פרשנותשוב נגיע לנקודת רתיחה בבג"ץ, ושוב אין מה לצפות להכרעה
פרשנות
שוב נגיע לנקודת רתיחה בבג"ץ, ושוב אין מה לצפות להכרעה
בית המשפט הרבה יותר חזק בלהגיד מה לא לעשות מאשר בלחייב לעשות. לדמוקרטיה כמעט בלתי אפשרי לגייס בכפייה ציבור שלם שמוכן ללכת לכלא על קידוש ההשתמטות ויש לו כוח פוליטי משמעותי
כדי למנוע אכזבות קשות רצוי להבהיר מראש – רוב בחורי הישיבות לא יגויסו. הדיון במערכת הפוליטית והמשפטית אינו באמת עוסק בגיוס תלמידי הישיבות, אלא בשאלה האם יגדל מספר החרדים המתגייסים שעמד בשנים האחרונות על 1,200 לשנה, וכמה רציני יהיה המאמץ לגייס אותם.
הקואליציה צודקת בעניין אחד: השאלה העיקרית שמעלה משבר ההשתמטות איננה האם הישיבות יתרוקנו, אלא האם ישראל תלך לבחירות. בין ההכרעות שישפיעו: כמה מהיר יהיה פסק הדין שייתן בג"ץ, כמה זמן הוא ייתן לצבא להיערך לגיוס החרדים והאם הוא יאפשר להעביר את הכספים שנעצרו לתלמידי ישיבות עבור תלמידי ישיבות אחרים.
זה אומר שהדיון הדרמטי שיערך בבג"ץ ביום ראשון הבא, בהרכב של תשעה שופטים, יהיה חגיגי, צפויות התבטאויות קשות של השופטים בנושא האפליה, אבל גם בסופו הכרעה בנושא גיוס החרדים לא תהיה.
מעל הכל מרחפת המלחמה וההבנה שהטיעון שצה"ל לא צריך את תלמידי הישיבות לא תופס יותר. הטיעון הזה היה בעייתי מאוד גם קודם, משום שהוא הניח שכל הציבור היהודי חייב להתגייס אם צריך אותו ואם לא, והחרדים פטורים. אלא שעכשיו ברור שלצה"ל חסרים הרבה מאוד חיילים. אם החרדים לא יתגייסו, המשמעות היא הארכת שירות החובה או המילואים. גם כך הזעם הציבורי על תקופות השירות הארוכות ועל שהחרדים אינם נוטלים חלק בהקזת הדם הלאומית גדול מאוד. כמה חיילים בדיוק חסרים לצה"ל? זה אחד הנתונים שחסרים מאוד לקראת הדיון ביום ראשון וההערכה היא שעד סוף השבוע היועצת המשפטית לממשלה תגיש מסמך בנושא הזה בדיוק.
הממשלה תנסה לשכנע את בג"ץ שהיא זכאית לאורכה כדי להשלים את חקיקת החוק שהיא אימצה מבני גנץ שלפני המלחמה. זה אומר חוק עם יעדים לא מחייבים שלא יעמדו בהם, בלי סנקציות אמיתיות ובלי שיניים. העובדה שלכל ברור שזה חוק ללא שיניים לא תועיל. סביר להניח שעמדת השופטים תהיה – אתם רוצים לחוקק? תחוקקו. היו לכם שבע שנים מאז פסילת החוק הקודם ב־2017.
המצב של השופטים נוח, הציבור איתם. בהיעדר חוק שמאפשר את ההשתמטות, אחד מפרקליטי העותרים עו"ד גלעד ברנע אומר ש"אני מעריך שבית המשפט ממוקד מטרה ומבין את הרגע ההיסטורי". אין כנראה ספק שבית המשפט יורה לממשלה לגייס את תלמידי הישיבות. השאלה היא האם הוא ימשיך בקו המאוד חריג שנקט בחודשים האחרונים, של לוחות זמנים קצרים מאוד? כמה זמן יעבור עד מתן פסק הדין?
אלא שגם פסק דין מאוד נחרץ של בג"ץ לא אומר שעוד השנה הישיבות יתרוקנו ותלמידיהן יתגייסו. חייבים לזכור שבית המשפט הרבה יותר חזק בלהגיד מה לא לעשות מאשר בלחייב לעשות. רוב הציבור החרדי רואה בגיוס גזירת שמד ומגדיר התנגדות לגיוס קידוש השם. לדמוקרטיה כמעט בלתי אפשרי לגייס בכפייה ציבור שלם שמוכן ללכת לכלא על קידוש ההשתמטות ויש לו כוח פוליטי משמעותי.
לכן השאלה האמיתית שנדונה היא האם יגייסו את מי שלא באמת לומד. כדי שבג"ץ והיועמ"שית יתרצו לאשר חוק או מתווה, הוא צריך להיות כזה שיבטיח לגייס כמה אלפי חרדים בשנה. נניח במקום 1,200 בשנה שעברה – 3,000 או 4,000. לשם כך דרושים יעדים קבועים בחוק שסנקציות בצידם, כולל מעבר לגיוס בכפייה. חוק שבג"ץ יאשר לא יכול לעבור בקואליציה עם חרדים.
כזכור, לבג"ץ הוצאו עתירות בשני נושאים, אחד הוא הגיוס והשני הוא המימון. בג"ץ עצר כ־400 מיליון שקל מתוך 1.7 מיליארד לישיבות. הממשלה קיבלה החלטה שהיא זכאית לחלק אותם מחדש, מה שיאפשר להקטין את הנזק לחלק גדול מהמוסדות. השאלה היא האם בג"ץ יחווה דעה בשאלה הזאת (הקרויה: "שינוי ערך הנקודה") או שישאיר אותה לעתירות הבאות.
את התמונה המסובכת מסבך עוד יותר הוויכוח שפרץ בין מזכיר הממשלה יוסי פוקס ליועמ"שית גלי בהרב־מיארה בנושא הייצוג העצמאי. בהרב־מיארה נתנה אישור לייצוג נפרד לגוף הפוליטי הקרוי ממשלה. הממשלה מפרשת אותו כאילו הועברה לה הסמכות של היועמ"שית לייצג את כל הרשות המבצעת ובהרב־מיארה רואה בכך המשך ההפיכה המשטרית. גוף בשם משמר הדמוקרטיה הישראלית עתר לבג"ץ נגד החלטת הממשלה וגם זה עמוד לדיון ביום ראשון.
