בג"ץ: על המדינה לפרט לאן מגיעים כספי התקציב
בג"ץ: על המדינה לפרט לאן מגיעים כספי התקציב
בעקבות עתירה שהגישו ח"כים וקרן ברל כצנלסון, מבקש בג"ץ לדעת מדוע המדינה לא מפרטת את התקנות בסעיפי תקציב המדינה, מהן עולה לאן מגיעים בדיוק כספי התקציב; ח"כ לזימי: "בחצי שנה האחרונה אנו עדים למגמת הסתרת מידע והפרה בוטה של חוקים באופן שיטתי"
בג"ץ ביקש הבוקר (א') מהמדינה להגיש תוך 3 שבועות תשובות לשאלות על אופן הצגת תקציב המדינה לכנסת. בג"ץ מבקש לדעת מכוח איזה הסדר סטטוטורי המדינה מגישה את חוק התקציב לכנסת ב"ספר הכחול", שמסביר את הפעילויות השונות של משרדי הממשלה.
המשמעות היא שבג"ץ מבקש לדעת מדוע המדינה לא מסבירה ומפרטת את התקנות בסעיפי תקציב המדינה, שמהן עולה לאן מופנים הכספים שנכללים בסעיפים השונים.
כמו כן בג"ץ מבקש תשובה מהמדינה לשאלה האם בעבר הוגש תקציב נוסף לתקציב השנתי, ואילו מסמכים הוגשו. בסוף 2023 הגיש האוצר תקציב מדינה נוסף לשנת 2023, בעקבות השינויים שחלו בתקציב המקורי בשל המלחמה מאז שהתקציב המקורי לשנת 2023 אושר בכנסת במאי אותה שנה, וכעת דנה ועדת הכספים בהצעת תקציב נוסף לשנת 2024, כי גם בתקציב זה חלו שינויים מאז אושר במאי 2023. כמו כן, התקבלה בקשה לסעד נוסף שמבקשת לקבוע כי אם תקציב 2024 המעודכן יעבור בלי מסמכים נדרשים - הוא יבוטל.
הרקע לעתירה הוא דרישה של קרן ברל כצנלסון ו-6 חברי כנסת נעמה לזימי, ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, מירב כהן, גלעד קריב ואפרת רייטן – הדורשים לחייב את הממשלה לספק לכנסת את מלוא המסמכים הנחוצים להבנת הצעת תקציב המדינה. לטענתם, אין להסתפק בנתונים כפי שמוצגים ב"ספר הכחול", אלא על האוצר לחשוף בפני הח"כים פירוט של נתונים מספריים על סעיפי התקציב השונים. עד כה, האוצר מסתפק בהצגת נתונים מילוליים בלא להציג בפני הח"כים את כל הנתונים המספריים של הסעיפים השונים, לגבי התקצוב. הח"כים דורשים פירוט מלא ורחב יותר על סעיפי התקציב.
הדיון בבג"ץ הוא בהרכב של שלושה שופטים – מ"מ נשיאת ביהמ"ש העליון, השופט עוזי פוגלמן, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. את העתירה הגישו עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן ועוז פנחס. העתירה הוגשה מיד לאחר אישור התקציב הנוסף לשנת 2023, מאחר שבעת אישורו הממשלה לא הגישה לכנסת את המסמכים שהיא מחוייבת בהם על פי החוק ועל פי הנוהג, בהם התוכנית הרב-שנתית שמגדירה את יעדי הגירעון וההוצאה של הממשלה (בהתאם לקבוע בחוק יסוד משק המדינה), כמו גם את ההסבר לפעילויות השונות של המשרדים (המכונה גם "הספר הכחול").
בעתירה נדרש כי התקציב הנוסף לשנת 2024 יגיע לכנסת עם מלוא המסמכים הרלוונטיים וכן כי יוגשו לכנסת בדיעבד את כלל המסמכים הנדרשים של התקציב הנוסף של שנת 2023. על אף שאושר ללא המסמכים הקבועים בחוק, בשל מצב המלחמה, לא ביקשו העותרים לבטל את התקציב הנוסף ל-2023.
לקראת הגשת התקציב הנוסף ל-2024, הודיע הייעוץ המשפטי של הכנסת לבג"ץ כי הוא תומך בעתירה, וכי על הממשלה להגיש את התקציב עם החומרים המספקים. הצלחה משמעותית נרשמה כאשר זמן קצר לאחר מכן, הגישה הממשלה את הצעת התקציב הנוסף ל-2024 עם התוכנית הרב-שנתית ופירוט מילולי מסויים, שלא ניתן ב-2023, אך עדיין חסר.
עתה בג"ץ נדרש לשאלה האם ואיך לחייב את הממשלה בהגשת פירוט נרחב של המסמכים הנלווים לתקציב, ביניהם גם הספר הכחול והפירוט של התקנות התקציביות (המכונה גם "הספר הירוק"), בנוסף לתוכנית הרב-שנתית ומסמכים אחרים אותם הממשלה מחוייבת לפרסם על פי החוק אך בחרה לא לפרסם בשנת 2023.
לזימי אמרה ״הבוקר הגעתי לבית המשפט העליון לדון בעתירה החשובה שהגשנו יחד עם קרן ברל כצנלסון וח״כים נוספים. מדובר בעתירה חשובה מאין כמותה, שבתקווה תשים סוף לזלזול בחברי הכנסת ולהסתרת המידע השיטתית מאיתנו מצד משרד האוצר".
"לאורך הדיונים בחוקי התקציב בחצי השנה האחרונה אנחנו עדים למגמה מדאיגה ובלתי נסבלת של הסתרת מידע, הגשת מידע חלקי והפרה בוטה של חוקים באופן שיטתי. אופן התנהלות הממשלה והאוצר מנע באופן בוטה מחברי הכנסת לבצע פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על פעילות הממשלה. בדיון נדרוש מבית המשפט להורות למשרד האוצר להביא את כלל הפירוט הנדרש הן לתקציב 2023 בדיעבד והן לתקציב 2024 שנידון כעת ולקבוע אחת ולתמיד את חובות האוצר והממשלה בעת הגשת חוקי תקציב בעתיד״.
ח״כ מירב כהן (יש עתיד) אמרה לאחר הדיון בבג״ץ על היעדר הפירוט של תקציב המדינה כי: "הממשלה לא הציגה מענה לשאלות מהותיות על סטנדרט הגשת התקציב והמסמכים הנלווים, מסמכים שבלעדיהם אין לנו כחברי כנסת אפשרות אמיתית לדעת איזה שירותים לאזרח קוצצו ואילו תוכניות נפגעו. השופטים דורשים תשובות, והורו לממשלה להגיש מענה בכתב בתוך 3 שבועות. נמשיך להיאבק כדי שהתקציב יהיה שקוף ולחברי הכנסת תהיה היכולת לפקח עליו באפקטיביות. בג"ץ דורש תשובות - וגם אנחנו".
רמי הוד, מנכ"ל קרן ברל כצנלסון: "כבר מהחומר המועט שפורסם עם תקציב המדינה, ברור שמדובר בתקציב ביזה, שמקצץ בשירותים החברתיים ומתעדף את מקורבי הממשלה. סמוטריץ' ונתניהו חושבים שמדובר בכספם הפרטי. הדיון בבג"ץ נועד לשים לזה סוף ולחשוף לציבור הרחב מה הממשלה עושה עם הכסף של כולנו".
