פרשנותמי מרוויח ומי מפסיד מהסדר הטיעון הנרקם בין נתניהו לפרקליטות
פרשנות
מי מרוויח ומי מפסיד מהסדר הטיעון הנרקם בין נתניהו לפרקליטות
עיקר המחלוקת בדרך להסדר הטיעון עבור בנימין נתניהו הוא בהסדרת הקלון. מי מתנגד, מהו מאזן הרווח וההפסד של ראש הממשלה לשעבר ומה שלנו? אהרן ברק למשל סבור שהאינטרס הציבורי ירוויח, ולכן דוחק ביועמ"ש לחתום
1. מי מעוניין לטרפד?
קלון היא המילה הנטחנת ביותר בשלושת הימים האחרונים, אפילו יותר מאנטיגן ואומיקרון. קלון! מסתמן שזהו צליל הגונג שיסיים את הקריירה הפוליטית של בנימין נתניהו. צליליו של הקלון ילוו את ירידתו מהבמה אם וכאשר הסדר הטיעון המתרקם יקרום עור וגידים. קלון ופייד אאוט.
הדיווחים על הסדר שייחתם בקרוב בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר מתרבים. כשמדובר בנתניהו, את הכסף, שבדרך כלל הוא סופר, מומלץ לספור רק במדרגות. אבל אנחנו כנראה כבר במסדרון, ממש ליד הדלת שמובילה אליהן. בימים האחרונים הושהו המגעים בין הצדדים, אבל הדי הספינים מכים ברקע: נתניהו לא יחתום והדלפת המו"מ להסדר נועדה לחשוף את נכונות מנדלבליט לקפל את סעיף השוחד. אחרים טוענים שההדלפה נועדה מלכתחילה לטרפד את ההסדר. לפחות שני גורמים מעוניינים בכך, וזה לפני שהגענו למחאה הציבורית שכופרת בו.
ראשית, גורמים בפרקליטות שמתנגדים להסדר. לאחר שנתניהו טפל עליה את עלילת הזדון של תפירת תיקים, נחושים שם לטרפד, במיוחד בצוות התביעה שלא בכדי הודר מהמשא ומתן להסדר. הם מעדיפים ללכת עד הסוף ולקבל פסק דין שיש בו לא רק הרשעה אלא בעיקר הכשר של בית המשפט לעצם הגשת התיק.
שנית, גורמים בממשלה שממנה כנראה יצאה ההדלפה. נתניהו הוא הדבק שמחזיק ביחד את מרכיביה. זאב אלקין ומנסור עבאס התקוטטו בשבוע שעבר על הנטיעות, אבל הם עצמם נטועים זה לצד זה בזכות נתניהו. בלי נתניהו נטרפים הקלפים מחדש, ואולי לא רק הקלפים, אלא גם הקלפי וממשלת השינוי.
אפשר להוסיף למתנגדים אלה את הקולות בציבור שזועקים על החרפה המוסרית שתדבק בהסדר וּבַמְסַדֵר, בעיקר מנדלבליט. ולצדם, המזהירים מפני מזימה שבדרך: נתניהו ימשיך למשוך בחוטים, והקשורים לחוטים האלה עוד יתקנו עבורו את החוק ויחזירו אותו בגדול.
2. שלילי בשוחד, חיובי בקלון
המעוניינים לטרפד את ההסדר מבינים היטב שאחרי מנדלבליט הצד למשא ומתן יהיה קשוח הרבה יותר. יהיו אלה היועץ/ת החדש/ה ופרקליט המדינה עמית איסמן. שניהם מינויים של שר המשפטים גדעון סער, ותסמכו עליו שהוא לא היה בוחר לתפקידים אלה משפטנים רכי לב במיוחד אל מול תשלובת נתניהו, שאת סכנותיה אין כמו סער לזהות.
וגם מחולל הסכנות האלה, נתניהו, שותף להבנה זו וחרד מיועץ ששמו אינו מנדלבליט. הטיימינג מבחינתו הוא לא רק חלון ההזדמנויות שמתקצר מול היועץ שפורש בסוף החודש, אלא גם החלון שבין שני עדי המדינה המרכזיים בתיק 4000. אחרי ניר חפץ ולפני שלמה פילבר. אז כל עוד מנדלבליט בלשכתו וכל עוד פילבר לא העיד — זהו חלון ההזדמנויות המיטבי לחתוך הפסדים.
הטיימינג מבחינת נתניהו להגיע להסדר הוא לא רק בחלון ההזדמנויות שמתקצר מול היועץ המשפטי לממשלה הפורש בסוף החודש, אלא גם בין שני עדי המדינה המרכזיים בתיק 4000: אחרי ניר חפץ ולפני שלמה פילבר
הקווים המסתמנים להסדר משיקים להפליא להערכות המשפטיות שהושמעו כבר בהגשת כתב האישום: הרשעה בעבירות הפרת אמונים בתיקי 1000 ו־4000, הורדת סעיף השוחד ב־4000 וסגירת תיק 2000. נתניהו יימצא שלילי בעבירת השוחד, אבל חיובי ומידבק בבדיקת הקלון.
