ראיון בלעדיפרופ׳ משה חזן פורש מבנק ישראל: ״לא יכול לדון בהעלאת הריבית כשהדמוקרטיה בסכנה"
ראיון בלעדי
פרופ׳ משה חזן פורש מבנק ישראל: ״לא יכול לדון בהעלאת הריבית כשהדמוקרטיה בסכנה"
חזן הוא חבר ותיק בוועדה המוניטרית של בנק ישראל שקובעת את גובה הריבית במשק. הפרישה עצמה אינה אקט מחאתי, אלא נועדה לאפשר לחזן לקחת חלק אקטיבי בפעילות פוליטית. "ברגע שאתה עושה פולטיזציה של בית המשפט, אתה הופך את הממשלה לכל יכולה", אמר חזן לכלכליסט. "במצב כזה הכלכלה לא תמשיך לתפקד כמו שהיא מתפקדת"
פרופ' משה חזן הודיע להנהלת בנק ישראל כי לא ימשיך בתפקידו כחבר הוועדה המוניטרית שמחליטה על הריבית במשק. חזן החליט על הפרישה בשל רצונו לקחת חלק פעיל ואקטיבי במחאות נגד הרפורמה המשפטית שהממשלה הנוכחית מתכננת.
"אני מרגיש שאני לא יכול לשבת ולדון בשאלה האם מעלים את הריבית ברבע אחוז או חצי אחוז בזמן שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה", אמר חזן בראיון בלעדי לכלכליסט. "המהלכים הצפויים של הממשלה, אם יעברו, יפגעו קשות בעצמאות מערכת המשפט וגם בעצמאות השירות הציבורי, וזה עתיד לגרום נזק כבד גם לדמוקרטיה וגם לכלכלה בישראל. קריטי להשמיע עמדה זו, וכחבר בוועדה המוניטרית לא יכולתי לעשות זאת בפומבי".
חזן הוא מהחברים הוותיקים והדומיננטיים בוועדה המוניטרית, הוא מכהן בה מ-2017, והיה אמור לסיים את תפקידו במהלך 2025. חשוב להדגיש, הפרישה עצמה אינה אקט מחאתי, אלא נועדה לאפשר לחזן לקחת חלק אקטיבי בפעילות פוליטית האסורה על חברי הוועדה המוניטרית. חזן סבור כי בעת הזו שהדמוקרטיה הישראלית תחת מתקפה הרי שתרומתו הציבורית כפעיל פוליטי תהיה חשובה וגדולה יותר מאשר לשבת בבנק המרכזי.
מחקרים רבים מצביעים על מוסדות שמרסנים בצורה אפקטיבית את הרשות המבצעת כמרכיב קריטי לצמיחה ארוכת טווח", הוסיף חזן. "כל המערכת הכלכלית שאנו מדמיינים, בין אם אתה ליברטיאני שרוצה ממשלה קטנה עם מעט מיסים או שמא אתה סוציאל דמוקרט נוסח סקנדינביה שרוצה הרבה מיסים, הכל יושב על הבסיס שיש מי שאוכף את הכללים כמו שצריך. ברגע שאתה עושה פוליטיזציה של בית המשפט, אתה הופך את הממשלה לכל יכולה. במצב כזה הכלכלה לא תמשיך לתפקד כמו שהיא מתפקדת".
אדרבה, תשפיע מבפנים. מדוע אתה יוצא מהמנגנון?
"אני יכול להשפיע מבפנים, אבל חשוב כעת שאנשים ישפיעו מבחוץ. 25 נקודות בסיס למעלה או למטה בריבית זה פחות חשוב כרגע. מה שחשוב שהציבור יבין הוא שאנו עלולים להגיע לנקודה שאין מי ששומר על הכללים. אנו לא רוצים להפוך לרפובליקת בננות".
כיצד הרס מערכת המשפט ישפיע בסופו של דבר על הכיס של האזרח?
"נורא קשה להסביר לאנשים, כי הם רואים את ה-100 שקל של העלאת המשכנתא אך פחות מבינים איך ייראה עולם שבו החלטות, גם כלכליות, מתקבלות על בסיס פרסונלי – שיטה שתוביל להתפשטות השחיתות במגזר הציבורי ולבסוף במשק כולו. כי ברגע שיועמ"שים יהיו אנשי שלומם של הפוליטיקאים והחקיקה תהפוך להיות פרסונלית - אז השחיתות תתעצם".
אולי אתה קצת מגזים? תראה את חברות הדירוג - הן התבטאו נגד הרפורמה, אך לא הורידו דירוג.
"זו לגמרי לא הגזמה. האנשים של הדירוגים הם חכמים, אבל הם מסתכלים דרך החור של הגרוש. הם שואלים את עצמם את השאלה הבאה: האם ממשלת ישראל תוכל לשלם את החוב שלה? אני חושב שיכול להיות שהיא כן תצליח. תחשוב מה עלול לקרות עם תהיה הרעה בתנאי הפיננסים של המשק, ואז למשל יעופו מכאן 30-20 מיליארד דולר. תחשוב מה יקרה להייטק, תחשוב על בריחת מוחות מרגע שיתחילו לפגוע בזכויות הפרט. יש כאן השפעות גם בטווח הקצר וגם בטווח הבינוני-ארוך".
נגיד הבנק, הפרופ' אמיר ירון, הגיב בענייניות לפרישה והוציא באמצעות דוברות הבנק את ההודעה הבאה: "נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הביע את הערכתו לתרומה המקצועית של פרופסור חזן והודיע כי ועדת האיתור למינוי חברים בוועדה המוניטרית של בנק ישראל תפעל בהקדם לקידום תהליך מינוי חבר מקרב הציבור לוועדה המוניטרית".
