דעה ההפיכה המשטרית והכלכלה: לא כמו הונגריה ופולין, גרוע יותר
דעה
ההפיכה המשטרית והכלכלה: לא כמו הונגריה ופולין, גרוע יותר
משקל התעשייה בתמ"ג של הכלכלות המזרח אירופיות גבוה כמעט פי שניים מהמשקל בישראל, שעיקר התמ"ג שלה נובע מכלכלת ידע, ו־55% מהיצוא שלה נובע מההייטק. ובניגוד למפעלים תעשייתיים, ידע וכסף הם דברים מאוד נדיפים
בימים אלה מתנהל דיון ער, האם ועד כמה כלכלת ישראל עלולה להיפגע כתוצאה מהרפורמה במערכת המשפטית. במסגרת הוויכוח פעמים רבות משווים את ישראל למדינות שבהן קרו תהליכים דומים כגון תורכיה, הונגריה או פולין. אולם, חשוב להביא בחשבון שכלכלת ישראל מאוד שונה מהכלכלות הללו. ההשוואה לתורכיה בכלל לא מתאימה. תורכיה שייכת לקבוצה של כלכלות הרבה פחות מפותחות מישראל. גם העיוות במדיניות הכלכלית שלה הלך לגמרי למחוזות של תיאטרון האבסורד, כשהנשיא מתעקש שריבית נמוכה היא הפתרון לאינפלציה.
אולם, גם ההשוואה של כלכלת ישראל לפולין והונגריה עלולה להטעות. כלכלת ישראל הרבה יותר עשירה. התוצר המקומי לנפש בישראל הנו מעל 50 אלף דולר, לעומת כ־18 אלף בהונגריה ופולין. אך ההבדל הוא לא רק בגודל הכלכלה, אלא בעיקר באופייה. הכלכלות של פולין והונגריה הן מוטות לייצור הרבה יותר מישראל. משקל התעשייה בתמ"ג של המדינות הללו גבוה כמעט פי שניים מהמשקל בישראל.
אחרי התפרקות גוש המזרחי בתחילת שנות התשעים הן הפכו למרכז הייצור של אירופה שמנצל כוח עבודה זול ומשכיל יחסית. מפעלי המכוניות, האלקטרוניקה והפרמצבטיקה הגדולים ממוקמים במדינות אלה.
ישראל, לעומת זאת, מתבססת בעיקר על כלכלת ידע. ידע זה מנוע הצמיחה החזק ביותר של ישראל. גם פולין והונגריה ממצבות את עצמן כמתפתחות לכיוונים של מחקר ופיתוח טכנולוגי, אך כשמשווים את המספרים, רואים שהבדלים הם עצומים. בישראל ההוצאה על מחקר ופיתוח כשיעור מהתמ"ג עומד על כ־5.5%, לעומת כ־1.5% בפולין והונגריה. מספר הפטנטים לעובד בישראל גבוה פי 4.5 מהונגריה וכמעט פי־2 מפולין.
לא רק במחקר ובהמצאות יש יתרון לישראל, אלא גם ביישום שלהם לעסקים. משקל יצוא שירותי הטכנולוגיה מכלל יצוא השירותים בישראל עומד על כ־55%, לעומת 11% בהונגריה וכ־14% בפולין. אף שישראל היא הרבה פחות מעצמה תעשייתית מאשר הונגריה או פולין, לישראל יש יתרון גדול דווקא ביצוא מוצרים ברמה טכנולוגית גבוהה. משקל יצוא מוצרי טכנולוגיה מכלל היצוא התעשייתי, 30%, הרבה יותר גבוה בישראל מאשר במדינות המזרח אירופאיות, כ־16% בהונגריה ופולין.
על ההבדל העצום מבחינת הטיה לידע בכלכלת ישראל ועל היכולות שלה בתחום זה ניתן ללמוד גם מההשקעות בחברות הזנק. בישראל יש קרוב ל־5,000 חברות הזנק. בהונגריה, שגודל האוכלוסייה שלה דומה לישראל ושמציגה את עצמה כמרכז טכנולוגי, יש כ־1,500. בפולין, שהאוכלוסייה שלה גדולה כמעט פי ארבעה מישראל, יש כ־3,000 חברות הזנק.
לא רק מספר חברות ההזנק קובע, אלא בעיקר איכותן. על איכות החברות הישראליות ניתן ללמוד מהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון בחברות הללו. בתחום זה יש לישראל יתרון בנוק־אוט. לפי ארגון ה־OECD, ב־2021 הושקע בישראל 8.4 מיליארד דולר של כספי קרנות הון סיכון, לעומת 280 מיליון דולר בהונגריה ופולין יחד.
מה אומר ההבדל בין כלכלות מוטות תעשייה ושירותים ברמה טכנולוגית לא מאוד גבוהה ביחס לכלכלת ידע, כאשר דנים בהשלכות הרפורמה המשפטית? אילו השפעת הרפורמה על הכלכלה תהיה שלילית, הנזק הכלכלי לישראל עלול להיות קשה הרבה יותר מאשר הנזק שנגרם מהרפורמות הדומות שנעשו בהונגריה או פולין.
בכלכלת ידע קובעים בסופו של דבר איכות האנשים וגודל השקעות באותם אנשים. קשה מאוד להזיז מפעל למדינה אחרת. לעומת זאת, ידע וכסף אלה דברים מאוד נדיפים. אפשר להעביר ידע וניסיון ובוודאי כסף ממדינה למדינה יחסית בקלות ובמהירות.
כמובן שצריכים להביא בחשבון גם את העובדה שהמצב הגיאו־פוליטי של ישראל מסובך משמעותית מאשר בהונגריה או פולין. ישראל הרבה יותר מאוימת ביטחונית ובמיוחד מדינית. הרעה במצב הכלכלי על רקע האיומים הללו, שכבר כעת מהווים שיקול שמוריד דירוג האשראי של ישראל מתחת לרמה שמתאימה למצב הפיננסי שלה, עלולה להוביל להורדת דירוג אשראי מהר יותר מאשר בהונגריה ופולין.
צריך להוסיף גם את הפרמטר הפיננסי לשיקולים. הרבה דנים היום בסיכון של בריחת המשקיעים הזרים מישראל. אולם, הסיכון הגדול ביותר הוא דווקא יציאה מאסיבית של כספי הישראלים לחו"ל. הזרים לא מהווים כאן משקל כבד באף אחד מאפיקי השקעה הנסחרים בבורסה תל אביב. למשקיעים הזרים ההשקעה הפיננסית בישראל יחסית משנית בחשיבותה בגלל שהשוק הישראלי קטן להם.
הסיכון הגדול הוא דווקא אם המשקיעים הישראליים יזיזו את כספם לחו"ל, במיוחד לאור העובדה של אי־שוויון גדול בחלוקת העושר בישראל. גם פה ההשוואה לפולין והונגריה פותחת עיניים. בישראל נכסי הפנסיה של האזרחים מהווים כ־72% מהתמ"ג, לעומת 9% בפולין ו־5% בהונגריה. אם הכסף הישראלי יתחיל לזוז עלול להיווצר זעזוע גדול בשווקים הפיננסיים המקומיים. בדיון על השלכות הרפורמה על הכלכלה חשוב להביא בחשבון את הייחודיות של מנועי הצמיחה של כלכלת ישראל כמו גם הפרמטרים הנוספים שבהם ישראל שונה מאוד מהדוגמאות האחרות בעולם.
הכותב הוא הכלכלן הראשי במיטב בית השקעות