קלון הוא גנאי מוסרי שמוטבע בהתנהגות הפלילית. הוא אינו תוצר לוואי אוטומטי לכל הרשעה. אבל, כשמדובר בראש ממשלה, מרחב העבירות נטולות הקלון שואף לאפס. לראש ממשלה זכויות רבות וחובה מובהקת אחת, להיות נקי לגמרי מהרשעות פליליות. ובכל זאת, הנה הספקות שיעלה נתניהו במאמציו להעלים את הקלון.
תיק 4000: הפרת האמונים נוגעת לניגוד העניינים שבו פעל כשחתם ואישר את עסקת מיזוג בזק־yes, שמיטיבה עם חברו שאול אלוביץ'. אם נתניהו חתם על אישור שממילא הגיע כדין לאלוביץ' — הקלון נחלש. אם חתם ללא נימוק, ללא שימוע, בניגוד לכללי המשפט המינהלי, זו בהחלט התנהגות שנושאת עמה קלון.
תיק 1000: כאן הפרת האמונים נוגעת למתנות שזרמו לבלפור. לביבי, לא לשרה. המחלוקת היא על השווי הכספי שייכנס לכתב האישום המתוקן. הקלון יתעצם בהתאם לגובה הסכומים, ולהפך.
ההקלות בהסדר מגולמות בשני אלה: בניסוח עובדות כתב האישום ובדרך עיגונו של הקלון. ההקלות בסעיפי האישום, להבדיל מעובדות האישום, הן החלק הקל יותר בהסדר.
2 צפייה בגלריה
מימין: שר המשפטים גדעון סער, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט. האם ההדלפה נועדה לטרפד את ההסדר?
(צילומים: יאיר שגיא, יואב דודקביץ, עומר מסינגר)
3. הזדמנות חוזרת לבג"ץ
על מימוש הקלון נטוש עיקר המחלוקת. הקלון שגורר הרחקה של שבע שנים מהפוליטיקה יכול להופיע בשלוש דרכים: הראשונה, שילובו כחלק מההסדר המוסכם שיוגש לאישור בית המשפט; השנייה, הותרת הקלון לשיקול דעת בית המשפט. לפני 12 שנה, בגזר דינו של השר צחי הנגבי שהורשע בעדות שקר בבית משפט השלום בירושלים, נחלקו השופטים בשאלת הקלון. שניים נגד אחד הכריעו בעד. אחד משופטי הקלון אז היה עודד שחם, שנמנה היום עם שופטי נתניהו; אפשרות שלישית, בדומה לאריה דרעי: התפטרות נתניהו מהכנסת שתייתר כעת את שאלת הקלון. בתרחיש הזה, שסיכוייו אפסיים, טמון מנגנון הרחקה חלופי. נתניהו הרי צפוי גם לשלושה עד שבעה חודשי מאסר בעבודות שירות. החוק קובע שאם מדובר בשלושה חודשים ומעלה, יכריע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בשאלת הקלון. סביר להניח שכל החלטה שלו תגיע לבג"ץ. ואז, יזדמן לעליונים "לתקן" את פסק הדין המפורסם שבו הכשירו 11 שופטי עליון את מועמדות הנאשם לראשות הממשלה. הפעם לא יצטרכו להתגבר על חוקי יסוד, אלא רק על החלטת יו"ר ועדת הבחירות.
בין שמדובר בשופטי המחוזי, בין שביו"ר ועדת הבחירות ובין שבשופטי בג"ץ — קשה שלא לראות את הקלון מוטבע בנתניהו. שתי הרשעות בהפרת אמונים מחייבות קלון כשמדובר בראש ממשלה.
4. למה אהרן ברק מתערב?
אצל נתניהו היתרונות והחסרונות מההסדר פחות או יותר ברורים. לשורת הרווח ניתן להוסיף את שכר טרחת עורכי הדין שיחסוך, ואת הזמן שיתפנה לתביעת הדיבה נגד אולמרט ואולי לוועדת החקירה בעניין הצוללות אם תקום. הנה, הוא נמלט מהארי של השוחד ופגעו הדוב של הצוללות. הסיכוי לכך התעורר כעת, ומהוועדה הזו נתניהו חושש הרבה יותר אף שלא מדובר במשפט פלילי. שם גם טמון הקלון האמיתי.
ייתכן שנשיא העליון לשעבר אהרן ברק מעריך את הנזקים מהמשך המשפט כחמורים יותר מהתועלת ממיצויו. ולכן הוא דוחף ומעניק גיבוי למנדלבליט לסיים את הסיפור
על פי דיווחים בתקשורת, נשיא בית המשפט העליון לשעבר והאזרח כיום אהרן ברק הביע באוזני מנדלבליט תמיכה בהסדר. בעבר פורסמה תמיכתו של ברק בשני נחקרים פליליים, צחי הנגבי והנשיא משה קצב. ההסבר היה שהנגבי וקצב עמדו לצדה של מערכת המשפט מול מבקשי נפשה בימים ההם. נתניהו, לעומתם, מנהל בשנים האחרונות קמפיין להחרבתה. אז למה ברק מתערב?
אולי הוא זוכר לנתניהו חסד נעורים כשתמך במערכת לפני שהתהפך עליה. ואולי ברק מעריך את הנזקים מהמשך המשפט כחמורים יותר מהתועלת ממיצויו. ולכן הוא דוחף את מנדלבליט לסיים את הסיפור. לא רק דוחף, אלא מעניק לו גיבוי משפטי ומוסרי לעשות זאת.
