המספרים נחשפים: כמה כסף קיבלה חברת אבחון הקורונה שעוזבת את ישראל בטריקת דלת
המספרים נחשפים: כמה כסף קיבלה חברת אבחון הקורונה שעוזבת את ישראל בטריקת דלת
Aid Genomics הסינגפורית, שעוסקת בין היתר בחקר קורונה, מסיימת בטונים צורמים את ההתקשרות עם משרד הבריאות, שלטענתה התנער מהתחייבויותיו והיא נאלצה לפטר 400 עובדים. החברה קיבלה מהמשרד 180 מיליון שקל במשך שנה וחצי
סימן שהקורונה נגמרה: חברת Aid Genomics הסינגפורית הודיעה על הפסקת פעילות מרכז הפיתוח שלה בארץ ועל עצירת זרם ההשקעות מממשלת ישראל. החברה, שהוקמה ב־2018 ועוסקת בין היתר בהטמעת טכנולוגיות הנוגעות לאבחון קורונה ובהפצת ערכות בדיקה, תפטר 400 עובדים בישראל, מה שישאיר אותה בארץ עם 150 עובדים בלבד, שימשיכו לעבוד על פי החוזה מול משרד הבריאות לצורך שימור פעילות המעבדה.
החברה היתה מהזוכות הקבועות במכרזי הקורונה בישראל (בדיקות, דיגום ופיענוח), שהרוויחו מיליונים במהלך השנתיים שבהן מדיניות משרד הבריאות והמשל"ט היתה לבדוק כל מי שזז, בכל מקום ובכל שעה. מאז פרוץ המגפה סייעה החברה בייעוץ, הטמעת טכנולוגיות ואספקת עשרות מיליוני ערכות בדיקה לכ־20 מדינות, וסיפקה כ־2 מיליון ערכות בדיקה מסוג RT-PCR לישראל בלבד, וביצעה כמיליון בדיקות קורונה בארץ. ויש עוד דבר שהגיע לסיומו: הכסף החינמי על רקע סביבת הריבית האפסית. כעת, כשהכסף כבר עולה כסף, הרבה יותר קשה להשקיע בפיתוחים עתירי סיכון.
בראיון "לכלכליסט" מנכ"ל החברה, שניר זנו, נשמע זועם על משרד הבריאות בטענה שהזמין מהחברה טכנולוגיות מתקדמות, ולבסוף חזר בו: "אנחנו לא מאמינים למשרד הבריאות. הם עיכבו אותנו במשך חודשים רבים, ולאחר מכן העבירו את הפיתוח שלנו. אנחנו כגוף פשוט לא מאמינים למדינת ישראל. יתרה מכך, קיבלנו נזק עצום בקטע של נתב"ג, ונגרם לנו נזק של עשרות מיליונים. הפסדתי 14 מיליון שקל בגלל שימור העובדים. אנחנו מפטרים כעת מאות עובדים ונשבר לי הלב, אבל המדינה הבריחה אותנו מכאן".
אלא שלצד התלונות הללו, זנו בוחר שלא להזכיר את הרווחים שהחברה גרפה בשנתיים של משבר הקורונה. ואגב, עד היום לא צלחו הניסיונות לברר כמה כסף המדינה העבירה לחברות הקורונה, ומה היה הרווח שלהן. לא החברות ולא המדינה מעוניינות בכך.
"כלכליסט" ביקש מזנו להמציא את מסמכי ההזמנה, או לפחות הצהרת כוונות מטעם משרד הבריאות או המשל"ט שהם אכן מתכוונים לרכוש את הטכנולוגיות המדוברות, אך אלה לא התקבלו. מה שכן התקבל היה מכתב תלונה מ־28 ביוני, שלפיו התקיימו שש פגישות עם אנשי משרד הבריאות סביב טכנולוגיה מסוימת שבסוף נרכשה מחברה מתחרה.
"החברה התריעה בפני משרד הבריאות שהיא לא יכולה להפסיד מיליוני שקלים בחודש על תחזוקת עובדי מעבדה שלא מבצעים בדיקות וביקשה לשחרר עובדים. משל"ט הקורונה פנה וניהל מגעים ל'שימור יכולת מעבדה'. לבסוף משל"ט הקורונה הסכים למודל המשאיר רבע מהעובדים, וגם אישר אותו מהיום שהאוצר אישר, כלומר החברה היתה אמורה לשלם חודשים של משכורות ללא עבודה בהם משל"ט הקורונה דיבר עם החברה", מסבירים ב־Aid Genomics.
