הריבית נותרה ללא שינוי - על 4.5%; הנגיד: "נוכל להעלות אותה במידת הצורך"
הריבית נותרה ללא שינוי - על 4.5%; הנגיד: "נוכל להעלות אותה במידת הצורך"
החלטת בנק ישראל תאמה את תחזיות האנליסטים. הבנק חתך את תחזית הצמיחה ל-2024 מ-1.5% ל-0.5%, והעלה את תחזית הגירעון מ-6.6% ל-7.2% - מעל היעד של הממשלה. הריבית לא צפויה לרדת בשנה הקרובה, ולדברי הנגיד אף תעלה אם האינפלציה תמשיך לעלות. על הורדות הדירוג: "הסוכניות מסתכלות גם על הניהול הפיסקלי"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (ד') להשאיר את הריבית ברמה של 4.5%, זו הפעם השישית ברציפות. החלטת הבנק המרכזי איננה מפתיעה והיא תואמת את תחזיות כלל האנליסטים. נגיד בנק ישראל אמר כי מדובר ברמה "מרסנת דיה כדי להביא את האינפלציה חזרה ליעד", אך ציין כי "אם נראה שהאינפלציה תעלה - נוכל להעלות את הריבית במידת הצורך".
האנליסטים העריכו כי הבנק יימנע הפעם מהעלאת ריבית, זאת בשל קצב הצמיחה האיטי של המשק, וגם בשל העובדה כי יש אינדקציות שהצריכה הפרטית מתמתנת (רכישות כרטיסי האשראי ביוני-אוגוסט שמרו על יציבות). מאידך הם העריכו גם כי לא תהיה הורדת ריבית, שכן האינפלציה נמצאת במגמת עלייה והיא עומדת כעת על 3.6% (מעל טווח היעד של 3%), אחרי שבאוגוסט פורסם מדד מחירים שהפתיע לרעה את המשק בו נרשמה עליית מחירים של 0.9%. שנית, אי הוודאות שמהווה גורם מרכזי בהחלטות הריבית של הבנק מאז פרוץ המלחמה לא ירדה מאז החלטת הריבית הקודמת. שלישית, מגמת הפיחות בשקל נמשכת גם בחודש האחרון, ועשויה להביא להמשך עליות מחירים. רביעית, ההתפתחויות הפיסקליות גם הן מקור לדאגה בבנק ישראל, הן בשל העובדה כי התקציב נפרץ וצפוי להיפרץ שוב, הן בשל העובדה כי החזית הצפונית תגרור עוד עלויות והן בשל העובדה כי עדיין מוקדם לדעת איך ייראה תקציב 2025.
בדברי ההסבר להחלטת הריבית נכתב כי האינפלציה הנוכחית היא בעיקר מצד ההיצע, אך עם זאת הודגש כי מדובר ב"אינפלציה רוחבית". כמו כן, כלכלני הבנק הדגישו את פיחות השקל בשיעור של 2.8% אל מול הדולר מאז ההחלטה הקודמת, ואת העובדה כי עדיין קיים מחסור של עובדים בענף הבנייה.
כלכלני הוועדה מנו חמישה סיכונים להמשך התפתחות האינפלציה: "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות, ההתפתחויות הפיסקליות ועליית מחירי הנפט בעולם". בנוסף, הזכירו כלכלני הבנק כי מדדי המניות בישראל נותרו ללא שינוי בזמן שבעולם נרשמה עלייה בשווקי ההון, ופרמיית הסיכון של ישראל הנמדדת באמצעות ה-CDS הגיעה לשיא של 165 נקודות.
יחד עם הודעת הריבית מעדכן בנק ישראל גם את תחזיות המאקרו של ישראל. לפי התחזית המעודכנת, הצמיחה ב-2024 תעמוד על 0.5% בלבד, לעומת 1.5% בתחזית הקודמת; הגירעון יעמוד על 7.2% (במקום 6.6% בתחזית הקודמת) - מעל יעד הממשלה. זאת, "על רקע הגידול בהוצאות הלחימה והסטת תקבולים של הסיוע האמריקאי המיוחד לשנים הבאות" - כלומר בשל הסיוע האמריקאי עליו סמכו כי יגיע השנה אך בסוף לא יגיע במלואו; יחס חוב-תוצר יעמוד על 68% (לעומת 67.5%). התחזית ל-2025: הצמיחה תעמוד על 3.8% (לעומת 4.2% בתחזית הקודמת), הגירעון 4.9% (לעומת 4%) ויחס חוב-תוצר 69% (לעומת 68.5%).
תחזית האינפלציה לעוד שנה נותרה על 3.2%, וחטיבת המחקר לא חוזה הורדת ריבית במהלך השנה הקרובה, כך שגם באוקטובר הבאה הריבית במשק צפויה להיות 4.5%. זו גם ההערכה בשוק ההון.
