ניתוחהסכם המתמחים לא ירפא את תחלואי מערכת הבריאות
ניתוח
הסכם המתמחים לא ירפא את תחלואי מערכת הבריאות
איום השביתה הוסר והפעימה הראשונה בהסכם לקיצור תורנויות המתמחים תצא מחר לדרך. אך הבעיות המבניות לא טופלו: מחסור חמור ברופאים לטווח ארוך, חשש שלא יימצאו רופאים מחליפים לשעות החסרות של המתמחים, והעמקת הפער בין הטיפול בתושבי הפריפריה למרכז
במידה שלא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, משרד האוצר וההסתדרות הרפואית (הר"י) יחתמו בימים הקרובים על הסכם שישים קץ לסכסוך העבודה הקצר עליו הכריזה הר"י סביב שכרם של מתמחים, זאת על רקע המתווה של קיצור התורנויות.
מדובר בפעימה הראשונה מתוך שלוש, הכוללת 300 רופאים מתמחים, רובם ככולם מבתי חולים בפריפריה. ארגון הרופאים הכריז על סכסוך עבודה בהקשר אליהם ב־15 לחודש על רקע אי־הסכמות בתחום מנגנוני הפיצוי שלהם. המתמחים מבקשים שלא להיפגע בשכרם בעקבות קיצור התורנויות. ומתברר כעת, בהתאם לאזהרות בזמן אמת, כי מדובר על רוב המתמחים.
נזכיר כי לפי צו הרחבה שנחתם תחת הממשלה הקודמת, 800 רופאים מתמחים יבצעו תורנויות בהיקף של 21 שעות (19+2) במקום 26-25 שעות כיום. המתווה יכנס לתוקף, כאמור, בשלוש פעימות, ויתחיל בשלוש מחלקות: מלר"ד (רפואה דחופה), פנימית וגריאטריה. הפעימה הראשונה תחל כבר מחר, השנייה בפברואר 2024 והאחרונה ביוני 2024.
שלשום הגיעו הצדדים להסכמות עקרוניות בין יו''ר הר"י פרופ' ציון חגי לבין הממונה על השכר באוצר אפי מלכין, לפיהן מתמחה שירצה לשמר את רמת השכר ולא לפגוע בו יוכל להמיר את הקיצור - כ־12 שעות בממוצע ב"תורנות רבע". כלומר, להישאר פעם אחת עוד ארבע שעות אחר הצהריים מ־16:00 עד 20:00 כאשר על כל שעה המתמחה יקבל תוספת של 300%.
בנוסף, המתמחים יחויבו כדי לשמור על כך שלא תהיה פגיעה בשכר, הנאמדת בכ־1,000-900 שקלים לחודש, גם להישאר למעבר בין המשמרות, מהלך שאורך עוד 2-1.5 שעות. משרד האוצר ויתר על דרישתו לבטל או לקצר את יום המנוחה בתשלום של מתמחה אחרי תורנות.
פתרון הסכסוך הזה היה צפוי כמעט כמו הסכסוך עצמו. מצד אחד, בזמן שהממשלה הנוכחית מחלקת תוספת של 165 מיליון שקל לאברכים, חלקם כלל לא ישראלים, וזאת אחרי תוספת של כ־1 מיליארד שקל, לא היה שום סיכוי שהיא תתנגד לחלוקת כמה מיליוני שקלים בודדים לרופאים בפריפריה שלומדים, עובדים, משלמים מסים ומצילים חיים. מהצד השני, כבר בחתימת אותו הסכם לקיצור תורנויות, שוגרו אין ספור אזהרות מכל הכיוונים על כך שהמתווה שגובש הוא רשלני, חפוז, בעייתי, לא מבושל, שמבוסס על הרבה מאוד פופוליזם, בעיקר מטעמה של מי שטיפלה במהלך שרת התעשייה דאז אורנה ברביבאי. ולראייה: רוב חברי הוועדה שגיבשה את המתווה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד''ר ספי מנדלוביץ', סירבו לחתום עליו, מהלך שנחשב לחסר תקדים.
אחד מהכשלים הבולטים הצפויים של אותו מתווה היה סביב סוגיית שכרם של המתמחים אשר לא ישתתפו במתווה, למשל מקצועות כמו כירורגיה ועוד שאינם משתתפים בו. מבחינת האוצר, וייתכן כי גם מבחינת הר"י, האפשרות של מתמחה שהיקף התורנויות שלו מקוצר ואשר ירוויח יותר שכר ממקבילו שעובד לצידו כתף אל כתף במקצוע אחר בתורנויות מלאות - היה בגדר ייהרג ובל יעבור. הסוגיה הזו צצה אין ספור פעמים, אך גם הפעם משרד הבריאות החליט לטאטא את הסוגיה מתחת לשטיח. מעין הכנסת הראש בחול בתקווה שהבעיות ייפתרו מעצמן. כבר אז, בעת חתימת הצו, התברר כי רוב המתמחים לא היו מוכנים להיפגע בשכר, מעבר לפגיעה באורך ההתמחות. לקראת מימוש ההסכם בפועל הסוגיה הזו התפוצצה וכבר ניתן לומר בוודאות כי זו רק התחלה.
