פרשנותההסתדרות לא תוותר על מנוף הלחץ שלה עד הרגע האחרון
פרשנות
ההסתדרות לא תוותר על מנוף הלחץ שלה עד הרגע האחרון
שר האוצר התפאר שהגיע ל"כמעט בהסכמות" עם ההסתדרות, אך שם הודיעו ש"אין חתימות". בהסתדרות לא יתרצו עד שיראו שגם הממשלה תספוג גזירות תקציביות
"אנחנו בעזרת השם בהסכמות עם ההסתדרות, על הצעדים של המגזר הציבורי, כמעט בהסכמות, אני רואה ערך גדול בלהביא את זה בכמה שיותר בהסכמה. ארנון (יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד — ש"ט) מגיע לפה בשלוש ואנחנו מקווים לגמור את זה. יהיו צעדים שנוציא ואחרים שייכנסו במקומם, יש לנו עוד 4-3 מחלוקות עם ההסתדרות", כך אמר שלשום שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתדרוך העיתונאים שקיים במשרד האוצר לקראת הצגת תקציב המדינה ל-2025. בהמשך היום סמוטריץ' ובר דוד נועדו, וההסתדרות דיווחה כי "אין הסכמות, אין ניסוחים, אין חתימות, אין לחיצת יד. אנו מבינים שזו שעה קשה וצריך לתרום ולעשות להצלת המשק, אבל ממתינים לראות מה יהיה בישיבת הממשלה".
אף שההתבטאויות של האוצר ושל ההסתדרות עשויות להישמע סותרות, למעשה מדובר בהצגות שונות לאותה מציאות. המצב הוא שהאוצר וההסתדרות מנהלות שיח פרודקטיבי למדי, הצדדים יודעים פחות או יותר איך ייראו ההסכמות הסופיות. אך בעוד האינטרס של שר האוצר הוא לשדר אופטימיות לגבי התקציב ולהראות כי הכל בשליטה, הרי שההסתדרות והעומד בראשה לא ירצו להגיע להסכמות סופיות לפני שיש להם ודאות שגם משרדי הממשלה, שרי הממשלה, והעשירון העליון, מחילים על עצמם קיצוצים וצעדים קשים.
תקציב שאפשר להעביר
הסיטואציה הנוכחית משחקת לטובת הפקידות המקצועית באוצר ולטובת העברת התקציב באופן אחראי. מצד אחד, משרד האוצר מגיע לדיונים כשההסתדרות כבר הביעה הסכמה עקרונית וממילא התחושה באוויר היא שאפשר להביא את התקציב, ויש תחושה שזה באמת קורה, תחושה שלא היה ניתן לייצר אילו ההסתדרות היתה משמיעה קולות של חוסר הסכמה טוטאלי. מאידך, העובדה שההסתדרות אומרת שהיא מסתכלת קרוב מאוד על ישיבת הממשלה משמשת כמנוף לחץ על כל שרי הממשלה שמעוניינים שתקציב יעבור – להשלים עם הקיצוצים.
במהלך החודשים האחרונים ההסתדרות הצהירה שהיא מצפה להרבה סוגים של צעדים מהממשלה, דוגמת "צמצום משרדים ממשלתיים, הורדת תקציבים קואליציוניים, ניהול הכסף כמו שצריך ולא בהפקרות" ובהמשך "מיסוי רווחים כלואים, ולוודא שהמעסיקים נותנים משהו". אף שההסתדרות מדי פעם נוקבת בצעד קונקרטי כזה או אחר, ברור שההכרעה של ההסתדרות אם להגיע להסכמות או לשביתה כללית לא תהיה על קוצו של יו"ד או אפילו על סגירת המשרדים לבדם. בהסתדרות יסתכלו על התמונה הגדולה. אם שרי הממשלה יסרבו באופן גורף לקיצוצים, אם יהיה ויתור על הצעדים שמיועדים לעשירונים העליונים, ואם תהיה שערורייה בכספים הקואלציוניים – ההסכמות העקרוניות ייעלמו והתקציב יהיה בסכנה.
שר האוצר מנופף בכך שהמגזר הציבורי יביא את היקף החבילה הפיסקאלית של התחייב, אבל גם בהסתדרות יודעים לנופף בהישגים שלהם. ההישג הציבורי המשמעותי מבחינת בר דוד הוא הורדת המהלך של מיסוי קרנות ההשתלמות מהשנה השביעית מהשולחן. סמוטריץ' אמר על כך שלשום כי הוא "לא יודע להסביר למה זה הפך לסמל אצל בר דוד", אלא שקרנות ההשתלמות אינן רק סמל בעיני בר דוד, אלא הפכו למעין סמל של מעמד הביניים. למעשה, ייתכן שבטווח הארוך בר דוד עשה שירות לסמוטריץ' והציל אותו מעצמו. המהלך של קרנות השתלמות זכה לבולטות תקשורתית והיה נדבק למורשת של סמוטריץ', וכנראה פוגע בו אלקטורלית אפילו בקרב המצביעים האידיאולוגיים שלו.
ההישג של ההסתדרות
בנוסף, בר דוד והאוצר הגיעו להבנות גם על הוצאה או צמצום דרמטי של שלושת הצעדים הנוספים שנועדו לפגוע בפנסיות: הגדלת ההפרשה לפנסיה תקציבית לזכאי פנסיות תקציביות, צמצום תקרת ההפרשה לפנסיה הפטורה ממס וביטול הגדלת הקצבה הפנסיונית הפטורה ממס. כל הצעדים הללו לא צפויים להיות בסופו של דבר בחוק ההסדרים, ואם הם יהיו – רק בצורה חד־פעמית.
מאחורי ההישג הטכני הזה מסתתר הישג מהותי של ההסתדרות, שתטען כי היא הצליחה להימנע מפגיעות פרמננטיות בשכר או בפנסיות, ואיפשרה רק צעדים חד־פעמיים. זה הישג משמעותי הן מבחינת העובדה שהאוצר חתר לצעדים קבועים, והן מבחינת העובדה כי סמוטריץ' הוא שר אוצר שנכנס למשרד עם שאיפות רבות מול ההסתדרות. עם זאת, צריך לשים לב כי ההסתדרות החליטה שהיא לא מתעסקת בהקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי. היא ראתה בזה צעד רוחבי והשאירה אותו מחוץ לחדרי המו"מ, זאת למרות שצעדים אלו הן למעשה העלאת מס קבועה על ציבור העובדים בישראל.
מעבר לצעדים המבניים, ההסתדרות צפויה גם לנצח בקרב על הקפאת שכר המינימום. שכר המינימום אמור לעלות באפריל 2025 והקפאתו תקטין את ההוצאה הממשלתית ביותר ממיליארד שקל, וגם תגדיל את רווחי הפירמות, וממילא את תקבולי המס. אך הצעד הזה צפוי לצאת, גם אותו בר דוד מבקש להמיר בצעדים חד־פעמיים אחרים.
הצעדים החד־פעמיים שההסתדרות מביאה, במקום הצעדים המבניים שתכננו באוצר, הם ויתור על שני ימי הבראה. דמי הבראה הם תוספת שכר שמגיעה לכלל השכירים במשק וגובהה תלוי בוותק של השכיר. שני ימי ההבראה האלו מגיעים לכ־800 שקל לשכיר והם שווים כ־2.5 מיליארד שקל לשנה הקרובה. בנוסף, בר דוד צפוי להסכים לדחיית פעימות להעלאת השכר, הדחייה הזו על כל רכיביה מביאה כ־5 מיליארד שקל. אך כאמור, מבחינת בר דוד מדובר במשהו חד־פעמי.
