נתניהו מסכל את המהלך של סמוטריץ' לסגירת משרדים מיותרים
נתניהו מסכל את המהלך של סמוטריץ' לסגירת משרדים מיותרים
שר האוצר רוצה לסגור 5 משרדי ממשלה, אך נתניהו סירב להעלות את ההצעה לדיון בשל התנגדות בקרב מפלגות הקואליציה, וגורמים במשרדו אומרים כי היא למעשה ירדה מהפרק. ביטול המהלך עלול להוביל לתגובת שרשרת בתקציב, שכן יו"ר ההסתדרות התנה את הסכמתו לגזרות על ציבור העובדים בסגירת משרדי ממשלה
ההצעה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לסגירת 5 משרדי ממשלה בשנת 2025 לא צפויה להתממש, בשל התנגדויות לכך בקרב מפלגות הקואליציה.
בתדרוך לעיתונאים אתמול (ג') אמר סמוטריץ' כי לפי הצעתו ייסגרו שני משרדים שבראשם עומדים שרים מהליכוד, ועוד שלושה שמוחזקים אחד ע"י כל מפלגה נוספת בקואליציה: הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. אלא שישיבה שהייתה אמורה להיערך השבוע בנושא התקציב בין נציגי משרד האוצר לנציגי רה"מ בנימין נתניהו בוטלה לאחר שרה"מ סירב להעלות לדיון את ההצעה לסגירת משרדי הממשלה. גורמים במשרד רה"מ אומרים שההצעה למעשה ירדה מהפרק. ההערכה היא שלכל היותר תחליט הממשלה להקים צוות שיבחן צמצום ואיחוד של משרדי ממשלה.
בתוכנית הכלכלית ל-2025 הקדישה הממשלה שני עמודים להצעה, שכעת גוברים הסיכויים שלא תיושם. בנוסח ההצעה נכתב כי "כחלק מצעדי ההתאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך, ולצורך ייעול עבודת הממשלה, הממשלה מחליטה להטיל על מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי להביא בתוך 30 ימים הצעה לאישור הממשלה לביטול 5 משרדי ממשלה".
ביטול המהלך של סגירת המשרדים עשויה להוביל להתנגדותו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לחלק מהגזרות על ציבור העובדים. בר דוד אמר לאחרונה כי שני התנאים המרכזיים לכך שההסתדרות תסכים לגזרות הם סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בכספים הקואליציוניים.
מספר המשרדים רק גדל תחת נתניהו
בינואר 2018 החליטה ממשלת נתניהו לצמצם את מספר משרדי הממשלה מ-29 ל-27. בינתיים, מספר המשרדים רק גדל והוקמו משרדים חדשים, כשבכל משרד מכהנים שר, מנכ"ל ומשנה למנכ"ל, עם צוות עוזרים, יועצים ונהגים. בין היתר, בממשלה הנוכחית פוצל משרד המורשת ממשרד ירושלים, כשבראשות הראשון עומד השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) ותקציבו השנתי עומד על 71 מיליון שקל. בראשות משרד ירושלים עומד השר מאיר פרוש (יהדות התורה), שגם אחראי על ארגון חגיגות ל"ג בעומר במירון. תקציבו עומד על 26.3 מיליון שקל.
משרד העבודה שבראשו עומד יואב בן צור (ש"ס) פוצל ממשרד הרווחה; המשרד לעניינים אסטרטגיים, שנסגר בממשלת בנט-לפיד וסמכויותיו הועברו למשרד החוץ, הוקם מחדש עבור השר רון דרמר (הליכוד) עם תקציב של 10 מיליון שקל.
כמו כן, משרד ההתיישבות, שהוחזק בקדנציה הקודמת ע"י נפלתי בנט ששימש בסופה כראש ממשלה חלופי, הוקם בממשלה הנוכחית כמשרד עצמאי עבור אורית סטרוק (הציונות הדתית), שתקציבו ב-2024-2023 הגיע לכמיליארד שקל, על אף שניתן לאחדו עם משרד הנגב והגליל או משרד הפנים.
משרד התפוצות, שבראשו עומד השר עמיחי שיקלי (הליכוד) ומופקד גם על הרשות לקידום הבדואים, מחזיק בתקציב של 34 מיליון שקל. בעבר הוצע לאחדו עם משרד החוץ; המשרד לשיתוף פעולה איזורי, שבראשו עומד השר דוד אמסלם (הליכוד), מחזיק בתקציב של 18 מיליון שקל, וגם אותו ניתן לאחד עם משרד החוץ. אמסלם מוגדר גם כשר המקשר בין הממשלה לכנסת והשר המופקד על רשות החברות הממשלתיות; בראשות משרד הנגב והגליל עומד יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית), עם תקציב של 182 מיליון שקל, וניתן לאחד אותו עם משרד הפנים.
המשרד לשוויון חברתי, שבראשו עומדת מאי גולן, מחזיק בתקציב של 92 מיליון שקל, וניתן לאחד אותו עם משרד העבודה או הרווחה. גולן גם מופקדת על הרשות לקידום מעמד האישה, לאחר שהמשרד לקידום מעמד האישה שבראשו עמדה נסגר.
