אין מנוס, יש לשבור את הכלים
אין מנוס, יש לשבור את הכלים
אחרי עשור של דו"חות מבקר המדינה על החידלון הממשלתי במאבק נגד קבוצות המזון הריכוזיות במשק, לא נותר אלא להמליץ על "מהפך" - פירוק המונופולים הגדולים בענף המזון והטואלטיקה
ב-1983 נפל דבר. רשות התחרות האמריקנית פירקה את המונופול הענק של AT&T בשוק התקשורת ששלט בארה"ב ובקנדה במשך כמאה שנים, לשבע חברות. זאת כדי לעצור מדיניות דורסנית של המונופול שהכשילה תחרות חופשית בשוק זה ותרמה להפקעת מחירים שיטתית. טירוף העלאות המחירים בשוק המזון בישראל הנשלט על ידי קבוצות ריכוזיות בודדות, מחייב צעד דומה. רק פירוק הקבוצות האלה באמצעות חוק ההסדרים יאפשר תחרות חופשית לרווחת הצרכן והרחבת היבוא המקביל.
על פי דוח מבקר המדינה מינואר 2024, רמת המחירים בישראל (במונחי כוח קנייה) בשוק המזון גבוהה ב- 51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי . גם האוצר מצא רווחיות חריגה של יבואני המזון והטואלטיקה בישראל, ובעיקר של היבואנים הגדולים על רקע הריכוזיות הגבוהה שגרמה לכך שמחיריהם של מוצרי מזון רבים בישראל, לרבות מוצרי מזון חיוניים, גבוהים בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
לדעת המבקר, הרווחיות החריגה נובעת מהיעדר תחרות מספקת ולא רק בשל תנאים ייחודיים של המשק הישראלי כגון גודל המשק ומיקומו הגיאוגרפי. לכן, כותב המבקר " יש לצמצם את השפעתן של קבוצות ריכוז אלה על רמות המחירים במשק" והוא מעיר לרשות התחרות על מיעוט השימוש "בכלים שהעניק לה המחוקק בהתאם לצורך, לשם הסרת חסמים לקידום התחרות בענף המזון והורדת יוקר המחיה בישראל".
לא זו בלבד אלא שהפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס מאז 2016 לא התגלגלו ברובן לצרכן לעומת התקופה שלפני הפחתת המכסים או פתיחת המכסות. כך היה בתחום הבשר ובמיוחד בשוק החמאה. כדוגמא לטיפול הרשלני של הממשלה בטיפול ביוקר המחייה הביא המבקר את הזינוק במחירי חמאה מיובאת ב-60 אחוז לאחר "פתיחת השוק" ליבוא מתחרה. גם תכנית הדגל של משרד הכלכלה, התכנית לאימוץ של התקינה האירופית, תקועה בממשלה לאחר שהתברר כי האוצר הציג תכנית חפוזה ורשלנית.
"ישראל היא שוק קטן, וכמעט בכל מוצר שבחנתי יש ספק אחד או שניים שמחזיקים את השוק כולו", אמר בדיון בוועדת לביקורת המדינה בכנסת, המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, ד"ר יונתן בצלאל. והוא אינו מגזים. על פי הרשות לצרכנות במשרד הכלכלה ממוצע השליטה של חברות בודדות בקטגוריות מזון רבות בישראל הוא 86 אחוז. העובדה שהציבור בישראל הוא בעצם קהל שבוי, מאפשרת לקבוצות המזון הגדולות ויבואני המזון הגדולים להעלות מחירים פעם ופעמיים ושלוש.
זאת אף שמדד מחירי המזון העולמי ירד ב-10.4% ב-2023, מחירי הבשר והעוף יורדים זה החודש השביעי ברצף, וגם הדגנים, החיטה והתירס הוזלו, ומחירי האורז השמנים הצמחיים והקקאו צנחו. אך בישראל, שחלק ניכר ממוצרי המזון הנמכרים ונצרכים בה בכלל מיובאים, נמשכת מגמת העלאת מחירים.
המבקר מצביע על עבודה רשלנית של ועדות המחירים, גרירת רגליים בפיקוח על המחירים, על תירוצים ברשות לתחרות במקום תוצאות ועל אכיפה עלובה וקנסות מגוחכים על הפקעות מחירים בתביעות שכבר הוגשו. אמנם, חוק התחרות אוסר על ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי אך בית המשפט העליון רוקן מתוכן את הקביעה שמחיר גבוה ולא הוגן יכול להיחשב ניצול לרעה של צרכנים.
בשנה שעברה דחה בית המשפט העליון תביעה ייצוגית שטענה כי מונופול החלב הוותיק "תנובה" גבה מהצרכנים מחירים מופרזים ולא הוגנים בעבור גבינת קוטג'. לדעת העליון גם כשתביעה נגד מונופול הוכיחה כי המחיר "מופרז" וגבוה בהרבה ממחיר תחרותי, אין זה מספיק. יש לשקול גם את הזכויות החוקתיות של המונופול ויכולתו של המונופול לספק לצרכנים מוצרים טובים יותר.
בעשור שחלף, מחה המבקר פעמים רבות נגד החידלון במערכת הממשלתית במלחמה בקבוצות המזון הריכוזיות במשק, המבוי הסתום במערכת המשפטית, רשות לתחרות שמחפשת מתחת לפנס, משרד כלכלה שאינו פועל להגברת התחרות בשוק המזון, אינו מבטל הגבלות לא מכסיות ואינו יוצר תמריצים לייבוא מקביל, ומפקח על המחירים שאינו עושה את עבודתו למרות החלטות ממשלה רבות מאז המלצות ועדת טרכטנברג לפני יותר מעשור. לא נותר אלא להמליץ על "מהפך" - פירוק המונופולים הגדולים וקבוצות הריכוז בענף המזון והטואלטיקה באמצעות חוק ההסדרים כדי ליצור תחרות אמיתית בשוק. ובא לצרכן גואל.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברה Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