ישנן עוד כמה פצצות מתקתקות נוספות המאיימות על המערכת בצורה רצינית הרבה יותר. העיקרית: חשש כבד ממחסור ברופאים שיחליפו את אותם מתמחים, שבמקום להגיע בבוקר להתחלת התורנות הרגילה יגיעו רק אחרי הצהריים. האוצר והבריאות כבר תקצבו את התקנים לגיוס רופאים חדשים שימלאו את מקומם של אותם מתמחים, אך הבעיה במקרה הזה איננה כסף. בחודשים האחרונים התברר, כפי שגם היה צפוי וגם הוזהר מראש, כי מתמחים אינם ששים לנוע לפריפריה והתקנים המתוקצבים נותרו לא מאוישים.
פרופ' אבישי אליס, יו''ר איגוד הפנימאים, הזהיר בתחילת השבוע כי "בהפעלת מתכונת העבודה החדשה של המתמחים אנחנו צועדים בעיניים פקוחות לקראת הרס מערכת הבריאות הציבורית בפריפריה של מדינת ישראל". שכן המחלקות הפנימיות בבתי החולים בצפת, בנהריה, בטבריה, בנצרת ובעפולה, באשקלון ובבאר שבע צפויות להיכלל במתווה. במתכונת הנוכחית, תושבי הפריפריה שממילא מקבלים פחות שירותים ומדדי הבריאות שלהם ירודים מאלה שבמרכז, עלולים להיפגע שוב ולהישאר ללא טיפול רפואי נאות.
זו גם הסיבה מדוע באוצר התעקשו על "תורנות רבע" כפיצוי על אי־הורדת שכר. מאוד קשה לשכנע רופאים להישאר אחרי סיום יום עבודה מפרך, והשעות הללו צפויות להוות שיפור שירות משמעותי עבור אותם תושבים שיקבלו טיפול טוב יותר בשעות אשר מספר הרופאים הוא דל.
אין חולק על העובדה כי תורנות של 26 שעות אינה דבר ראוי ורצוי. בסופו של דבר, לא האוצר ולא הר"י – המאגדת את הרוב המוחלט של הרופאים בישראל, המונים כ־30 אלף, סברו, וכאמור הזהירו פעם אחר פעם שהמתווה עלול להוביל לתאונות קשות במערכת וכעת אנו מתחילים לראות אותן.
אך שם הודו אתמול כי היה זה הלחץ הציבורי האדיר שגרם להם לשנות גישה והם יצאו לדרך עם אותן חששות כבדים שכעת מתחילים להתממש. שכן גם מתווה קיצור התורנויות מציף את אחת הבעיות המבניות הקשות של המערכת היום: מחסור חמור ברופאים שרק ייפתר באמצעות הרחבת כוח אדם בטווח הארוך והנהגת מקצוע "עוזרי רופא" שיקלו על העומס המונח על הרופאים ויסירו מהם את העבודה הבירוקרטית והטכנית לטווח הקצר. זו כבר אחריות של המשרדים אבל בעיקר של הר"י שמסתמן כמכשול העיקרי לאורך השנים בקידום היוזמות החיוניות האלו. זאת למרות כמה שינויים שהוביל הארגון, העיקרי הוא קיצור תקופת הלימודים בשנה, כלומר ביטול השנה השביעית. אך השינו זה אינו מספיק.
הנושאים הללו אמורים לעלות במסגרת המשא ומתן בין משרדי האוצר הבריאות לבין הר"י - שנדחה מזה שנתיים כמעט. ל"כלכליסט" נודע כי נציגי האוצר ניסו לגשש לגבי אותו הסכם שכבר הפך לפיל שבחדר בכל מפגש בין הממשלה לארגון העובדים. אלא שכעת, הרוחות בהר"י סוערות על רגע מעורבות הארגון בהובלת המחאה נגד ההפיכה המשטרית על רקע ההשלכות ההרסניות הצפויות למערכת הבריאות.
קבוצה קטנה של רופאים שמקבלת תמיכה ממשרד ראש הממשלה מנהלת הליכים משפטים נגד הארגון והעומד בראשו פרופ' חגי, על הניסיונות לעצור את ההליכים שדוחפת הממשלה הנוכחית לרבות ביטול עילת הסבירות. בהר"י ממתינים להרגעת הרוחות כדי לקדם את ההסכם המרכזי.
