מה הקשר בין פורום קהלת למסמך הטרנספר המסוכן של גמליאל?
מה הקשר בין פורום קהלת למסמך הטרנספר המסוכן של גמליאל?
כך התגלגלה עמדה קיצונית ומסוכנת של יו"ר הליברלים בליכוד אל מכון מחקר שקשור לפורום קהלת ואל מסמך רשמי של משרד המודיעין. "עידוד עקירה כפויה של תושבי עזה פוגע באינטרס הישראלי בתקופה רגישה", אומר חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי
אפשר למצוא קווי דמיון רבים בין קמפיין שמנהל אמיר וייטמן, יו"ר הליברלים בליכוד, שבו הוא קורא לבצע טרנספר של תושבי עזה למצרים, לבין נייר מדיניות של משרד המודיעין שבראשו השרה גילה גמליאל ובו המלצה זהה, כפי שנחשף ב"כלכליסט". וייטמן אף מאשר בשיחה עם "כלכליסט" כי העביר את המסמך לגמליאל ולמשרדי ממשלה אחרים. "אני יודע בוודאות שבמשרד המודיעין קיבלו את החומר, אני באמת לא יודע אם זה השפיע על נייר העמדה שהם פרסמו. התוכן דומה, יכול להיות שזה תרם, אבל לא אני כתבתי את נייר העמדה של המשרד".
וייטמן אינו חוקר, אלא פוליטיקאי שדורג במקום ה־39 ברשימת הליכוד לכנסת בבחירות 2015. הוא גם בעלים של קרן ההשקעות שאמפל קפיטל. השאלה שהממשלה צריכה להשיב עליה היא איך התגלגלה עמדה קיצונית, ולדעת מומחים מסוכנת, שנכתבה בבהילות על ידי אדם שאינו חוקר או בעל תפקיד, לנייר רשמי של משרד ממשלתי. ויותר מכך: איך הדבר הזה קורה דווקא כעת בתקופה הכי רגישה מבחינה מדינית וצבאית שידעה ישראל מאז הקמתה.
על פי עמוד הפייסבוק של וייטמן, הוא החל בקמפיין הטרנספר ב־13 באוקטובר, 6 ימים לאחר השבת הארורה והקטלנית. נייר המדיניות של משרד המודיעין נכתב גם הוא בתאריך זה. המתווה הכלכלי של תוכניתו של וייטמן מופיע במסמך רשמי של מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, שבראשו עומד כעת מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל"ל.
השם המקורי של גוף המחקר שבראשו בן שבת הוא "המכון לאסטרטגיה ציונית", ובוועד שלו מורשי החתימה היחידים הם משה קופל, מייסד פורום קהלת, ומאיר רובין, מנכ"ל הפורום. השנה הנוכחית לימדה כי בממשלה המכהנת כעת רעיונות שמתגלגלים באזורים האלה עשויים להפוך למדיניות.
המכון העלה את המסמך של וייטמן לעמוד הרשמי שלו ברשת החברתית X, אך אחר כך מחק את הציוץ וכעת בן שבת גם מתנער מהמסמך. במענה לפניית "כלכליסט" השיב "ככלל וכמקובל במכונים נוספים למחקר ומדיניות: הדעות המובעות בפרסומי המכון הן של המחברים בלבד". וייטמן אומר כי מכון משגב התנער בדיעבד מהמסמך שהוא כתב משום ש"הם חושבים שזה עלול לסבך את ישראל".
וייטמן מסביר כי הרעיון לבצע טרנספר מבוסס על ההבנה כי "אנחנו מתעסקים עם אוכלוסייה שברובה הגדול רוצה להשמיד את היהודים. אי אפשר לחיות לצדה בשלום ואנחנו לא יכולים להיות תלויים כל הזמן ביכולת של הצבא". לדעתו, מצרים היא הפתרון הכי הגיוני אבל לא חייבים לממש אותו רק בה, "אפשר לחשוב על פתרונות אחרים. להעביר אותם באמצעות ספינות או מטוסים למקומות מקלט אחרים. אנחנו צריכים להשמיד את כל התשתית שמאפשרת קיום ברצועה ולייצר משבר הומניטרי שיאלץ את העולם להתייחס לאוכלוסייה הזו ולייצר פתרון".
בנייר העמדה הכלכלי הוא מציע כי ישראל תשקיע מיליארדים ברכישת דירות במצרים לטובת האוכלוסייה העזתית. השקעה כזו, לדעתו, היא זריקת מרץ לכלכלה המצרית ששקועה בחובות. סוג של תשלום לקניית רצועת עזה, אחר כך אפשר להקים בה עיר משגשגת, כך שלדעתו זו השקעה מאוד כדאית לישראל.
אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, אומר על נייר העמדה של וייטמן כי "ההצעה לא ריאלית בעליל, גם ספק אם היא עומדת בסטנדרטים של החוק הבינלאומי". בנוסף, לדבריו, "אם הדיווח על קידום הרעיון המופיע במסמך על ידי השרה גמליאל נכון, משמעות הדבר שמשרד המודיעין אינו רק מיותר אלא אף גורם נזק אסטרטגי לישראל".
מדוע?