חשוב להדגיש כי תחזיות אלו יוצאות מנקודת הנחה שהמלחמה לא תתארך ותתרחב מעבר לתחילת 2025, ושהממשלה תבצע בתקציב הקרוב התאמות בהיקף של 30 מיליארד שקל. בבנק מסבירים כי אם הממשלה תבצע רק באופן חלקי את ההתאמות, יש סיכוי שפרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לעלות משום שיתפתח בשווקים חשש כי יחס החוב-תוצר בישראל נמצא בטווח מתבדר. בחטיבת המחקר ממשיכים לתאר את התרחיש הזה ולכתוב כי במקרה כזה "גם תוואי הצמיחה של המשק עשוי להיפגע גם בטווח הארוך, השקל ייחלש, יתגברו הלחצים האינפלציוניים וזה יבוא לידי ביטי בריביות גבוהות".
הנגיד: "לבטל פעילות של משרדים שאינם חיוניים"
במסיבת העיתונאים התייחס הנגיד לראשונה להורדות הדירוג שאירעו בשבועות האחרונים, אליהן נמנע הבנק מלהתייחס עד כה. "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים של ישראל כפי שהעולם רואה זאת", אמר. "הסוכניות מדגישות את המציאות הגיאו-פוליטית, אך גם הם מסתכלים על הניהול הפיסקלי. אמון השווקים חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית".
"האינפלציה בעולם בירידה, ועל כן אירופה וארה״ב הפחיתו ריבית", הוסיף הנגיד. "מגמה זו של המשך הורדות ריבית צפויה להימשך בתקופה הקרובה. בניגוד למגמה העולמית, סביבת האינפלציה בישראל נמצאת במגמת עלייה בחודשים האחרונים. האינפלציה שוהה מעל הגבול העליון של היעד ושיעור האינפלציה השנתי הוסיף לעלות בחודש אוגוסט. עליית האינפלציה רוחבית וניכרת במגוון סעיפים, הן ברכיב הבלתי סחיר והן ברכיב הסחיר. הציפיות לאינפלציה, המהוות מרכיב חשוב בניתוח שאנו עורכים לבחינת התהליך המוניטרי, משקפות עלייה צפויה נוספת בקצב האינפלציה בתחילת שנת 2025 והתמתנות אל עבר היעד רק במחצית השנייה של השנה. הציפיות לטווחים ארוכים יותר מצויות בתוך טווח היעד".
במענה לשאלת כלכליסט בנוגע לאפשרות של העלאת ריבית, אמר הנגיד: "אנחנו חושבים שרמת הריבית הנוכחית מרסנת דיה כדי להביא את האינפלציה חזרה ליעד. עם זאת, אנחנו באי ודאות גדולה, ואם נראה שהאינפלציה תעלה אנחנו נוכל להעלות את הריבית במידת הצורך".
עוד התייחס ירון לתקציב 2025 ואמר כי עצם קידום התקציב המרסן מבורך, אך גם רמז לכך שלא הוכנסו בו רפורמות מבניות: "תקציב המדינה לשנת 2025 הוא מאתגר, ותהליך גיבושו הוא צעד חיובי. אישור תקציב אחראי הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק. חשוב לאשר התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, זאת על מנת לאפשר ליחס חוב-תוצר להתייצב ולרדת. הצעדים שהציג שר האוצר הם בכיוון הנכון, רצוי שהצעדים יופנו לאוכלוסיה רחבה, אבל חשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה, ותבטל פעילות של משרדים שאינם חיוניים".
במענה לשאלת העיתונאים, הנגיד היה מפורש יותר ואמר: "תחום אחד שהיינו מאוד רוצים לראות זו הכנסת אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה ולבטל תמריצים שליליים מכניסה לשוק העבודה. אנחנו עדיין לא רואים את זה, ויש לזה חשיבות דווקא בתקופה הזו - זה יגדיל את התוצר ויפחית את נטל המס".
הנגיד סירב להשיב לשאלת כלכליסט האם הוועדה ליציבות פיננסית כונסה מאז המלחמה או מאז פתיחת החזית הצפונית, ואמר: "אנחנו לא נוטים לדבר על מה קורה או לא קורה בוועדה ליציבות פיננסית, אבל אנחנו מנטרים כל הזמן את השווקים בכל הנושאים הללו של היציבות".
על פריצת תקציב 2024 אמר: "הכלל הוא שלפרוץ תקציב מאיין את כל הרעיון של תקציב. מצד שני, המלחמה התארכה ויש עלויות מלחמה, ויש צורך לממן מפונים. בנוסף, היה פה נושא של הסטת תזרים המזומנים האמריקאי. הייתי רוצה שהכל יקרה יחד (בפריצת תקציב בפעם אחת - ש"ט) ויחד עם בניית תקציב 2025".
בנוגע לוועדה לבחינת תקציב הביטחון אמר הנגיד: "אני לא רוצה לרתום את העגלה לפני הסוסים. כלכלה זקוקה לביטחון, אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה. יש כאן איזון עדין, אבל ברור שצריך לדרוש גם התייעלות במערכת. זה כרגע מוקדם מדי (לדבר על זה - ש"ט)".
הנגיד התייחס גם לסוגיית העובדים הפלסטינים בענף הבנייה: "חלפה כבר שנה מתחילת המלחמה, ותהליך קליטת עובדים זרים לענף הבניה מתקדם באיטיות. חשוב לקדם ככל האפשר לאפשר לפלסטינים לשוב לעבוד בענף הבנייה, בהתאם למגבלות והנחיות של מערכת הביטחון. לנושא הזה יש חשיבות מאקרו כלכלית רחבה".
