ערן יעקב משאיר את רשות המסים חלשה ולא ערוכה למשבר
ערן יעקב משאיר את רשות המסים חלשה ולא ערוכה למשבר
כהונתו של מנהל רשות המסים הוארכה בשלושה חודשים, אך הרשות במשבר כוח אדם שייקח זמן רב לתקנו • בכירים מתארים נטישה המונית, בעיות בגיוס מפקחים ועומס עבודה כבד • השירות לציבור נפגע ויש חשש מפגיעה בהכנסות המדינה ממסים, בדיוק בתקופה כלכלית מאתגרת
"ערן יעקב מותיר אחריו גוף חלש, מרוקן כמעט לגמרי מעובדים איכותיים, דווקא כאשר המדינה נמצאת בפני שנים קשות יותר מבחינה כלכלית שבה דרושה רשות מסים חזקה". כך טוענים עובדים בעבר ובהווה ברשות המסים בשיחות שקיימו בימים האחרונים עם "כלכליסט". אותם עובדים מתארים מצוקה קשה של כוח אדם במשרדי השומה, שאמורים להיות חוד החנית של הרשות שאחראית על הכנסות המדינה ממסים. אמירות אלה מקבלות חיזוק מצד משרדי רואי החשבון שפועלים מול הרשות ומדברים על מצב שלא היה כמותו בעבר, שעליו אחראי אדם אחד — מנהל רשות המסים היוצא ערן יעקב.
יעקב היה אמור לפרוש מהרשות אחרי סיום קדנציה בת חמש שנים, אך כהונתו הוארכה בפעם השנייה בשלושה חודשים בתחילת השבוע, אחרי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' התמהמה במציאת מחליף עבורו.
בעשור האחרון גביית המסים של ישראל הייתה בשיאה, כשהרשות עמדה כמעט מדי שנה ביעדים שהציבה הכלכלנית הראשית באוצר, כולל גבייה עודפת משמעותית בשנתיים האחרונות - 820 מיליארד שקל לעומת יעד של 759 מיליארד שקל. "השנים 2022-2021 היו שנות שיא בגביה", אומרים ברשות, "ההישג נבע בין היתר מנתוני שיא בשומות סופיות שעמדו באותן שנים על 14.3 מיליארד שקל ב־2021 ו־16.3 מיליארד שקל ב־2022, לעומת ממוצע של 12 מיליארד שקל בשנים קודמות".
לשיטת הרשות, מבחן התוצאה הוא שקובע - העמידה ביעד הגבייה חרף משבר כוח אדם. הם מסבירים זאת ב"שינוי תפיסת ההפעלה שכולל מיקוד וייעול, שיפור תהליכי עבודה, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועוד מהלכים שמביאים לכך שאנו מצליחים לגבות יותר שומות עם פחות כוח אדם, וזה המדד החשוב". עוד אומר בכיר ברשות, ש"מה שרלבנטי הוא לא כמות התקנים המקסימלית האפשרית, אלא לגייס עובדים רק לפי הצרכים האמיתיים של המערכת".
אלא שהמציאות הכלכלית, מבשרת על תקופה מאתגרת במיוחד שבה משבר כוח האדם ברשות המסים עלול להיות קריטי, כשכבר ברבעון הראשון של 2023 הייתה ירידה של כ־9% בגביית המיסים לעומת השנה המקבילה. "העמידה ביעד הגבייה היא אחיזת עיניים", אומר נשיא לשכת רואי החשבון רו"ח חן שרייבר. "עיקר הגבייה בשנים האחרונות הייתה על אוטומט, בזכות האקזיטים הרבים בהייטק וההייפ הגדול בנדל"ן ובמיסוי מקרקעין. כעת אנו צפויים לשנים קשות עם ירידה בהכנסות ממיסים. ב־2024-2023 יהיו גירעונות, ובוא נראה איך יממנו את התקציב שתוכנן. כבר אין את הבארות שיביאו את הכסף במסות וצריך לאסוף שקל אחרי שקל. בשביל זה צריך רכזים ומפקחים שיעשו עבודה מקצועית, אבל לצערי בגלל משבר כוח אדם חריף, בשנים הקשות שבפתח נתחיל לגלות את הברוךְ. מדובר פה על בסיס רעוע, ועל תשתית, דנ"א ותדמית שחייבים להשתנות".
