ב־OECD לא עומדים ביעדי האקלים. ישראל רחוקה במיוחד
ב־OECD לא עומדים ביעדי האקלים. ישראל רחוקה במיוחד
דו"ח חמור של הארגון ל־2023: צמצום בקידום מדיניות אקלימית ורוב מדינות הארגון לא עומדות ביעדים שלהן. בישראל צפויים מעט התקציבים שמוקצים לתחום למצוא את עצמם בדרך לכיסוי הוצאות המלחמה
שבועיים בלבד לפני פתיחת ועידת האקלים העולמית של האו"ם בדובאי, פרסם בסוף השבוע ארגון ה־OECD דו"ח חמור על משבר האקלים והשלכותיו. ה־OECD מצביע בדו"ח Climate Action Monitor 2023 על המרחק הרב בין התחייבויות האקלים של מדינות העולם לבין המצב בפועל, ומזהיר מהפגיעות המוגברת של מספר מדינות, בהן ישראל, לנזקים שילכו ויגדלו ככל שהאנושות תיכשל במשימה.
לפי הדו"ח, ככל שאירועי מזג אוויר הקשורים לאקלים הופכים קיצוניים יותר, ההפסדים הולכים וגדלים. ב־2022 נאמדו ההפסדים עקב אסונות טבע ב־270 מיליארד דולר, וההפסדים המבוטחים נאמדו באופן גס ב־120 מיליארד דולר, מהגבוהים שנרשמו אי פעם. באותה שנה כ־70 אלף בני אדם איבדו את חייהם בשל אסונות טבע, שהשפיעו על כ־185 מיליון איש בעולם. לפי הערכות שפורסמו השנה, אם העולם ימשיך במסלול הפליטות הנוכחי, התמ"ג העולמי עשוי לרדת ב־10% עד 2050. אם לא תינקט כל פעולה לשמירה על הסביבה והטמפרטורות ימשיכו לעלות ב־3.2 מעלות צלזיוס עד 2050, כפי שצפוי כעת, התמ"ג העולמי עשוי לרדת עוד יותר – 18%.
ארגון ה־OECD מציין בדו"ח, כי השקעות באמצעי הסתגלות לאקלים בדרך כלל זולות משמעותית מטיפול באובדן ובנזקים מאירועי מזג אוויר קיצוניים. למרות שגם המשק הישראלי עשוי להתמודד עם תוצאות של הזנחת מדיניות האקלים, בימים אלה נבחנת האפשרות לבטל או לדחות תוכניות אקלימיות אליהן התחייבה הממשלה רק לאחרונה.
ב־2023 היו ההשפעות של שינויי האקלים דרמטיות בכל רחבי העולם, ועל פי ההערכות, 2023 צפויה להסתיים כשנה החמה ביותר מאז שהחלו מדידות הטמפרטורה בעולם. טמפרטורות פני שטח חסרות תקדים גררו אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם מדי חודש בחודשו. כמו כן גלי חום, שריפות, שיטפונות והוריקנים השתוללו במדינות רבות והרסו חיים ופרנסה של רבים.
עם זאת, לא היה די באירועים הגוברים כדי ליישר את מדינות העולם עם המטרות אליהן התחייבו בעשור האחרון. לפי הדו"ח, מדיניות האקלים הלאומית במדינות האחראיות כמעט לשני שלישים מסך פליטות גזי החממה עלתה ב־2022 ב־1% בלבד – הצמיחה השנתית הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 2000, מה שמצביע על האטה משמעותית בשאיפות לעמוד ביעדי הטמפרטורה של הסכם פריז.
דו"ח ה־OECD מנתח ומשווה פעולות, צרכים ותחזיות לשם היערכות למשבר האקלים וההפחתות הנדרשות מצד המדינות הארגון ומדינות שותפות של הארגון בהקשר של שינויי אקלים. לפי הדו"ח, הבוחן מדיניות ופעולות אקלים של 51 מדינות, למרות ש־2022 מתאפיינת בהאטה משמעותית בפעולת האקלים, בין השנים 2000 ל־2021 פעולות מדיניות האקלים הלאומיות גדלו בממוצע של 10% בשנה.
בעוד שהאימוץ של כלי מדיניות מבוססי שוק הואט, הפעולות בנושא ממשל, שיתוף פעולה בינלאומי, יעדים ונתוני אקלים מתחזקים. הארגון מדגיש כי "ניטור האקלים השנה מראה כי יעדי פליטת גזי החממה הנוכחיים נמצאים גבוה מהנדרש להשגת יעד הטמפרטורה של 1.5 מעלות צלזיוס". הדו"ח מדגיש שהתקדמות גלובלית היא קריטית לשיפור המצב.