"הנשיא א־סיסי בנאומיו בשבועיים האחרונים אמר כי מצרים רואה במעבר פלסטינים מעזה לסיני ניסיון לחסל את הבעיה הפלסטינית על חשבונה של מצרים דרך ריקון עזה מתושביה. הוא הביע חשש שעקורים פלסטינים יישארו במצרים פרק זמן לא ידוע, ספק אם יחזרו למולדתם, וייצרו עול כלכלי וביטחוני על מצרים. הוא גם התריע מהאפשרות שההתנגדות הפלסטינית המזוינת תעבור מעזה לשטח סיני, מה שיגרור תגובה צבאית ישראלית בשטחי מצרים ויסכן את הסכם השלום בין המדינות. בנאומו בפסגת השלום בקהיר בשבת האחרונה, א־סיסי הדגיש בפני העולם את המחויבות של כל מצרי ומצרי לכך שחיסול הבעיה הפלסטינית לא יקרה לעולם, ובכל מקרה לא על חשבונה של מצרים".
לדברי וינטר, המשבר שנוצר בין ישראל למצרים עקב מסמכים מהסוג הזה, והתבטאויות של גורמים רשמיים ולא רשמיים בזכותו, הוא חסר תקדים. "המשטר המצרי איפשר ויזם לראשונה מאז 2015 הפגנות במצרים כנגד ישראל, שדרכן מצרים ביקשה לאותת לישראל שדחיקת העזתים למעבר רפיח ולסיני מהווה בעיניה פגיעה בהסכם השלום ועלולה להידרדר חלילה לעימות צבאי. במצרים עוקבים מקרוב אחרי כל אמירה ישראלית בנושא ומצפים להכחשה ברורה של ראש הממשלה נתניהו, שלפיה ישראל מחויבת להסכם השלום ואין לה תוכנית לגרש את הפלסטינים לסיני, אלא שזו עד כה ממאנת משום מה להגיע. המסר שיוצא בימים האחרונים מקהיר לירושלים הוא ברור: זה משחק באש שעלול לפגוע ביחסי השלום".
איך חמאס מתייחס ליוזמה כזו?
"הצעות כאלה משחקות לידי חמאס. אחד מיעדי חמאס במערכה הוא פגיעה בקשרי השלום הקיימים בין ישראל לשכנותיה, והצעות כמו זו משחקות לידיו ומעניקות לו הישגים דיפלומטיים של דרדור היחסים של ישראל עם מדינות השלום והנורמליזציה, בהן מצרים. ישראל זקוקה למצרים תוך כדי המלחמה, והיא תזדקק לה עוד יותר ביום שלאחריה. הגברת החשדנות הקיימת ממילא במצרים כלפי ישראל, וכרסום באמון שהושג בין המדינות לאורך השנים בעמל רב, פוגעים באינטרס הישראלי מול מצרים בתקופה רגישה זו".
הנחת היסוד במסמך היא שמצרים שקועה בחוב עמוק ולכן תשמח להשקעה ישראלית בה לשיקום פליטי עזה.
"הטענה שמצרים שקועה בחובות עמוקים היא נכונה, כ־180 מיליארד דולר, אבל המחשבה שניתן לגרום למשטר בקהיר בתמורה לבצע כסף לפעול בניגוד מוחלט לערכיו ולאמונותיו ולהבנתו את האינטרסים המצריים והפלסטיניים ארוכי הטווח מנותקת מהמציאות. איני פוסל שימוש בתמריצים כלכליים כדי לרתום את מצרים להגביר את מעורבותה בעזה ולמלא תפקידים חיוביים בראיית ישראל ביום שאחרי המלחמה. עם זאת, התפקיד המצרי בעזה מוכרח לעמוד בהלימה גם לאינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים שלה".
לשאלה האם נכונה הטענה במסמך כי גם מדינות אחרות יתמכו במהלך כזה משום שהוא משרת אינטרסים שלהן, עונה וינטר כי "ירדן כבר הביעה התנגדות מפורשת למהלך כזה, שעלול בראייתה ליצור תקדים לגירוש תושבים פלסטינים מהגדה המערבית לשטחה ולהפיכתה למולדת חלופית עבור הפלסטינים. מדינות המפרץ, דוגמת איחוד האמירויות, מכבדות את מעמדה של מצרים כגורם המוביל את ההסדרים מול חמאס וישראל בעזה ולא יקדמו יוזמות העומדות בסתירה לעמדת קהיר".
בעזה ישתפו פעולה עם צעד כזה?
"איני יודע לגבי התושבים בעזה, אבל חמאס עצמו הודיע שיתנגד ולא ישתף פעולה עם ניסיונות לגרום להגירת אזרחים פלסטינים למצרים. האינטרס הצבאי וההסברתי של חמאס הוא שימור עזה צפופה ודה־לגיטימציה של ישראל דרך גרימת פגיעה באזרחים לא מעורבים במהלך המלחמה. במובן זה יש למצרים ולחמאס אינטרס משותף למנוע מעבר מסיבי של פליטים מעזה למצרים".
ממכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית נמסר בתגובה כי "מכון משגב דוגל בפלורליזם מחקרי ורעיוני ויש בו חוקרים עם מגוון דעות. בין פרסומי המכון יש גם ניירות עמדה שנכתבים על ידי חוקרים אורחים שאינם חלק מצוות המכון. המאמרים משקפים את דעת החוקר שכתב את המאמר בלבד, כפי שמקובל גם בשאר מכוני המחקר".
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "מדובר במסמך חשיבה ראשוני, שכמוהו יש עשרות בכל דרגי הממשלה וזרועות הביטחון. נושא 'היום שאחרי' לא נידון בפורום רשמי של ישראל, שממוקדת כעת בהשמדת היכולות השלטוניות והצבאיות של החמאס". משרת המודיעין גילה גמליאל לא התקבלה תגובה.