2 צפייה בגלריה
מחאת עובדי רשות המסים, אתמול, ומשרד רשות המסים בירושלים. "משרדים מתנהלים בתת־תפקוד קיצוני הפוגע בקופת המדינה", כתבו העובדים במכתב שהופץ והאשים את ההנהלה במשבר
(צילום: אוראל כהן)
את מצוקת כוח האדם ברשות הרגישו ראשונים, כמו תמיד, עובדי הרשות עצמם. לפני כחודשיים הם הפיצו מכתב מאשים לפיו "היו מי שהעדיפו לטמון את הראש ולהביא את מחלקות השומה למשבר כוח אדם חריף וחריג ברשות... המצב הנוכחי הוביל לנטישה המונית של מפקחים ורכזים, עד כדי כך שמשרדים מתנהלים בתת־תפקוד קיצוני הפוגע בקופת המדינה, בשירות לאזרח ובעובדים הבודדים שנותרו ביחידות אלה".
אתמול כבר עלו מדרגה עובדי השומה במשרדי מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ, כאשר הפגינו בכניסה לכנס של הנהלת הרשות במלון הרודס בהרצליה, כנגד גובה שכרם וכנגד משבר כוח האדם החריף ועומס העבודה בלשכות. אחד מעובדי השומה המובילים את המאבק סיפר ל"כלכליסט" כי: "המחסור פסיכי, כרגע אנו כ־650-600 מפקחים בכל הארץ במס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ שעושים ממש שומות, לעומת תקופת השיא שלנו אחרי הקורסים של 2015 כשהייתה היענות גדולה, והיינו כ־1600-1500 מפקחים. יש משרדי שומה שממש נפגעו. סתם לדוגמא, במיסוי מקרקעין מרכז יש 3 מפקחים בלבד. כלומר, אין סיכוי לטפל בתיקים. החליטו מראש לוותר על כמות מסויימת של תיקים, פשוט לא נוגעים! הדיווח של הנישום עובר כמו שהוא. מישהו יכול לשקר ברמה אדירה ואין מי שיפתח את התיק ויסתכל ויגיד במה הוא שיקר. כלומר, במודע לא גובים מסים, כי אין יכולת".
לדבריו, "הנהלת הרשות תמיד תציג כאילו אין צורך במילוי כל התקנים, בגלל איחוד האגפים המתוכנן ותחילת עבודה על כמות תיקים מדגמית וכדומה, אבל אי אפשר להתעלם מזה שיש קרוב ל־1,000 מפקחים שעזבו בשנים האחרונות, אפילו אם חלקם התקדמו ופשוט לא הביאו להם מחליפים. והבעיה שלא מצליחים לגייס. לא מזמן עשו יום פתוח במע"מ לקדם גיוס, רק 100 אישרו הגעה ובפועל הגיעו 8 בלבד. ב־2015 היינו קרוב ל־10 אלף מפקחים שניגשו למשרות שהיו פתוחות וברשות נאלצו לעשות סינון. היום מתחננים לאנשים שיגיעו".
גורם ברשות מספר בהקשר זה כי "בכל ביקור שערן עשה באחד ממשרדי פקידי השומה הוא חזר על המנטרה ש'מי שלא טוב לו יכול ללכת'. זה השרה אווירה נוראית". גורם אחר הבקיא בעבודת הרשות מוסיף: "האדמה ברשות רועדת כבר הרבה זמן. רק לקראת סוף הקדנציה ערן פתאום נזכר שחייבים לשמר ולאייש את כוח האדם המקצועי הצעיר. הבעיה שבינתיים רוב הסוסים כבר ברחו מהאורווה. חבל שהוא ישָן בעמידה".
בשבוע שעבר יעקב שלח לעובדי השומה מכתב שבו הודה כי קיים "משבר כוח אדם הבא לידי ביטוי בעיקר בפערי איוש במפקחי מס ומבקרי חשבונות במשרדים האזוריים ובקושי רב בגיוס מפקחים ומבקרים חדשים". באותו מכתב הוא התגאה בכך שהצליח לאשר מול האוצר "חבילת מענקים" שישולמו לרוב המפקחים, המבקרים, רכזי החוליות וסגני מנהלי משרדים, בעלות עשרות מיליוני שקלים. אך ברשות יש מי שסבורים שמדובר במעט מדי ומאוחר מדי.
