מה שטוב לאירופה יהרוס את החקלאות בישראל
מה שטוב לאירופה יהרוס את החקלאות בישראל
בדרך לאישור חפוז של הרפורמה לכאורה המכפיפה את תחום המזון בישראל לתקנות האירופיות, בניסיון להקל על היבוא, דרסו חברי הכנסת את חקלאי ישראל. אימוץ התקינה האירופית יפגע קשות בחקלאי העוטף, במשקי התרנגולות בצפון, במפעלים של חומרי ההדברה ובקשרי המסחר עם ארה"ב, קנדה, ארגנטינה, ברזיל ומדינות נוספות.
אימוץ התקינה האירופאית במקום ולא בנוסף לתקינה הישראלית, ייצור בעיות חמורות בתחום המזון וביניהן פגיעה משמעותית בייבוא מארה"ב. איש כנראה לא טרח לבדוק אם התקינה החדשה עומדת בתנאי הסכמי הסחר הבינלאומיים שעליהם חתומה ישראל. הכפפת היבוא של מוצרי חקלאות ומזון לתקנות האירופיות הרגיזה כמובן את ארה"ב. נציגי ארה"ב מחו בחריפות בפני ארגון הסחר העולמי על אימוץ הרפורמה בישראל, בניגוד להסכמים עמה, אשר מייצרת חסמים לא מכסיים כלפי היבוא ממנה. כמובן שככול שתהיה פגיעה כזו, הנזק הכלכלי יהיה משני ביחס לנזק הדיפלומטי.
מגדלי הירקות והפירות בישראל ימצאו בשנה הבאה תקנים אירופיים נוקשים שמטרתם למנוע מחקלאים המוכרים היום, למשל, עגבניות למפעל "יכין", למכור את תוצרתם לתעשיית המזון בעתיד.
הסיבה לכך היא דרישת משרד הבריאות לחייב את חומרי הגלם לתעשייה כדוגמת אורז, תירס, עגבנייה, אפונה, גזר, תפוחי אדמה, וכן הלאה, לעמוד בהוראות האירופיות לגבי שימוש בחומרי ההדברה המוכרים לשימוש באירופה בלבד. זאת למרות העובדה שישראל שונה בתכלית מאירופה מבחינת האקלים, האדמה, אוכלוסיית הנגעים הקיימת בה, מיני הגידולים השונים הגדלים בה ותכשירי ההדברה הנדרשים לשם הגנה על הצמח מנגעים שונים (חרקים, פטריות, חיידקים, וירוסים, ועוד).
לכן, החלת הרפורמה לכאורה תפגע קשות בתעשיית המזון המקומית, שכן לא יהיה באפשרותה להמשיך ולייצר מוצרים המבוססים על תוצרת חקלאית טרייה לאור הדרישה לעמוד ברגולציה האירופאית בעניין שאריות חומרי הדברה במוצרים מוגמרים. וזו מכה קשה למגדלי פירות וירקות טריים הסובלים ממילא זה שנים ממדיניות ממשלה עיוורת לחשיבותו של ענף חקלאות משגשג בישראל לביטחון המזון.
החלת הרפורמה לכאורה תפגע פגיעה משמעותית בגידולים בעוטף עזה (תפו"א, גזר ועגבניות), בגידולי החקלאות לתעשייה בצפון הארץ ובמפעלי עיבוד המזון עצמם, ותתרום לחיסול גידולי הבעל של חיטה ושעורה בנגב. זאת בנוסף לפגיעה קשה בענף הלול. האירופים אוסרים שימוש בתרופות מסוימות לתרנגולות המקובלות בישראל וכן לדיו הכשר תוצרת ארה"ב להחתמת ביצים ודורשים שינוים שיטילו עול נוסף על המגדלים בצפון הארץ.
על פי התקנות האירופיות, חקלאי ישראל ימצאו שחלק ניכר מתכשירי הדברה המאושרים לשימוש היום ייאסרו לשימוש מינואר 2025. קבלת התקינה האירופית מסכנת את היכולת להמשיך ולגדל גידולי שדה, טענו נציגי משרד החקלאות בדיונים בכנסת.
במאמץ לאשר את כל חוקי הרפורמה לכאורה סוכם לדחוף בינתיים מתחת לשטיח את כל המחלוקות לגבי היקף שאריות חומרי הדברה במזון הפסולים על פי האירופים. הוויכוח יוקפא לשנה והבדיקות לא יעשו בחומרי הגלם (למשל עגבניות) אלא רק במוצר הסופי כמו קטשופ. בינתיים "ינסה" משרד החקלאות לשכנע את האירופים ואת משרד הבריאות לשנות את האיסורים האירופיים לגבי חומרי הדברה המקובלים בישראל ולא באירופה. הדגש הוא על "ינסה".
למעשה, הקפאתה של החלת המדיניות החדשה לתקופה כלשהי אינה מבטיחה שבאותה תקופה תיעשה בדיקה או שיערכו התאמות למדיניות החדשה המוצעת. בעצם, זו תקופת הסתגלות למשק הישראלי שבמסגרתה המגדלים והיצרנים המקומיים יצטרכו להיחפז ללמוד ולהתאים את עצמם לרגולציה חדשה, אטומה ומסורבלת שהוכתבה מבריסל.
משרד הכלכלה מציג את אימוץ התקינה האירופית בתחום המזון כמקל על היבוא לישראל בהסירו חסמי כניסה לישראל. בפועל, ישנן השלכות שליליות רחבות לאימוץ התקינה האירופית בכללותה כדין כופה ומחייב בישראל ביניהן פגיעה ביבוא ממדינות חברות בארגון הסחר העולמי שלא אימצו את התקינה האירופית, דוגמת ארצות הברית, קנדה, ארגנטינה, ברזיל, ועוד מדינות רבות, שאף כלפיהן יש לישראל התחייבויות שלא להקים חסמים לא מכסיים ביבוא מהן.
קשה להבין מדוע לא נתיר יבוא של מוצרים העומדים בתקינה האמריקאית או בתקנים בינלאומיים. פתיחת חסמי יבוא איננה מחייבת אימוץ כוללני של התקינה האירופית. איש אינו יכול להסביר כיצד צמצום מספר הגופים מחוץ לאירופה מהם נוכל לייבא מזון לישראל, יועיל למאבק ביוקר המחיה. הדרך הנכונה היא לאפשר יבוא של מזון העומד בתקינה האמריקאית או בתקנים בינלאומיים ולפתוח את השוק ליבוא מקביל.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברה Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
