היועמ"שית: לבחון מחדש את מיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE
היועמ"שית: לבחון מחדש את מיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE
בפנייה שהעבירה עו"ד גלי בהרב-מיארה לרשות השנייה היא מבקשת לבחון את השפעת מיזם FREETV על "פלורליזם וחופש הביטוי בתקשורת". מועצת הרשות דנה כבר פעמיים בנושא והייתה אמורה לפרסם את החלטתה הסופית השבוע
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מעכבת את מיזם הסטרימינג FREETV של קשת ו-RGE. המשנה ליועמ"ש מאיר לוין פנה, באישור היועמ"שית, לרשות השנייה וביקש ממנה לשקול מחדש את כוונתה לאשר את המיזם. בעקבות הפנייה, נדחתה הישיבה שבה היתה אמורה הרשות לקיים החלטה סופית בעניין.
מועצת הרשות דנה באישור המיזם כבר פעמיים, והייתה אמורה לפרסם את החלטתה הסופית השבוע. בעקבות חוות הדעת של בהרב-מיארב, שבה צוין כי על הרשות לקיים בחינה מקיפה יותר של השפעת המיזם על שוק השידורים, ההצבעה נדחתה. .
פניית היועצת המשפטית לממשלה לרשות מגיעה שלושה שבועות לאחר מכתבו של שר התקשורת לרשות שנחשף בכלכליסט, ובו צוין כי השר יועז הנדל צפוי לגבש רגולציה חדשה בשוק השידורים בקרוב, ולבחון את החלת חוקי הבעלות הצולבת, שאוסרים על חברה להיות גם בעלת ערוץ ברודקאסט וגם בעלת רישיון כספקית טלוויזיה רב-ערוצית, גם לחברות הפועלות על גבי האינטרנט (OTT).
המיזם של קשת ו-RGE קיבל את אישור רשות התחרות בספטמבר, תחת כהונתה של הממונה הנוכחית על התחרות, מיכל כהן, שכיהנה אז כממלאת מקום. רשות התחרות אישרה לקשת לרכוש 25% ממניות RGE, והאישור להקמת המיזם המשותף ניתן לארבע שנים, שאחריהן המיזם אמור להיבחן בשנית. אבל כדי לאשר את המהלך יש צורך גם באישור הרשות השנייה. הבקשה לאישור הרשות הוגשה לפני 13 חודשים, אבל ברשות השנייה עיכבו את ההחלטה והתכנסו להכרעה בנושא רק בשבוע שעבר.
הטיעון המרכזי של קשת ביחס לשאלה מדוע יש לאשר את המיזם החדש, הוא שהמיזם צפוי להיות מחולל תחרות משמעותי בשוק, ולספק לראשונה לצרכן חבילת בסיס עם ערוצי ספורט וילדים על בסיס תכני RGE במחיר נמוך יחסית. הצלחת המיזם עשויה לשנות את שוק הטלוויזיה כי היא הוא לגרום ללקוחות רבים להבין שאין להם צורך בתשלום בפלטפורמת טלוויזיה, אם יש בידם סטרימר או טלוויזיה חכמה, ולעבור לרכוש רק אפליקציות תוכן בנפרד.
1 צפייה בגלריה
שירות הסטרימינג החדש עלול לקבוע את המציאות בשטח ולהחליט במקום מי שאמון על קביעת מדיניות
(צילום: שאטרסטוק)
במקביל טוענת קשת כי לרשות השנייה יש סמכות לבחון רק סוגיות הקשורות לשאלה כיצד כניסה לתחום חדש תשפיע על יכולת של גוף השידור להשקיע בתוכן מקורי או בשידורי חדשות. לפי קשת, מכיוון שהמיזם החדש לא צפוי לסכן כלכלית את פעילות קשת, אין סיבה שלא יאושר.
מנגד, חברת HOT וארגונים נוספים טוענים כי הרשות השנייה מחויבת להסתכל על הסיטואציה מנקודת מבט רחבה יותר. לטענתם, קשת מחזיקה בכוח אדיר בתחום התקשורת (מהדורת החדשות הנצפית ביותר, מאקו, אפליקציית N12, ערוץ הברודקאסט הנצפה ביותר) ואם היא תחזיק גם בערוצי הספורט והילדים של RGE ואת הזיכיון בערוץ הכנסת, הדבר יכול לפגום בתחרות. אם לדוגמה חברה שמייצרת תוכן תספק בעצמה פלטפורמת טלוויזיה היא תוכל לגבות מחיר גבוה מדי משאר הספקיות על התוכן שלה (במקרה של קשת, תכני ערוץ 12) ולהכביד יתר על המידה על המתחרות האחרות, או להוביל לכך שמתחרות יידחקו החוצה מהשוק.