המענק שעליו מדבר יעקב הוא מענק חתימה חד־פעמי בגובה 15 אלף שקל, שנועד לייצר תמריץ לגיוס מפקחים ומבקרים חדשים למשרדי השומה. לצידו נקבע מענק שימור של עד 18 אלף שקל לשנה למשך שנתיים שמטרתו לשמר מפקחים, מבקרים, רכז חוליות וסגני מנהלי משרדים שמוגדרים "בפוטנציאל עזיבה גבוה", בעלי ותק של עד 10 שנים. מענק נוסף עליו הוסכם הוא מענק הוקרה בגובה של עד 5,000 שקל לשנה למשך שנתיים, שמטרתו לתגמל את 40% העובדים והמפקחים המצטיינים להם ותק של יותר מ־10 שנים.
"לא הייתי קורא למענקים האלה אפילו לא פלסתר או אקמול", אומר יו"ר הוועד הארצי של מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ודים אבנשטיין, בתגובה למכתבו של יעקב. "משרדי השומה התרוקנו מעובדים ויש חוסר גדול במפקחים ומבקרים, שהם כוח ההרתעה החשוב במערך. לכן יש צורך דחוף בהסכם מפעלי שייתן תוספות שכר דיפרנציאליות".
גם אבנשטיין מבין שהבעיה של רשות המסים בסוגיית כוח האדם מורכבת הרבה יותר. הרשות כפופה להחלטות הממונה על השכר באוצר כשמנגד עליה להתמודד עם פערי שכר משמעותיים מול השוק הפרטי, שם פועלות פירמות רואי החשבון הגדולות לצד הצעות שמקבלים רואי החשבון מחברות ההייטק. לאלה מתווספות השפעות עידן הפוסט־קורונה על שוק העבודה, בעיקר בקרב צעירים.
ברשות המסים סירבו למסור נתונים לבקשת "כלכליסט" על מספר התקנים והאיוש שלהם וניסו להקטין את הדברים, אך כן הודו שקיימות "למעלה מ־100 משרות פנויות של מפקחים ורכזים במשרדי השומה בכל הארץ". עד כמה המספרים האלה ריאליים? האנשים בשטח מציגים מספרים גדולים הרבה יותר, עם משרות מאוישות בודדות בכל משרד לעומת תקנים מקסימליים של עשרות משרות. "אתה מגיע למשרד שומה מרכזי בתל אביב או בירושלים או בפקיד שומה שמטפל במפעלים גדולים ורואה שם בקושי 5-4 עובדים כשהתקן עומד על כ־30. אין אנשים ולכן אין מי שיעשה שומות, יקרא את הדו"חות של החברות, יאתר בהם 'פוילישטיקים', וירים כסף מהרצפה", אומר גורם המעורה ברשות. לדברי גורם אחר, "אם בשיא כוח האדם נבדקו כ־2% מתוך כמיליון שומות שהוגשו, הכמות הזו קטנה בכחצי היום".
את המצוקה הזו חווים כאמור לא רק עובדי הרשות אלא גם מי שנדרשים לעבודה שוטפת מולם, כמו עו"ד מאיר נוסבאום, המתמחה במיסוי. בשיחה עם "כלכליסט" מספר נוסבאום על הפגיעה שהוא חווה כמקבל שירות מרשות המסים. "במקרה אחד הודיעה לי המפקחת שבגלל העומס הם לא הגיעו לבדוק את הדיווח על שומה שהגשתי והיא תוציא לי אותה על בסיס נתוני עבר. השירות נפגע מאוד, זה מורגש במיוחד כאשר אתה צריך שיתוף פעולה שלהם, כמו לעשות פרה־רולינג, להוציא החלטות מיסוי ועוד. לפעמים פקיד השומה אומר לך שגם הוא לא מצליח לתפוס אף גורם מקצועי שיתן לו מענה כדי להתקדם מולי 'כי ההוא הלך וההוא עזב'. זו הפכה למערכת שקשה לעבוד מולה, יש בריחה מקבלת החלטות, פוליטיקות פנימיות, ביורוקרטיה. המנגנון עובד רע".
שרייבר מלשכת רואי החשבון מנסה לשפוך אור על נתוני המצוקה. "ממה שאני מכיר, מפי אחד הסמנכ"לים ברשות, על כל 7 משרות — רק 1.5 מאוישות. 80% מכוח האדם חסר. זה מאות עובדים. בהיבטים מסוימים הרשות הוזנחה בשנים האחרונות. לא טופל נושא השירות, איכות כוח האדם ואיכות העבודה. זה מתבטא במענה איטי ובהחלטות שלא תמיד מבוססות מספיק על עומק ובדיקה אמיתית, כי אין מי שיעשה את זה".
