בלי קביעת גבול ובלי מקור תקציבי: החוק המחורר לשיקום העוטף
בלי קביעת גבול ובלי מקור תקציבי: החוק המחורר לשיקום העוטף
תזכיר החוק לשיקום חבל התקומה מציין תג מחיר של 18 מיליארד שקל עד 2028, בלי להכריע אילו יישובים ייכללו בחבל החדש. גם שיקום הצפון תקוע: משרד רה"מ רוצה להקצות 3.5 מיליארד שקל, שאין להם מקור תקציבי
על שולחנה של הכנסת הוגש אתמול (ג') בערב תזכיר חוק מחורר תחת השם "שיקום ופיתוח חבל התקומה", שאולי מהווה יריית פתיחה לשיקום עוטף עזה אך אינו מגדיר מי נכלל תחת מטריית השיקום.
נכון לעכשיו, אין מקור תקציבי לכלל התוכנית הרב־שנתית לחבל התקומה, שתג המחיר שלה עומד על 18 מיליארד שקל, ובשנה הנוכחית היא תתוקצב בכ־8 מיליארד שקל. אומנם על פי הצהרות הממשלה התוכנית תתוקצב בעוד 4 מיליארד שקל בשנת 2025 וב־2 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2026 עד 2028, אבל ניסיון העבר מלמד שכל עוד התקציב לא שוריין, אז הוא עלול להיעלם. דוגמה עדכנית לכך היא תוכנית החומש למגזר הערבי שקוצצה במיליארדים בתקופת הממשלה הנוכחית.
אבל הסוגיה התקציבית סבוכה יותר מזה, מפני שעד כה לא החליטו בממשלה למי יגיע הכסף. עד לאחרונה ההגדרה היבשה של המונח "יישובי עוטף עזה" כללה את כל היישובים שבמרחק של כ־7 ק"מ מהגבול וזאת על פי החלטת הכנסת מ־2007. הגדרה זו כוללת עשרות יישובים קטנים ואת שדרות, ובסך הכל כ־63 אלף תושבים. עם זאת, בממשלה החליטו שלא להחליט האם ההגדרה הזו תישאר על כנה. בין השאר, תושבי נתיבות ואופקים מבקשים גם הם להיכלל בחבל ובתוכנית הסיוע, ועיריית נתיבות אף עתרה לבג"ץ בדרישה שהיא תיכלל בחבל החדש.
ברקע אף ניצבות הערים באר שבע ואשקלון שגם הן הושפעו משמעותית מהמלחמה. במינהלת תקומה שבראשה עומד משה אדרי מתייחסים בתוכניתם אך ורק ליישובים המקוריים שהוגדרו כעוטף עזה, ושם טוענים כי במידה שההגדרה תורחב, אז הם יצטרכו תקציב נוסף. לצורך העניין, אם רק נתיבות (כ־38 אלף איש) ואופקים (30 אלף איש) יצורפו לחבל, אז האוכלוסייה בו יותר מתוכפל.
דוגמה לחוסר ההחלטיות של הממשלה נמצאת גם בעמוד האחרון של תזכיר החוק, תחת הכותרת "תוספת – מפה של חבל התקומה והיישובים בו". מתחת לכותרת אין מפה ובמקום זאת מופיע עמוד ריק שכתובה בו השורה "מוצע לצרף מפה של חבל התקומה ויישוביו, בהתאם להחלטות הממשלה".
בתזכיר החוק מצוין כי מטרתו העיקרית היא לחדש ולפתח את הרשויות, הקהילות והיישובים בחבל התקומה, עבור תושביו. כמו כן, החוק מבקש לקבוע כי חבל התקומה יוגדר כ"אזור מיקוד לאומי" שיאפשר תעדוף החבל ותושביו, מתן הטבות ומענקים – הן בידי מינהלת תקומה והן בידי משרדי הממשלה. בין השאר, החוק מוסיף קריטריון לחוק שירותי הסעד של משרד הרווחה שיאפשר מתן שירותי רווחה לכל מי שהתגורר בחבל התקומה ביום האסון.
תזכיר החוק מתייחס גם לאסדרת נושא ההנצחה לקורבנות אסון 7 באוקטובר תוך קביעת יום זיכרון ממלכתי, הקמת מרכז הנצחה ויצירת תאגיד ממשלתי שיהיה אמון על כך. התזכיר גם מסדיר את סמכויות מינהלת תקומה.
חלק ניכר מהחוק עוסק בנדל"ן ותכנון, וזאת מתוך מטרה מוצהרת להאיץ את הליכי השיקום של יישובי החבל כמו גם להקים יישובים חדשים באזור שיובילו להגדלה משמעותית של כמות האוכלוסייה שמתגוררת בו. בין השאר, מקודמת הקמת ועדת תכנון שיהיו לה סמכויות חריגות ותוכל "לאשר תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת, שאיננה תואמת להוראות תוכנית מתאר ארצית, ובלבד שהתקבל על כך אישור המועצה הארצית והממשלה". בנוסף לוועדה יהיו "כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית ושל כל מוסד תכנון אחר".
אף שהסמכויות המרובות של ועדת התכנון עשויות להאיץ את פיתוח האזור, הרי שהקמה של יישובים חדשים כמו גם הבאה של אוכלוסיות חדשות לעוטף עלולות לדחוק את האוכלוסייה המקומית, לפגוע בשטחים הפתוחים והסביבה ולהחליש את היישובים הקיימים – מה שסותר את הכוונה המוצהרת של המינהלת שאמורה לתמוך בתושבים שנפגעו. במושבים ובקיבוצים בסביבה אף העלו חשש כי הממשלה תשתמש בסמכויות אלו כדי לשנות את צביון האזור באמצעות גרעינים תורניים.
1 צפייה בגלריה
ראש מינהלת תקומה משה אדרי. אם ההגדרה תורחב יהיה צורך בתקציב נוסף
(צילום: תומר שונם הלוי)
כפי שהפרטים הקטנים על אודות שיקום הדרום אינם סגורים, כך גם הפרטים על תוכנית הסיוע לצפון. אתמול התנהל דיון בין ראשי הרשויות בצפון לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונציגי ממשלה, בין היתר ממשרדי הפנים ורה"מ. במשרד רה"מ מצהירים כי בשבוע הבא צפויה להתקבל החלטה על תוכנית סיוע ושההנחיה של ראש הממשלה היא שזו תבוצע עד ליל הסדר. ההחלטה המסתמנת מחולקת לטווח קצר וטווח ארוך. גורם במשרד האוצר אמר ל"כלכליסט" כי זו תכלול תקציב של כ־700 מיליון שקל שיועבר לרשויות ולתושבים. שאר התוכנית אינה סגורה וטרם קיבלה את התייחסות משרדי הממשלה והרשויות.
במשרד רה"מ טוענים כי התוכנית צפויה לעמוד על יותר מ־3.5 מיליארד שקל אך סירבו לציין את המקור התקציבי. כמו כן, נטען כי חלק מהסעיפים בתוכנית צפויים להיות עמומים במכוון, וזאת מפני שבשלב זה היקף הנזק שעוד יהיה בצפון לא ידוע, אם זה מסיבות של הימשכות המצב ואם תרחיש של מלחמה כוללת. עם זאת, בין היתר נידונות תוכניות להקמה של אוניברסיטה בגליל והקמת יישובים חדשים.