טענה נוספת של מתנגדי המיזם היא שחוק השידורים היום אוסר על חברות להחזיק במקביל בערוץ חדשות ובטלוויזיה רב-ערוצית. הסיבה שהחוק מתייחס רק לטלוויזיה בלוויין או כבלים ולא דרך האינטרנט היא שמשרד התקשורת התעכב זמן רב בהסדרת הנושא, ובינתיים שידור דרך האינטרנט התפשט באופן נרחב. בינתיים קשת ו-RGE כבר הקימו חברה בשם FREETV, מינו את יעקב נדבורני כמנכ"ל ואף פרסמו קול קורא ראשון להפקת תוכן בלעדי.
היועצת המשפטית הנחתה את הרשות לבחון כיצד המיזם החדש ישפיע גם על שידור מידע הוגן ומהימן, פלורליזם וחופש הביטוי בתקשורת הישראלית. בנוסף, חוות הדעת מציעה לרשות בשנייה להתייעץ עם רשויות מנהליות נוספות העוסקות בחוק השידורים, ומציינת כי הרשות יכולה לפעול מעבר לאישור או איסור המהלך, לדוגמא על ידי הוספת תנאים והסדרים ברישיון שיכינו את השוק לרגולציה עתידית בשוק השידורים.
חשוב לציין שייתכן ומכתבה של היועצת המשפטית לא ישנה את החלטת הרשות. מטרת המכתב הייתה להדגיש איזה שאלות הרשות השנייה צריכה לשאול כאשר היא שוקלת את אישור המיזם, ומבטל את אחת מטענותיה של קשת שהרשות יכולה לבחון רק שיקול ספציפי לגבי השפעת המיזם על תפקודה של קשת. עם זאת, ייתכן והרשות תחליט לאשר את המיזם גם לאחר התייחסות זו ובחינת השיקולים הנוספים.
הבעיה בהקמת FREETV יותר רחבה מאשר יצירת מונופול בשוק החדשות או כל טיעון אחר נגד הקמתו. במידה והרשות השנייה תבחר לאשר את הקמת המיזם, זו תהיה דוגמא למה קורה כאשר הרגולטור מתמהמה עם רגולציה, השוק מתקדם ומייצר מציאות בשטח. משרד התקשורת התעכב בהחלטה האם האיסורים שחלו על טלוויזיה בכבלים יחולו גם על טלוויזיה בלווין, ושירות הסטרימינג החדש עלול לקבוע את המציאות בשטח ולהחליט במקום מי שאמון על קביעת מדיניות. הרגולציה הנוכחית מתייחסת לעולם בו למהדורת חדשות היה בהכרח יותר כוח מאשר לאפליקציית חדשות. העולם השתנה, אבל בשל חוסר היציבות הפוליטית הרגולציה לא מתייחסת לשינויים אלה. באותה המידה, עד שמשרד התקשורת ייחל חובות רגולטוריות על אפליקציות סטרימינג בינלאומיות שפועלות בישראל, נטפליקס תגרוף לכיסה כסף רב שיכל לעבור ליצירה ישראלית, וייתכן שבקרוב תשיק שירות עם פרסומות בארץ וכך תשאב את ההכנסות המשמעותיות ביותר של יצרניות התוכן בשוק הישראלי הקטן. בחינת הרגולציה לשידורים על גבי האינטרנט, ביטול הבלעדיות בספורט ואיחוד הרגולטורים בשוק אלה לא הצעות שפרצו לחיינו בשנה או שנתיים האחרונות, הן היו צו השעה כבר לפני שנים. ככל שחוסר היציבות הפוליטי יימשך, חברות התקשורת יקבעו את המציאות בשטח בנושא שיש לו משמעות כלכלית רחבה, אך גם השפעה מכרעת על העיתונות ותוכן המקור בישראל.
חוסר הוודאות כלפי FREETV מסוכן גם הוא ומשפיע על כל שוק התקשורת. קשת ו-RGE, שהחלו בפועל להקים את המיזם וגייסו לו מנכ"ל בטרם קיבלו אישור מהרשות השנייה יפגעו כלכלית במידה והוא יבלם. במקביל, מכיוון שלFREETV יש פוטנציאל להאיץ את מעבר הלקוחות מתשלום לפלטפורמת טלוויזיה לתשלום לאפליקציות תוכן ספציפיות ומתחלפות על גבי טלוויזיה חכמה, כל חברות התקשורת ידרשו להתכונן להצטרפותה לשוק אם תקרה. כל עוד אין וודאות לגבי איך והאם FREETV תושק בקרוב, אין לחברות התקשורת דרך להתכונן לשינוי. חברת סלקום לדוגמא, אשר שירותי הטלוויזיה שלה הפסדיים והסכמי התוכן שלה מסתיימים בסוף 2022, יכולה להחליט בעקבות התחרות העזה בשוק להיפטר מפלטפורמת הטלוויזיה שלה. אך מכיוון שאין חברות התקשורת וודאות לגבי הצטרפות FREETV, אין להן דרך לבחון את צעדיהן בהתאם.
