שכנים מבקשים למנוע הקמת בניין בן 12 דירות בבית הנשיא לשעבר של האוניברסיטה העברית
שכנים מבקשים למנוע הקמת בניין בן 12 דירות בבית הנשיא לשעבר של האוניברסיטה העברית
בכתב התביעה נטען, כי נשיא האוניברסיטה לשעבר, ד"ר אליהו אילת ורעייתו המנוחים הקדישו את ביתם כמשכן לנשיאי האוניברסיטה לדורותיהם, אך בפועל, לא שוכנו בבית נשיאים, הבית והגינה הוזנחו, וכעת מבקשת האוניברסיטה היתר לבניית בניין בנכס. תגובת האוניברסיטה: "הכל נעשה בהתאם להוראות ההקדש"
תושבים בשכונת בית הכרם בירושלים שחלקם היו שכנים של הנשיא לשעבר של האוניברסיטה העברית, ד"ר אליהו אילת ז"ל ורעייתו זהבה אילת ז"ל תובעים את האוניברסיטה בטענה כי האוניברסיטה העברית לא מקיימת את צוואת נשיאה לשעבר שהותיר לה את ביתו הנאה וביקש כי יטפחו את הגינה שבו, וכי הבית ישמש משכן קבוע של נשיאי האוניברסיטה לדורותיהם. במקום זאת, טוענים שכנים של בני הזוג המנוחים, האוניברסיטה הגישה בנובמבר האחרון באמצעות חברה פרטית שבאמצעותה הוחזק נכס ההקדש, בקשה להתיר לה בניית בניין נוסף של 12 דירות בנכס. 3 השכנים שהגישו את התביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים מבקשים לאכוף תקנון ההקדש שנוצר על פי הצוואה ולמנוע מהאוניברסיטה להקים במקום בניין וטוענים כי יש להימנע מפגיעה ממשית בשטח הגינה של הבית.
ד"ר אליהו אילת ז"ל היה מזרחן ודיפלומט ישראלי. הוא שימש שגריר ישראל הראשון בארצות הברית ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בשנות השישים של המאה הקודמת. ביתם של אליהו אילת ורעייתו זהבה אילת שכן בבית הכרם בירושלים. בתביעה נטען באמצעות עוה"ד גיורא אונגר ושחר אזולאי ממשרד מיתר כי בני הזוג המנוחים החליטו להקדיש את הבית שבו חיו ואותו טיפחו כדי שישמש כמשכן קבוע של נשיאי האוניברסיטה או הרקטורים שלה לדורותיהם.
לכן, נטען, יצרו בני הזוג "הקדש שנקרא 'הקדש בית אילת'. בכתב ההקדש הדגישו המקדישים, שהיו עריריים, את רצונם לשמר את הבית הנאה ואת הגינה רחבת הידיים והמטופחת, וקבעו באופן מפורט מי יהיו נאמני ההקדש. כתב ההקדש פירט כיצד יש להשתמש בבית וכמה יש לשמר את הבית והגינה שסביבו. האוניברסיטה, שעימה נעשה ההסכם, התחייבה למלא את הוראות המקדישים", נטען.
אליהו אילת נפטר בשנת 1990, ורעייתו נפטרה בשנת 1999, והנכס, נטען, עבר לחזקת האוניברסיטה. בתביעה נטען כי לאחר שהנאמנים נפטרו, מינתה האוניברסיטה את עצמה כנאמן "נמנעה מקיום הוראות ההקדש, ולא שיכנה בנכס את נשיא האוניברסיטה או את הרקטור שלה וזאת מעת שקיבלה אותו לחזקתה בשנת 1999 ועד היום. היא הזניחה את הנכס שמצבו הפיזי הלך והידרדר. הגן רחב הידיים של הבית הפך לעזובה".
עוד נטען כי ב-3 בנובמבר הגישה האוניברסיטה באמצעות חברה שבאמצעותה הוחזק נכס ההקדש עוד בחיי המקדישים, בקשה להתיר לה בניית בניין נוסף של 12 דירות בנכס. פעולות אלה מנוגדות להוראות מפורשות בכתב הקדש ומהוות הפרות יסודיות של התחייבויות האוניברסיטה בכתב ההקדש", נטען.
במסגרת התביעה נטען כי באוגוסט 2022 השיב לתובעים מנכ"ל האוניברסיטה במכתב כי "מטרה זו אינה ישימה, שכן בעלי תפקידים אלו (נשיאים ורקטורים) העדיפו להמשיך להתגורר בביתם הפרטי ולא לעבור באופן זמני להתגורר בבית אילת". מנגד טוענים התובעים כי "ככל שאכן זהו המצב הנמשך מזה עשרות שנים, ולא נמצא ולא נשיא או רקטור אחד שרצה לממש את זכותו להתגורר בבית אילת ייתכן שהדבר נבע מאי קיום חובותיה של האוניברסיטה על פי תנאי ההקדש, להשקיע את ההשקעות הדרושות על מנת שהנכס יהיה במצב תקין וראוי לשימוש הנשיא או הרקטור ולשמר ולטפל בגן ובחצר שבני הזוג אילת טיפחו במסירות רבה".
עוד טוענים בתביעה כי "התובעים שגרים בשכנות לנכס חזו במו עיניהם בהשחתתו והזנחתו המתמשכים. הוא הפך מפנינה מרהיבה לבית ישן ומוזנח". יש לציין כי יחידת רשם ההקדשות אליה פנו התובעים השיבה כי פניות התובעים נבדקו "ולאחר בדיקה לא נמצא שיש לנקוט בסמכויות פיקוח נוספות בשלב זה".
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה כי "בית אילת נתרם על ידי נשיא האוניברסיטה לשעבר אליהו אילת ז''ל. כלל הפעולות שהאוניברסיטה מקדמת הינן בהתאם להוראות ההקדש. האוניברסיטה פועלת בשנים האחרונות לשימור ושדרוג הנכס כך שזה ישרת חוקרים אורחים מחו"ל בעודם מקיימים עבודת מחקר במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה". עוד הוסיפו בתגובה: "הדבר צפוי לקדם את שיתופי הפעולה של האקדמיה הישראלית עם מקביליהם מעבר לים, דבר הנדרש מאוד לאור המלחמה והסנטימנט שאנו רואים במוסדות אקדמיה בחו"ל בעת האחרונה. חבל כי התובעים מנסים לחבל במטרה זאת בתביעתם, שכולה ניסיון לעכב הבניה".