גם לדברי רו"ח ראובן שיף, יו"ר פירמת RSM שיף הזנפרץ ונשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, "משרדי השומה ומשרדי מע"מ ומיסוי מקרקעין נראים שוממים, עם מחסור חמור בכוח אדם. יש שם יותר רכזי חוליות ממפקחים. כלומר יותר מ"ממים, מפקדי מחלקות - מאשר מ"כים, מפקדי כיתות. זה פוגע בגביית המסים ובהכנסות המדינה ויותר מכך בהרתעה מול נישומים שאינם צייתנים. ההכנסות ממסים הן נשמת אפו של תקציב המדינה, שצרכיו מרובים מאוד, במיוחד כיום כשמשפחות רבות נאנקות תחת הנטל הכלכלי".
לדברי גורם נוסף, "לשוק מחלחלת ההבנה שהסיכוי שהשומה העצמית תיבדק שואף לאפס. זה פוגע בהרתעה וגורם לאנשים ללחוץ על רואי החשבון ויועצי המס שלהם לנקוט בתכנוני מס יותר אגרסיביים, כך שהנזק לגבייה ולהכנסות המדינה ממיסים עלול להיות ארוך טווח".
בניסיון לאפיין את המצוקה שרייבר טוען כי הסיבה לכך שרואי חשבון אינם רוצים לעבוד ברשות בניגוד לעבר נובעת מכך ש"רמות השכר נמוכות, אין תנאים, אין מעמד, אין דרגה מיוחדת כמו לעורכי דין וכלכלנים, כשבמקביל הייתה עזיבה, וכוח האדם לא השתבח".
כהוכחה לטענתו של שרייבר מגיעים הנתונים על קורסי ההכשרה המקצועיים למפקחים, שהביקוש אליהם צנח, מה שהביא להקפאת קורסים לתקופה ממושכת. "רק לפני כשנה וחצי ערן החל להבין את גודל המשבר, אבל זה היה מאוחר מדי, כי כמות המפקחים הנקלטים לא מספיקה למלא את השורות", אומר גורם ברשות המסים. לדבריו, אם לפני כמה שנים על כל מקום בקורס היו מתחרים 15 מועמדים, היום ניגשים בממוצע בקושי ארבעה. לדברי אבנשטיין, יו"ר הוועד, המצב חמור יותר: "פעם היו אלפי מועמדים שניסו להתקבל ל־35 המקומות בכל קורס שנפתח, היום אנשים לא מגיעים. בכמה מקרים אפילו לא הצלחנו למלא את הכיתות. עד כדי כך נפגעה האטרקטיביות".
ברשות המסים נתלים בטענה על "משבר עולמי ולאומי בכל הקשור לגיוס ושימור כוח אדם, הבא לידי ביטוי בכלל המשק ובמשרדי הממשלה, וביתר שאת בתחומי ראיית חשבון וכלכלה".
למרות הניסיון להסיט את האש מהם, ברשות כן מודעים לבעיה ולראייה לאחרונה ערכה הרשות שינויים במתכונת קורסי המפקחים כדי להגביר את האטרקטיביות שלהם. כך, במקום קורס בתנאי פנימייה שהיה נהוג כל השנים היא פתחה קורס במתכונת יומית, שאותו אמורים לסיים בקרוב 30 אנשים שיאיישו את המשרות החסרות, והכוונה היא לגייס 80 איש נוספים.
"בימים הקרובים יצאו לדרך מכרזים נוספים לגיוס עשרות מפקחים שיוכלו ליהנות ממענקי החתימה, וגם להם תהיה אפשרות להשתלב במתכונת של לימודי יום. עם קליטת המגויסים החדשים בשילוב עם מענקי השימור יצומצם משמעותית הפער במצבת המפקחים", אמרו ברשות ל"כלכליסט". בנוסף מדגישים שם שהחלו לשלוח מנהלים בדרגים שונים לקורסי מנהיגות וניהול מתקדמים ולבצע בקרב העובדים תהליכי מנטורינג וקואוצ'ינג, כחלק מהרצון לפיתוח אישי ומקצועי.
