחדות אלא יחתרו לאחדות בפועל, בצורה אחראית ולמען האינטרס הציבורי.
ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות, אוניברסיטת רייכמן