בלעדילאן נעלמו 150 מיליון שקל שיועדו לחוגים במגזר הערבי?
בלעדי
לאן נעלמו 150 מיליון שקל שיועדו לחוגים במגזר הערבי?
מסמך של סמנכ"ל ביקורת במשרד החינוך חושף שרוב הכסף שהעביר המשרד לחינוך משלים בחברה הערבית לא הגיע ליעדו; הסיבות: דיווחים כוזבים, חשבוניות פיקטיביות ומכרזים לא תקינים; הרמיזה: הפשע המאורגן קשור; בשל הממצאים קוזזו 10 מיליון שקל מתקציבי הרשויות במגזר
סכומי עתק הנאמדים ב־150 מיליון שקל ויותר ויועדו לחינוך משלים בחברה הערבית נעלמו ולא הגיעו ליעדם. זאת, בשל דיווחים כוזבים, מכרזים בלתי תקינים, שימוש בחשבוניות פיקטיביות ועוד.
מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך דרש לקזז את רוב הכספים מתקציבי הרשויות הערביות אך לטענתו בלחץ ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל רוב הקיזוזים בוטלו. בינתיים קוזזו עשרה מיליון שקל עבור שנת תשע"ח (2017/18).
כך עולה ממסמך שחיבר סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, גור רוזנבלט, שהעתקיו הועברו לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, למנכ"לית המשרד דלית שטאובר, לחשב המשרד יניב זוהר וליועצת המשפטית עו"ד אילת כהן מלקמן. המסמך נכתב באמצע שנת הלימודים תשפ"ב (2021/22). רוזנבלט רומז ברמז עבה ביותר שהוא רואה קשר בין העלמות הכספים לפעילות הפשע המאורגן בחברה הערבית, אך מהמשרד נמסר שאין להם מידע ספציפי בעניין. רוזנבלט ממליץ מצדו לשתף פעולה עם המשטרה בעתיד בנושא.
מדובר בכספי תוכנית "אתגרים", שהיא חלק מתוכנית הפיתוח הכלכלי חברתי הקודמת למגזר הערבי 922. תוכנית אתגרים באה לתקן את הפערים הדרמטיים בתחום החינוך המשלים בין החברה היהודית והערבית. מטרות התוכנית על פי משרד החינוך היא "לאפשר לילדים ולבני הנוער בחברה הערבית הזדמנות שווה לשכלול המיומנויות האישיות והחברתיות, לפיתוח תחושת מסוגלות אישית לטובת פיתוח אופק הדמיון, לעיצוב העתיד כרצונם ולהביא למוביליות חברתית".
למטרה זו הוקצו 130 מיליון שקל לשנה ובסך הכל כ־650 מיליון שקל. 70 מיליון שקל הועברו באמצעות הרשויות המקומיות לפעילות חינוך משלים בבתי הספר. עוד 60 מיליון שקל הועברו לגופים אחרים במטרה לפתח פעילות תנועות נוער וכן להקים ולהפעיל מתנ"סים. רוזנבלט מדגיש ש"מפעל אתגרים הוא מפעל חשוב ביותר לתלמידים במגזר הערבי שנהנו עד כה מפעילות העשרה באופן מצומצם ביותר".
אלא שהמסמך שלו קובע כי "מסקנות הביקורות שבוצעו על ידי מינהל בקרה ואכיפה, הן ביקורות שטח והן הביקורות הכספיות, הראו כי רובו של התקציב שהוקצה לתוכנית לא הגיע בסופו של דבר אל התלמידים וממילא לא הצליח להביא לשינוי המיוחל כפי שהוגדר במטרות התוכנית". מכיוון שהמסמך עוסק רק בכספים שעברו ממשרד החינוך לרשויות המקומיות בהיקף 70 מיליון שקל בשנה הרי שרוזנבלט מתייחס לרוב הכספים מתוך 280 מיליון שקל בארבע שנים.