כך למשל, נרשמה עלייה חדה בשיעור האוכלוסייה שחשופה לטמפרטורות קיצוניות מסכנות חיים במדינות הארגון והשותפות שנבדקו, מ־24% ב־1979 ל־46% ב־2022. הדבר מביא להחמרת הבצורת החקלאית ברובן, עם ירידה ממוצעת של 2.4% בלחות הקרקע, ועלייה של 48% בחשיפה של השטחים הבנויים להצפות חופיות ב־20 השנים האחרונות. מדינות הנמצאות בראש טבלת החשיפה לימים חמים בשנים 2022-2018 הן ערב הסעודית (עם 98.3% מהאוכלוסייה), הודו (97.3%) וישראל (91%). למרות שהחשיפה לטמפרטורות קיצוניות במדינות כמו ערב הסעודית וישראל כבר היתה גבוהה מבחינה היסטורית, משך החשיפה הולך וגדל עם השנים עוד יותר. הארגון אף מצביע על כך שמכל מדינות ה־OECD, לישראל, מקסיקו ופורטוגל יש את אחוז היערות החשופים ביותר לסכנת שריפות.
לפי הדו"ח, גם לפי תרחיש פליטות גזי חממה מתון, בשנים 2099-2080 אדם בישראל צפוי להיחשף לכ־80 ימים בשנה שבהם הטמפרטורה המקסימלית תעלה על 35 מעלות צלסיוס. נתון זה הוא השלישי בגובהו מבין כל המדינות שנבחנו, והוא נובע מכך שבישראל יהיו כ־45 ימים כאלו יותר לאדם בממוצע בהשוואה לשנים 2014-1995. עלייה זו היא הגבוהה ביותר בין כל מדינות ה־OECD והמדינות השותפות שנבדקו.
התחזית הצפויה באשר ללילות, הנדרשים לגוף כדי לקרר את עצמו ולתנובה החקלאית כדי להתפתח, יהפכו חמים במידה ניכרת וחמורה. בשנים 2080־2099 הישראלים ייחשפו לכ־145 לילות בהם הטמפרטורה לא תרד מתחת ל־20 מעלות, מספר המהווה עלייה של כ־48 לילות בשנה לאדם בממוצע בהשוואה לערך הממוצע בין 2014-1995. עלייה זו היא השנייה בגובהה ביחס למדינות שנבחנו. לילות חמים, ובמיוחד משך ארוך של לילות חמים, תורמים במידה שווה ואפילו גבוהה יותר במקרים מסוימים לעקת חום, להתפתחות איי חום עירוניים ולעלייה בתמותה.
גם העלייה בשטח החשוף לתנאי בצורת בין ממוצע השנים 2014-1995 לבין השטח שצפוי להיחשף לתנאי בצורת בשנים 2099-2080 בתרחיש מתון בישראל היא הגבוהה ביותר בין כל המדינות שנבחנו.
כדי למנוע התחממות של יותר מ־1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, שעלולות להיות בעלת השלכות הרסניות על מרקם החיים האנושי וכלכלות העולם, נדרשות מדינות העולם להפחית 43% מפליטות גזי החממה (הנגרמות בעיקר בשל שריפת פחם, נפט וגז). עם זאת, 22 מדינות ה־OECD התחייבו להפחתת פליטות משוערת של 28% ושמונה המדינות השותפות ב־OECD התחייבו ל־5% צמצום, בהשוואה לפליטתן ב־2020. המדינות צריכות להגדיל את יעדי הפחתת הפליטות שלהן לפחות ב־30% נוספים במצטבר כדי להשיג את ההפחתה הדרושה כדי לצמצם את הפער שבין הרטוריקה של המנהיגים למעשים בפועל.
למרות שישראל נדרשת להיערך לשינויי האקלים הבלתי נמנעים כדי להגן על אוכלוסייתה וכך גם לצמצם את פליטות גזי החממה שלה כשותפה למאמץ העולמי, פליטות גזי החממה בישראל עלו אשתקד וכעת בצל המלחמה תקציבי אקלים עומדים בפני ביטול. תקציב המשרד להגנת הסביבה ב־2023 תחת השרה עידית סילמן עומד על 384 מיליון שקל, לעומת 429 מיליון בשנת 2022. יצויין כי למרות גודלה הקטן של ישראל, היא פולטת גזי חממה בדומה למדינה בגודל בינוני.
למרות החודשים הארוכים שעברו מאז אישור התקציב בממשלה, המשרד להגנת הסביבה וכך גם משרד האנרגיה קיבלו עד עתה ממשרד האוצר רק את תקציב הבסיס שלהם. המשמעות היא שפרויקטים רבים מוקפאים, וחלקם כעת בסכנת ביטול בשל הצורך למצוא מקורות תקציביים שימלאו את הדרישות הקואליציוניות של חברי הממשלה ואת הבור התקציבי שיצרה המלחמה בעזה. כך למשל, נמצאים בסיכון פרויקטי אקלים של המשרד להגנת הסביבה אשר אמורים כבר היו לצאת לדרך, ובהם תקציב להתייעלות אנרגטית בתעשייה וקירוי סולארי ברשויות המקומיות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "פעילותו השוטפת של המשרד לא נפגעה ואין בה שינוי. בהתאם להנחיית משרד האוצר לכלל גופי הממשלה שלא לקדם הוצאות שאינן קשורות בקשר ישיר ואינן מחויבות לתפקוד השוטף, המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה את המשמעויות הנוגעות לפרויקטים השונים ויקיים דיון עם האוצר בנושא".
