המדינה לבג"ץ: לא נעמוד ביעדי האקלים, דורשים כי בית המשפט לא יתערב בכך
המדינה לבג"ץ: לא נעמוד ביעדי האקלים, דורשים כי בית המשפט לא יתערב בכך
בתגובתה לעתירה שהגישו ארגון "מגמה ירוקה" ובני נוער, מודה המדינה בכישלונה לעמוד ביעד הנמוך של הפחתת 27% בפליטות גזי החממה עד 2030, והיא תפחית 12% בלבד. לטענתה, לביהמ"ש אין סמכות להתערב בהליכים המקצועיים שהיא מנהלת
המדינה מודה בכישלונה בהתמודדות עם משבר האקלים: לא תעמוד ביעד ההפחתה של 27% מפליטות גזי החממה עד 2030 וכי בפועל קצב ההתקדמות בנושא, נכון לסוף 2022, משקף הפחתה של כ-12% בלבד עד סוף העשור.
כך, לפי תשובתה לבג״ץ ביום חמישי האחרון, בעקבות עתירה של ארגון הסביבה ״מגמה ירוקה״ ובני נוער, בה הואשמה הממשלה בכך שאיננה פועלת כדי למגר את השפעת שינויי האקלים, בין היתר באמצעות הצבת יעדים שאפתניים ועמידה בהם. המדינה מבקשת מבית המשפט לדחות את העתירה על הסף, וטוענת כי למרות כישלונה בתחום – אין זו סמכותו של בית המשפט להתערב בהליכים המקצועיים שהיא מנהלת. עוד טוענת המדינה כי בימים אלה נדון בכנסת חוק האקלים. הדיון בבג"ץ יתקיים ב-25 בספטמבר בהרכב של שלושה שופטים.
המדינה הודיעה לבג"ץ כי האמנות והסכמי האקלים הבינלאומיים עליהם היא חתומה לא מחייבים אותה לקבוע יעד קונקרטי להפחתת פליטות פחמן. בהודעת המדינה, נטען כי יעד ההפחתה הוא פועל יוצא של "איזון מורכב" וכי לבית המשפט אין סמכות לביקורת שיפוטית בנושא. בארגון מגמה ירוקה טוענים כי מתשובת המדינה עולה כי היא ״מתנערת מחובתה להיאבק במשבר האקלים כפי שמקובל בקרב המדינות המפותחות, תוך סיכון החיים ובריאות הציבור בישראל. המדינה הדגישה וחזרה בהודעתה כי בית המשפט אינו המקום לדיון בטענות העותרים, על אף שבתי משפט ברחבי העולם דחו טענה זו וקבעו כי כל המדינות צריכות לפעול במשותף למען הפחתת פליטות גזי החממה״.
הממשלה התחייבה בשנים האחרונות להפחית 27% מפליטות גזי החממה עד סוף העשור, ביחס לשנת 2015. כיום, נדון בכנסת חוק אקלים לא שאפתני, שיעלה את היעד הזה ל-20%, נמוך בהשוואה למדינות המפותחות. באיחוד האירופי, כך למשל, מחויבות המדינות ליעד של 55%. המדינה נתלית בתשובתה בחוק האקלים הנדון בימים אלה, אולם אולם גם אם המדינה תשדרג את היעדים בחוק אקלים – היא כלל לא מתחייבת לעמוד בהם. למעשה, היא תוכל לשנות את היעדים בחוק בכל רגע נתון, ובכך להפוך אותו להמלצה בלבד. זאת, שעה שעד היום ישראל מפרה באופן עקבי את מרבית התחייבויות הפחתת הפליטות והאקלים שלה, ועל כך מעיד רצף של דוחות מבקר המדינה בנושא.
לטענת המדינה בתגובתה לעתירה, מדיניות האקלים הנוכחית היא תוצר של אילוצים ולחצים שונים ואין זה ריאלי לצפות ליעדים שאפתניים יותר. כך או כך, גם ביעדים אלה היא אינה עומדת. גם אם תתחייב ל-30% הפחתה בסוף העשור בחוק הגמיש שעתידה הכנסת לאשר, צפויה הפחתה של 12% בלבד בשנת 2030, והפחתה של 20% בפליטות מתאן – אותן המדינה כלל אינה מודדת באופן מלא. העותרים דורשים מהמדינה ליישר קו עם הקונסנזוס המדעי וההתחייבויות הבינלאומיות, ולקבוע יעדים של 43% הפחתה עד 2030.
לדברי מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן: "המדינה מבקשת למנוע ביקורת שיפוטית על מחדליה, שיסתיימו באסון הבריאותי, הכלכלי והחברתי החמור ביותר בימי חיינו. המדינה מודה בתשובתה כי משבר האקלים ממשיך לגבות קורבנות ולהסב נזקים עצומים, כולל בישראל, אך במקביל היא ממשיכה בטיפול הכושל והפופוליסטי בנושא. העתירה שלנו מבקשת לשים סוף להפקרות הציבור ולהתחיל לדאוג לנו ולדורות הבאים שישלמו את המחיר הקשה. אנו מקווים שבית המשפט ילך בדרכי הפסיקות מרחבי העולם ויחייב את ישראל לעמוד בהתחייבויותיה ובסטנדרטים המדעיים המקובלים".
זוהי עתירת אקלים ראשונה בישראל, אולם לא מדובר במקרה ייחודי. בעולם הגושו בשנים האחרונות תביעות אקלים רבות, וחלק מהעתיקות הללו אף התקבלו. כך למשל ב-2020 קבע בית המשפט הפדרלי בגרמניה כי היעדים שהציבוה המדינה אינם חוקתיים, וכי מפרה את חובתה להגן על הזכות לחיים. בנוסף, בשנת 2015 הורה בית המשפט העליון בהולנד לממשלה לשדרג את יעדי הפחתת הפליטות שלה, בהתבסס על הזכות לחיים לפי האמנה האירופית לזכויות אדם.