המסמך אינו קובע ישירות לאן נעלם הכסף, אך רומז רמיזה עבה ביותר. "בהמלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית נכתב כי 'התקציבים הגדולים לרשויות המקומיות ובפרט התקציבים שנוגעים להחלטה 922 קורצים לארגוני הפשיעה. גורמי פשע משתלטים על מכרזים עתירי תקציב ברשויות המקומיות והכסף מגיע לידיהם במקום לשיפור השירות האזרח. כך מהוות הרשויות המקומיות 'מכרה זהב' עבור ארגוני הפשיעה, מקור להכנסות עצומות בדרכים שנראות לכאורה כשרות'". הוא ממליץ על "שיתוף פעולה עם משטרת ישראל לנטרול מעורבות גורמי פשע בפעילות מתוקצבת של משרד החינוך".
באופן ספציפי יותר המסמך מדווח על "לחצים פסולים על עובדי משרד החינוך והרשויות". הוא מסביר ש"לתחושתנו מתקיימים לחצים חזקים על רכזי העוגן ברשויות מסוימות על ידי הרשות או על ידי גורמים חיצוניים לצרוך שירותים של מפעילים מסוימים מסיבות שאינן מקצועיות".
המסמך חושף כי בעקבות ממצאי הביקורת, "הדרישה הראשונית של מינהל רישוי, בקרה ואכיפה היתה לקזז את רוב רובם של הסכומים שהועברו לרשויות. בפועל ולאחר התערבות ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל מול מנכ"ל המשרד וחשב המשרד, הוחלט להקל בצורה משמעותית את מסקנות ועדת הבקרה והביקורת באופן שרובם של הקיזוזים בוטלו בסופו של דבר". בשלב זה קוזזו רק 10 מיליון שקל עבור תשנ"ח (2017/18) אך במשרד אומרים שיקוזזו סכומים נוספים.
המסמך מבוסס בין היתר על ביקורות שטח שנערכו בחוגים שהפעילה התוכנית במשך ארבע שנות לימוד תשע"ח-תשפ"א (ספטמבר 2017 עד אוגוסט 2021). הביקורות "כללו מספר ביקורים בכל חוג על מנת לבסס תמונת מצב אמיתית על הנעשה בחוגים". בשנה הראשונה (2017/18) לביקורת נבדקו 250 חוגים ב־42 רשויות מקומיות ו־77% נמצאו לא פעילים. בתשע"ט (2018/19) נמצאו 28% חוגים לא פעילים. אלא שהביקורות בשנה זו נערכו רק ב־41 רשויות שדיווחו על החוגים כראוי ולא נערכו ב־35 רשויות אחרות. בתש"פ (2019/20) ובתשפ"א (2020/21) לא נמצאו 34% מהחוגים, כלומר דיווחים כוזבים לכאורה של אחד מכל שלושה חוגים.
התוצאות הקשות חזרו על עצמן למרות שהרשויות המקומיות הורשו מדי שנה לדווח על הקורסים באיחור של חודשים, כלומר הוענק להן זמן רב להתארגנות. רוזנבלט מציין ש"מתן האפשרות לרשויות לדווח באופן רטרואקטיבי על פעילות הינו היבט המסכל אפשרות של בקרה, מרוקן אותה מתוכן ולמרות הפצרותינו חוזר על עצמו מדי שנה".
מתברר שהבעיה גדולה בהרבה מכיוון שלטענת משרד החינוך גם בחוגים שהתקיימו היו הדיווחים על שיעור ההשתתפות בדויים. שיעור ההיעדרות מהחוגים עמד בתשע"ח על 87% וירד בתשפ"א ל־47%. כלומר גם בשנת השיא חצי מהתלמידים נעדרו מהחוגים שהתקיימו בכל רגע נתון.
גם התמונה העולה מהביקורות הכספיות היא של התעלמות רחבה מסדרי מינהל תקין. בין הליקויים שנמצאו בביקורת הכספית בלטו: חשבוניות ואסמכתאות חסרות וחשבוניות שאינן תקינות. ברוב החשבוניות "חסר פירוט באשר להיקף שעות הפעלה". בעיות נוספות: קייטנות קיץ וטיולים דווחו כחוגים.
