המשטרה מבצעת מעקבים המוניים כדי לאתר חשוד בודד
המשטרה מבצעת מעקבים המוניים כדי לאתר חשוד בודד
טכנולוגיית "איכון הפוך" מגדירה תא שטח וחושפת את כל משתמשי הסלולר המצויים בו, כדי לזהות חשוד אחד בזירה. השיטה מפירה את זכותם של המונים לפרטיות ומכתימה אותם כחשודים. המשטרה: "השימוש בכלי מתבצע בהתאם לחוק"
משטרת ישראל עושה שימוש בטכנולוגיית "איכון הפוך", במסגרתה במהלך חקירה מזוהים ומאותרים כל משתמשי הסלולר בתא שטח מסוים, גם אם אין חשד פרטני כלפיהם.
"פעולה זו משקפת מעקב המוני אחר מיקומם של עשרות, מאות ואולי אלפי אנשים תמימים", כתבה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח בפנייה ששלחה האגודה ליועץ המשפטי של המשטרה. "השימוש בטכנולוגיה מתבצע ללא כל בסיס חוקי ותוך הפרה של זכויות יסוד ושל המגבלות שנקבעו בחוק על פעולות מסוג זה, בין אם השימוש נעשה לפי צו שיפוטי ובין אם לאו". במשטרה לא הכחישו את הטענות, ומסרו: "השימוש בכלים אלו, מתבצע בהתאם להוראות חוק".
במסגרת שימוש שגרתי בטכנולגיית איכון, למשל לפי חוק נתוני תקשורת, יכולה המשטרה לאכן את מיקומו של חשוד בביצוע עבירה. בפרקטיקת איכון הפוך (Reverse Search), שלפי פרשנויות שונות כלל לא מוסדרת בחוק, החיפוש מתבצע לא לפי אדם פרטני אלא לפי תא שטח כשהמשטרה מבקשת לזהות את נתוני המיקום או נתוני תקשורת אחרים של כלל בעלי המכשירים הניידים שהיו בתא שטח זה בזמן מסוים, גם כשלא קיים חשד פרטני כלפיהם.
פרקטיקה זו של המשטרה נחשפה באקראי, בעת גילוי ראיות בתיק פלילי של גניבת רכב. "קיבלנו בחומר החקירה מזכר שאני לא בטוחה שהיינו אמורים לקבל, נספח לבקשה לצווים", סיפרה ל"כלכליסט" עו"ד לַיִל פטישי מהסניגוריה הציבורית, שייצגה את הנאשם בגניבה ביחד עם עו"ד טאהר אלמכאוי. "למשטרה הגיעה תלונה על גניבת רכב היא בדקה את מספר הרכב במערכת עין הנץ, וראתה שעבר דרך מעבר מיתר לשטחים. ואז המשטרה עושה איכון בחירום שזה הדבר הכי מוזר בעולם, כי על פניו יש להם ממעבר מיתר תמונה של נהג הרכב והנוסע".
לפי חוק נתוני תקשורת, ניתן לבצע איכוני חירום באישור קצין ממונה בלי צורך באישור בית משפט, והם מיועדים רק למקרי חירום — חטיפה או אירוע פח"ע. גניבת רכבלא נראית כמקרה שמצדיק איכון בהליך חירום. אבל זו לא ההתנהלות הבעייתית היחידה של המשטרה בחקירה: "במקרה הזה הם הציפו את כל מספרי הנייד שאוכנו באזור מעבר מיתר, ובאזור גניבת הרכב, באמצע באר שבע, ובדקו אם יש הצלבה, של אותו מספר בשני המקומות ואחרי שזיהו את המספר, גם כדי לעצור את הבחור שוב עשו איכון חירום כדי להבין איפה הוא נמצא", סיפרה פטישי. "זה משהו שמזכיר לנו איכוני שב"כ, כפי שנחשפנו להם בקורונה. בחוק נתוני תקשורת האפשרות כלל לא קיימת. ראינו את זה כי המשטרה ביקשה צו בדיעבד, כדי לאפשר את הגשת התוצרים כראיה לבית משפט".
לדברי פטישי "זו סיטואציה מאוד מסוכנת. השופטים לא מבינים מה האפשרויות הטכנולוגיות של המשטרה, הם חותמים על דברים בלי להבין מה המשמעות שלהם. מעבר לכך, הרעיון של 'הלבנת' ראיות שהושגו באופן לא חוקי בעייתי מאוד, ולא ראוי שבית המשפט ישתף איתו פעולה".
2 צפייה בגלריה
מימין: עוה"ד אן סוצ'יו וליל פטישי. "שופטים לא מבינים את טכנולוגיות המשטרה"
(רוני צבילינג)
לדברי סוצ'יו, השימוש באיכון הפוך חושף אזרחים לסיכונים שונים: "בהפגנה שימוש באיכון הפוך יכול לחשוף בפני המשטרה את כל רשימת המשתתפים בה. מדובר באמצעי שיהיה לו אפקט מצנן קשה על השתתפות בהפגנות. זו רק דוגמה אחת למצבים שבהם הטכנולוגיה יכולה לעשות יותר נזק מתועלת, ויש צורך בדיון ציבורי והסמכה מפורשת בחקיקה לשימוש בו".
לטענת סוצ'יו השימוש בטכנולוגיה מבוצע בחוסר סמכות: "הפגיעה הגורפת בפרטיותם של כל הנמצאים בתא שטח מסוים, ללא שמיוחס להם חשד פרטני למעורבות בעבירה, אינה מותרת על פי חוק סדר הדין הפלילי. בג"ץ אימץ פרשנות צרה בנוגע לחוק נתוני תקשורת, והדגיש כי השימוש בסמכות יעשה רק בנוגע ל'אדם המעורב בעבירה'... שימוש ב'איכון הפוך' כלפי אינספור מנויים אקראיים, שאין כל עילה לחשד נגדם למעט הימצאותם המקרית במקום שבו בוצעה עבירה לכאורה, אינו חוקי". סוצ'יו מוסיפה כי "איסוף גורף של מידע אישי רגיש כמו נתוני מיקום סותר את העקרון הדמוקרטי שחקירה מתבצעת על בסיס חשד קונקרטי, ומכניסה אזרחים תמימים למעגל נרחב של 'חשודים'... עובדה זו מחמירה את הפגיעה הבלתי מידתית בזכותם לפרטיות של האזרחים המאוכנים.
"טכנולוגיית 'איכון הפוך' מצטרפת לעוד טכנולוגיות בהן המשטרה עושה שימוש נרחב ללא הסדרה מפורשת בחוק ובכלל זה, מערכת "עין הנץ" ותוכנת "פגסוס" שהשימוש בה נחשף לאחרונה.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראלעושה שימוש במגוון אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. השימוש בכלים אלו, מתבצע בהתאם להוראות חוק ולנהלים מוקפדים ולאחר קבלת האישורים הנדרשים".
