פרשנותחמאס השתמש בכלכלה כחלק מתוכנית ההונאה שלו
פרשנות
חמאס השתמש בכלכלה כחלק מתוכנית ההונאה שלו
ארגון הטרור שידר בעיות כלכליות, אבל הוכיח שיש לו מספיק משאבים להשקיע במתקפה על ישראל. את המחיר ישלמו הפלסטינים שחיים ברצועה, שרווחתם משנית בלבד לאידיאולוגיה של החמאס
כבר עתה יומיים בתוך המלחמה תוצאותיה ניכרות היטב בשטח. לפי סוכנות אונר"א, עד היום בצהריים כבר יש יותר מ־20 אלף עקורים בעקבות ההפצצות המסיביות של חיל האוויר על יעדים ברצועה. העקורים הללו נקלטו בבתי הספר של הסוכנות ברצועה, כשבעזה ישנן הערכות שהמספר רק יילך ויגדל בצורה משמעותית ככל שתתקדם הלחימה.
נכון לעכשיו, בעזה עוד לא ידוע מה היקף הנזקים למבנים ולתשתיות ביומיים הראשונים, אך ברור שלפי עוצמת התגובה של ישראל הנתון רק יילך ויגבר. לפי הערכות האו"ם, בארבעה סבבים קודמים שאירעו בין השנים 2009 ל־2021 הנזק המצטבר שנגרם לרצועה מוערך ב־5 מיליארד דולר. טרם פתיחת המלחמה הנוכחית לא שוקמו כל נזקי סבב צוק איתן משנת 2014 ושומר חומות משנת 2021, ונראה שהנזק שייגרם בתקופה הקרובה לעזה יהיה גבוה ממה שנראה בסבבי האלימות של שנים עברו.
במלחמה הנוכחית, לפי ההצהרות, ישראל צפויה לשנות את המשוואה ולגרום לשינוי מהותי ביחסים הכלכליים בין ישראל לבין כלכלת הרצועה התלויה בה כמעט לחלוטין. ישראל צריכה להביא בחשבון ששינוי כזה אמור להביא לקריסה מוחלטת של המשק העזתי. ישראל שולטת בזרם החשמל, הדלק, הסחורות ותנועת הפועלים של הרצועה וללא כל אלה היא תתקשה לתפקד כלכלית. אמנם קיימת אופציה לקבלת סחורות ודלקים דרך מצרים, כולל הברחות, אך זה לא אמור לכסות את הביקושים וגם לא ברורה דיה המוטיבציה של המצרים לספק לשלטון חמאס קרש הצלה כזה או אחר.
ישראל ספקית חשמל מרכזית
הלחץ הישראלי ניכר היטב ברצועה כבר עתה. חברת החשמל ברצועת עזה הודיעה ביום ראשון בצהריים כי הגירעון באספקת החשמל לתושבים הגיע ל־80% עקב הפסקת האספקה מקווי החשמל בישראל. לפי גורם בחברה, ישראל ניתקה את כל קווי החשמל לרצועה. בנוסף, חלק מהשנאים המרכזיים המספקים חשמל לאזורים השונים ברצועה יצאו משירות כתוצאה מההפצצות הישראליות.
יצוין שמשק החשמל ברצועת עזה נשען בעיקר על הקווים הישראליים, המספקים יותר מ־120 מגה־וואט. לכך יש להוסיף חשמל המופק בתחנת הכוח המקומית, שיש לה כושר ייצור של 120-65 מגה־וואט, בהתאם למצב הכשירות של ארבעת הגנרטורים שלה. הפעלת התחנה הזו תלויה אף היא באספקת דלק מישראל, שגם היא צפויה להיפסק בתקופה הקרובה לפחות. בשל המצוקה, הודיעה החברה בעזה כי הספק ייצור החשמל מגיע לכ־60 מגה־וואט בלבד, ולכן אספקת החשמל הגיעה אתמול לארבע שעות בלבד.
עוד מרכיב חשוב במשק העזתי היא העבודה בישראל. כ־18 אלף פועלים עזתים, שכוללים גם סוחרים, היו עד למלחמה בעלי רישיון עבודה בישראל, שראתה במתן ההיתר לעזתים נכס שחמאס ירצה לשמור עליו. גם העזתים נלחמו על אישורי העבודה בישראל, וחמאס עודד את התופעה בשל הקופון שהוא גוזר מהכספים שנכנסו מישראל ובשל העובדה שכספים אלה עזרו לו לבסס את שליטתו בכלכלה העזתית וכן להפנות סכומים לזרוע הצבאית שלו. בממוצע, שכר של עובד עזתי בישראל נע סביב 6,500 שקל בחודש, סכום עתק במונחי רצועת עזה, פי שישה מהשכר הממוצע של פועל מקומי. בחישוב גס מדובר בהכנסה של כ־3 מיליון דולר ביום לרצועת עזה מתעסוקה בישראל – סכום משמעותי לכלכלה המקומית.
עם זאת, חשוב להדגיש שתעסוקת הפלסטינים בשוק הישראלי לא הצליחה לפתור את הבעיה הכרונית של האבטלה ברצועה, שנעה סביב שיעור של 50%. זה אמנם שיעור אבטלה גבוה, אך נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה בסוף 2020, אז שיעור האבטלה הרקיע לכ־80%.
הצגה של צמיחה ורגיעה
אבל נראה שכל המצוקות הללו של תושבי עזה לא עמדו בראש מעייניו של חמאס, שהיה עסוק בשנתיים האחרונות מאז סיום מבצע שומר חומות בבניית יכולותיו הצבאיות והכנת תוכנית קרב מדוקדקת, שאותה יישם בהצלחה מרשימה מבחינתו ביום שבת. בסופו של דבר אצל ראשי חמאס גבר השיקול האידיאולוגי על פני השיקול הכלכלי, תוך שהוא מוליך שולל את ישראל ושלל המתווכים. חמאס הצליח לשכנע את ישראל, וכן גורמים בעולם הערבי, שהוא מוכן לרגיעה לתקופה מוגבלת תמורת נכסים כלכליים ושיקום הרצועה. בפועל נראה שזה היה חלק מתכנית ההונאה שהזרוע הצבאית ניצלה כחלק מההפתעה שהכינה לישראל.
הכספים של קטר, המממנת העיקרית של חמאס בשנים האחרונות, הפכו חלק מהתוכנית של חמאס ליצור במרחב, כולל בישראל, את התחושה שהכל קשור לזרם המזומנים. במהלך חודש אוגוסט הצהירה ממשלת חמאס בעזה על אי יכולתה לשלם משכורות למועסקיה. בחמאס טענו כי בחודשים האחרונים המזומנים לא מגיעים לעזה מדי חודש בחודשו, וגם הסכומים ירדו באופן ניכר מ־10 מיליון דולר בחודש ל־3 מיליון דולר בלבד.
הסיבה להתקררות היחסים בין קטר לחמאס נבעה מהתקרבות ארגון הטרור למשטרו של נשיא סוריה בשאר אסד, אחרי נתק של שנים על רקע מלחמת האזרחים בסוריה. הקטרים, שנותרו היחידים בעולם הערבי המתנגדים לנורמליזציה עם משטר אסד, לא התלהבו מהמחווה הזו של חמאס. בנוסף, נטען בחמאס כי קטר דורשת תמורת העברה מלאה של הכספים שחמאס יתחייב לרגיעה, לפחות בתקופת החגים היהודים.
במבט לאחור מסתבר שלחמאס היו כספים זמינים לשדרוג יכולות הזרוע הצבאית בעוד מצוקות האזרחים היו שוליים בלבד בשיקוליו.