בתוכניות גדולות שכללו כמה רשויות מקומיות נמצאו הליקויים הבאים: רכישת חומרי בניין בתקציבי התוכניות, פעולות ללא מכרז והצעות מחיר וכן גם הפעם חשבוניות לא תקינות וחשבוניות ואסמכתאות חסרות. בעיות קשות במיוחד נמצאו בחשבוניות לרכישת ציוד למועדוני נוער ובין היתר: חשבוניות מזוייפות, רכישת ציוד למועדוני נוער מקלינאי תקשורת ורכישת מערכות מחשב לרשות המקומית מתקציב מועדוני הנוער.
בין הליקויים שנמצאו בהעסקת רכזי פעילות: מינוי רכזים בבתי ספר שבהם לא היתה כלל פעילות, העסקת קרובי משפחה, תשלום כפל משכורת על אותו תפקיד ומינויים ללא מכרז או במכרז שחשוד כלא תקין.
רוזנבלט מציין ש"ניכר שיש שיפור הדרגתי ומשמעותי בהפעלת החוגים עם השנים ובהטמעת הסטנדרטים הנדרשים". עם זאת הוא מציין שורה של ליקויים שנמשכים: "איכות הדיווח מראש על החוגים נמוכה ביותר; מועדי דיווח רטרואקטיביים אפשרו לעקוף את הליכי הבקרה; שיעור התמדת ההשתתפות של התלמידים בחוגים נמוך מאוד". רוזנבלט מציין שגם בביקורות בשנת תשפ"ב "נמצא אחוז גבוה של אסמכתאות לא תקינות". הוא מזהיר ש"יש חשש שהצגת האסמכתאות באופן לקוי תמשך גם בתשפ"ג (שנת הלימודים הנוכחית, 2022/23) ויש להידרש לדרכים לפתרון הסוגייה".
המסמך ממליץ לצד הטמעה של הנהלים והדיווח, על מתן אפשרות להטלת קנסות על הרשויות המקומיות מעבר לקיזוז התקציבים. כן הוא ממליץ על מנגנון של מתן משוב בזמן אמת על דיווחים בבתי הספר כדי לתקן ליקויים מיידית.
בדיון בוועדה לזכויות הילד ב־2020 שעסק בעיכוב בתקציבי אתגרים הרחיב רוזנבלט בעניין ההקלות בקיזוזים: "החלטנו בערעור שאנחנו מוותרים על הרבה מאוד ליקויים. נתתי הנחיה לצוותים להקל כל מה שאפשר. יכול להיות שברמה המקצועית לא הייתי צריך לעשות את זה אבל אני חושב שהדבר היה נכון בנסיבות העניין, בנסיבות של פרויקט חדש, בנסיבות של רשויות שלא ניהלו בעבר פרויקטים מהסוג הזה, אני קיבלתי החלטה להקל מאוד מאוד, ויתרנו על הרבה מאוד ליקויים שמצאנו, ויתרנו וויתרנו ובסופו של דבר זה ירד לסכומים מאוד נמוכים".
הצורך בתוכנית אתגרים נובע מכך ששיעור ההשתתפות של תלמידי תיכון יהודים בחוגים ובתנועות נוער היה ערב התוכנית כפול מזה של הערבים. על פי נתוני מבחני המיצ"ב ב־2018, השתתפו באותה שנה 42% מתלמידי התיכון היהודים בחוגים אבל רק 22% מהתלמידים הערבים. 30% מהתלמידים היהודים היו בתנועת נוער אבל רק 15% מהערבים. לא מדובר בנתונים בעלי משמעות ערכית בלבד. מחקר של מכון אהרון וקרן טראמפ, שפורסם לאחרונה ב"כלכליסט", גילה שהשתתפות בחוגים ובתנועת נוער בגיל תיכון מגדילה משמעותית את ההסתברות להגיע לתעסוקה בהייטק.
מחקר של ד"ר נסרין חאג' יחיא וד"ר אריק רודניצקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר ש"רוב הרשויות המקומיות הערביות מדורגות באשכולות הנמוכים ביותר מבחינה חברתית־כלכלית, ולכן הן מתקשות להקצות לחינוך הבלתי פורמלי משאבים. הדבר יוצר פער גדול בין החברה הערבית לבין החברה היהודית".