השאלה היא אם היה צורך בהותרת 400 עובדים. יש יסוד סביר להניח כי חברה בבעלות סינגפורית ובינלאומית יודעת לעשות תחשיבים וגם להסביר לכל לקוח שאם זה לא כדאי כלכלית, החברה תוותר על התענוג. כמובן אפשר גם לפספס בתחשיבים, אבל לא בסדר גודל של 400 עובדים. אם החברה הותירה כל כך הרבה עובדים, סימן שעדיין היתה כדאיות כלכלית לפעילות.
"השילוב של חוסר יציבות פוליטית והחלטות לא מקצועיות ביחד עם חוסר העדפה עקבי לחברות ישראליות במכרזים הביא להחלטה להפסיק את כל פעילות המו"פ ופעילות המעטפת, ולהשאיר בארץ רק פעילות מספקת להתחייבויות עבר", סיכמו בחברה.
לפי החלק האחרון של תגובת החברה, ההחלטה לחסל את פעילות המו"פ בישראל קשורה לקורונה. ניכר כי זינו והחברה מאוכזבים מהתנהלות משרד הבריאות והמשל"ט, אך אסור לשכוח: המהות של פעילות יזמית היא לקיחת סיכון כלכלי.
ומי הם אותם 400 עובדים? בהתחלה נאמר כי הם משתכרים כ־40-30 אלף שקל בחודש והם בעלי תואר שני ושלישי. אלא שכידוע, לא כל עובד מעבדה הוא בעל תואר שני ושלישי. מתברר כי כוונת זנו היתה שבין המפטרים יש גם כאלה תארים מתקדמים שמשתכרים סכומים כאלו.
מלבד זאת, לפי ד''ר יותם שנהר, מנהל המעבדות של "לאומית", ישנו עדיין מחסור חמור בעובדי מעבדה, ולערכתו הזהירה מערכת הבריאות (קופות יחד עם בתי חולים ומכונים) זקוקה לכ־200 עובדי מעבדה לכל הפחות. אגב, שנהר סבור כי סביבת השכר של אותם עובדים איננה מתקרבת לזו שציינה החברה. גם אסתר אדמון, יו''ר איגוד עובדי המעבדות בהסתדרות הכללית, סבורה כי אין גיוס - מפרסמים ואין מועמדים". ואין לשכוח כי עדיין ישנן 155 אלף משרות פנויות במשק.
גורמים ב"תעשיית הקורונה" קצת מוטרדים מהכותרות וההצהרות של זינו ומסבירים כי במקרה של וריאנט חדש שיצריך בדיקות בנתב"ג – לא יהיה מי שיפענח אותן. ובכל זאת עדיין נותרה שאלה פתוחה: מי הבטיח מה ל־AID ולא קיים? האם ההבטחה הזו היא פרי דמיונו של אנשי AID בלבד?
ממטה ההסברה למאבק בקורונה נמסר: "חברת aid הינה אחת ממספר מעבדות פרטיות, אשר זכו במכרז לבדיקת pcr קורונה של משרד הבריאות. מתוקף מכרז זה מועברות למעבדת החברה בדיקות קורונה באופן שוטף מעל לשנה וחצי בהיקף של למעלה מ-180 מיליון שקל.
"לצד זאת ומתוך רצון להבטיח את פעילות הדיגום במעבדות לאורך זמן, גם בימים בהם תהיה ירידה בהיקף הבדיקות, קבע משרד הבריאות מודל לשימור יכולת למעבדות המאפשר תשלום בסיס למעבדות הפרטיות במטרה לשמר העסקת כוח אדם מקצועי לטובת שמירה על מוכנות לחירום.
"באשר לסוגיית הבדיקות בנתב"ג: החברה אינה ספק ישיר של משרד הבריאות לעניין זה, אלא ספק של החברה הזכיינית לבדיקות בנתב"ג. ההחלטה על הפסקת הדיגומים בנתב"ג נעשתה תוך בחינה שוטפת של הירידה בהיקף וחומרת התחלואה, ומתוך רצון להקל על הציבור ובדומה לנעשה בעולם כולו.
"גורמי המקצוע במשרד הבריאות נפגשים מעת לעת עם הספקים והזכיינים בשטח, אך ההחלטה על קידום טכנולוגיה או פעילות כזו או אחרת נעשית בהתאם לחוק חובת המכרזים וכללי המינהל התקין, ולא בשום אופן חלופי. משרד הבריאות יוצא במכרזים רלוונטיים למעבדות השונות, וחברת aid, ככל המעבדות, רשאית לגשת למכרזים אלו. למען הסר ספק, נבהיר, כי משרד הבריאות אינו אחראי להחלטות המסחריות של חברה פרטית".
