פרשנותשוק העבודה צריך להתחיל להדאיג את הנגיד
פרשנות
שוק העבודה צריך להתחיל להדאיג את הנגיד
שיעור התעסוקה ירד במפתיע באוקטובר ושיעור האבטלה עלה. בנק ישראל צריך לקחת בחשבון את הנתונים כשיחליט שוב אם להעלות את הריבית
אם יש חודש שבו אפשר לצפות לעלייה בתעסוקה וירידה באבטלה זהו אוקטובר המוכר גם כ"אחרי החגים". באוקטובר חוזרים לעבודה אנשי החינוך שפוטרו ביוני, חוזרים לעבודה הורים, בעיקר אימהות, שהיו מחוץ לשוק העבודה מסיבות שונות. אוקטובר טוב לתעסוקה היה מובן מאליו גם לאור נתוני התעסוקה הטובים מאוד שנרשמו בעקביות מאז סיום הסגר השלישי של הקורונה בפברואר שנה שעברה.
על רקע זה נתוני התעסוקה הבעייתיים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סמך סקר כוח האדם של אוקטובר היו יותר ממפתיעים. שיעור התעסוקה (לא כולל אנשים בחל"ת) ירד משמעותית מ־60.9% בספטמבר ל־60.2% באוקטובר. זו ירידה שנייה ברציפות אחרי שבאוגוסט הגיע שעור התעסוקה ל־61.3%, כלומר מדובר בירידה מצטברת של יותר מנקודת אחוז וכל נקודת אחוז שווה כ־41 אלף איש.
שיעור התעסוקה בחודש פברואר לפני משבר הקורונה עמד על 60.9%. במשך חודשים ארוכים במהלך השנה שיעור התעסוקה נע בין 60% ל־60.9%. אם באוגוסט היה נראה שהמשק סוף סוף רושם צמיחה מעבר לימים שלפני המשבר הרי שבאוקטובר הוא צנח שוב לעבר ה־60%. כלומר התאוששות מרשימה בטוח אין פה. השאלה אם מתחילה נפילה.
בספטמבר ירד שיעור האבטלה מ־4.1% ל־3.9%. זה היה צפוי עם החזרה ללימודים. אבל באוקטובר שיעור האבטלה במקום להמשיך לרדת עלה מ־3.9% שהם 173 אלף איש ל־4.3% שהם 186 אלף. מצד אחד 4.3% זה נתון אבטלה נמוך מאוד שמדינות רבות יכולות רק לחלום עליו. מצד שני ישראל התרגלה לפני הקורונה וגם בשנה האחרונה לנתוני אבטלה שבין 3% ל־4%, שנחשבים לאבטלה אפסית. והעלייה מעבר ל־4% יכולה להיות סימן מדאיג. כדאי גם לזכור שהאבטלה בחישוב המורחב (כלומר כולל מובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה) עומדת על 5.2%.
קל לנסות לקשר בין גל הפיטורים בהייטק לנתונים. אך צריך לזכור שהמספרים בהייטק קטנים מדי להשפעה אמיתית. עלייה של 0.4% באבטלה למשל, כפי שנרשמה באוקטובר, היא שוות ערך ל־13 אלף בני אדם, כלומר היא הרבה יותר רחבה מאשר מאות רבות של מובטלי הייטק חדשים.
קשה מאוד לדעת מה אפשר ללמוד מהנתונים האלה על מצב המשק. מצד אחד זה היה החודש הראשון שבו נרשמו נתוני תעסוקה שליליים מאז סיום הסגר השלישי בתחילת 2021. העובדה ששיעור התעסוקה יורד זה החודש השני ברציפות מדאיגה אף היא. אם עד עכשיו נראה היה שנתוני התעסוקה של המשק מצוינים, הרי שלראשונה יש פה סימני האטה. ייתכן שמצב התעסוקה פחות טוב משחשבנו.
מצד שני קשה ללמוד מחודש אחד שלפחות בחלקו היו חגים. כשבודקים את נתוני המגמה ולא את הנתונים המקוריים, העלייה באבטלה נשמרת אבל הירידה בתעסוקה מתמתנת. וכך שתי שאלות ממתינות לפתרונן. אחת היא האם התעסוקה תמשיך לרדת בחודש הבא אל מתחת ל־60%, תישאר באזור ה־60% או שתחזור לעלות.
שאלה שנייה תיפתר כבר בעוד כעשרה ימים - מה יקרה לפרדוקס המשרות הפנויות. מספר המשרות הפנויות בישראל עומד מתחילת השנה על מספר שיא של כ־150 אלף למרות שהאבטלה היתה נמוכה מאוד. השאלה היא מה קרה למספר המשרות הפנויות בשעה שהאבטלה עלתה והתעסוקה ירדה.
השאלה אם נתוני התעסוקה השליליים הם חד פעמיים או מגמה שתמשך חשובה מאוד לגבי מדיניות בנק ישראל לבלימת האינפלציה. הטענה המקובלת נגד העלאת ריבית היא שהדבר מביא לאובדן משרות. עד עכשיו יכול היה הבנק לסמוך על שיעור האבטלה הנמוך ומספר המשרות הפנויות הגבוה, כשהחליט שוב ושוב להעלות את הריבית. באוקטובר לראשונה מסתמנת אפשרות שהביטחון הזה התערער. גם בהקשר הזה יש חשיבות גדולה לנתוני המשרות הפנויות שיתפרסמו בהמשך החודש.