לדברי רודניצקי וחאג' יחיא, "עד להחלטה 922 נפקד תחום החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית כמעט לחלוטין ממערכות התקצוב – גם ברמת הממשלה וגם ברמת הרשות המקומית. גם לאחר הגדלת התקצוב המשאבים אינם מספיקים, והרשויות המקומיות הערביות מתקשות להשלים את חלקן במימון". החוקרים מציינים ש"בממשלה מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה".
היועץ הכלכלי לשעבר של ועד ראשי הרשויות הערביות עלאא גנטוס אומר ש"אני מציע לכנופיית הביקורת של רוזנבלט והצוות שלו ללמוד ביקורת מחדש. אף אחד מהם לא ברמה מקצועית לעשות ביקורת ולא מבינים מושגים בסיסיים בביקורת. הם עשו עבודה חפיף והעתיקו קופי פייסט מרשות לרשות". גנטוס טוען ש"זו רדיפה של אנשים עם אג'נדה נגד הרשויות הערביות. מי שצריך לעשות בדק בית זה הם. במקום זה הם זורקים רפש".
לדברי גנטוס, "לא שמעתי שארגוני פשיעה עוסקים בחינוך לא פורמלי. הם עוסקים בפינוי אשפה וחברות שמירה. יש ניסיון של משרד החינוך לגנוב את הכסף שהשיגו הרשויות המקומיות הערביות בדרך של הטלת דופי. השחיתות היא מלמעלה. אם יש שחיתות, זה בחומר שהעברתי על מפקחים של משרד החינוך שקשורים לעמותות שהן ספקיות. יש לערוך בדיקה בלתי תלויה של הממצאים".
יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ד"ר שרף חסאן אמר בתגובה שאנשי המקצוע שטיפלו מטעם ראשי הרשויות הערביות בתוכנית אתגרים אומרים ש"הביקורת היתה לא מקצועית ולא עניינית". בתגובה לרמזים על קשר לפשע המאורגן הוא אמר ש"בכל מקרה שיש חשד, אני מציע למשרד להגיש תלונה למשטרה. אם יש למדינה עובדות והוכחות שהיו מכרזים לא תקינים ושחיתות ופשע מאורגן, למה המשרד מכסה את זה?".
חסאן מציין ש"המשרד בנה את המכרזים, קבע איך לחלק את הכסף ואישר את הספקים. אנחנו לא היינו חלק מההתייעצות. זה לא מקצועי ולא פייר להטיל את הכישלונות של המשרד על החברה הערבית".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה ש"המשרד מתייחס בחומרה רבה לממצאי הביקורת. יודגש כי הממצאים הם פרי עבודה של בקרה שיזם וביצע המשרד על התוכנית. בעקבות הממצאים החמורים המשרד קיזז לרשויות סכום של יותר מ־10 מיליון שקל שמתייחס לפעילות של שנת 2017. תהליך הקיזוזים טרם הסתיים והוא עדיין בעיצומו".
במשרד מסבירים ש"במקרים שבהם הרשות המציאה מידע על השימוש בתקציב, המשרד הפחית את גובה הקיזוז. לצד זה, ברשויות שבהן נמצאו הבעיות והכשלים, החל מהשנה (תשפ"ג) התקציב לא יועבר אל הרשות אלא באמצעות גוף חלופי שהמדינה עובדת איתו".
כמו כן, במסגרת תוכנית הגפ"ן (גמישות ניהולית למנהלי בתי ספר) החדשה "המשרד נוקט שורה של אמצעי הגנה שיבטיחו העברה תקינה של התקציב למטרות שלשמן הוא נועד. במקרים שבהם המשרד ימצא פגיעה במינהל התקין, הוא יקזז את הכסף ויעביר את האחריות והסמכות חזרה אליו".
למרות הדברים הבוטים במסמך מהמשרד נמסר ש"אין לו מידע בנושא הגעת כסף לידי הפשע המאורגן. במקרה אחד כאשר היה חשד לשימוש פסול בסמכות המקצועית, המשרד הגיש תלונה במשטרה והעביר אליה את כל החומר שהיה ברשותו".
