רק שהפוליטיקאים לא ישתכרו מהגירעון המתכווץ
רק שהפוליטיקאים לא ישתכרו מהגירעון המתכווץ
הכנסות המדינה בשיא והגירעון מתכווץ, אלא שתגובת ליברמן מעלה חשש שעודפי הגבייה יפוזרו ללא מחשבה מעמיקה ולפי אינטרסים של הטווח הקצר
הכנסות המדינה ממשיכות לשבור שיאים: לראשונה זה 15 שנה, כל חודש מחודשי הרבעון הראשון מסתיים בעודף תקציבי.
למרות שרק רבע משנת 2022 חלף, היקף הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה הגיע ל־119 מיליארד שקל, שהם כשליש מכלל ההכנסות החזויות ממסים לשנת 2022.
הזינוק בהכנסות המדינה הוא ממשי גם אם לוקחים בחשבון את האינפלציה בשיעור של 3.5% לפחות בשנה האחרונה. גם כשנכנסים לסעיפי המיסוי מגלים כי הזינוק בהכנסות המדינה הוא רוחבי, הן במסי נדל"ן, הן במסי החברות, והן זינוק בצריכה שמביא לעלייה במע"מ.
2 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. ההחלטה הצפויה על העלאת הריבית הופכת להיות אפילו ליותר קלה עבורו
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
מכיוון שהוצאות המדינה מוגבלות ולא תנודתיות, הרי שאם יש עלייה בהכנסות המדינה, מצב המאקרו של כלכלת ישראל בכל מה שקשור באופן ישיר לדירוג האשראי שלה משתפר. כך הגירעון ב־12 החודשים הגיע לשיא נמוך של 1.4% תוצר בלבד. גם יחס החוב־תוצר ממשיך להצטמצם, וזה בשני אופנים. ראשית, המדינה לא צריכה לגייס כסף נוסף למימון הפעילות השוטפת שלה. ושנית, יש לה יכולת לפרוע את החוב שהצטבר לממשלה.
ליברמן חוגג על הנתונים
התמונה שהציגו נתוני החשב הכללי היא אופטימית מאוד, ובשלב זה ברור לכולם כי התרחיש הסביר הוא כי 2022 תסתיים בהכנסות מדינה גבוהות בהרבה מ־411 מיליארד שקל שהוערכו בעת קביעת תקציב המדינה. וכתוצאה מכך, הגירעון יהיה נמוך מהיעד שהוצב בחוק. בחברת הדירוג מודי'ס העריכו שמדובר ב־3.4% לעומת 3.9% המותרים בחוק, וכי ככל הנראה החוב הציבורי של ישראל ימשיך במגמת הכיווץ שלו גם ב־2022.
הנתונים שפורסמו אתמול גרמו לתחושת הקלה בלשכת נגיד בנק ישראל אמיר ירון ולשמחה בלשכת שר האוצר אביגדור ליברמן. כשירון רואה את נתוני הכנסות המדינה, ומחבר אותם לנתונים המעודדים של שוק העבודה, עלייה בשיעור התעסוקה, וירידה דרמטית באבטלה, הרי שההחלטה הצפויה על העלאת הריבית הופכת להיות אפילו ליותר קלה עבורו. במובן מסוים, הנתונים נותנים לו את החופש להחליט גם על העלאת ריבית גבוהה של0.5%, ולא רק של 0.25%. המשק נראה במצב חזק מאוד, וקרוב לוודאי שישרוד את העלאת הריבית.
ליברמן מצדו חוגג על הנתונים הללו במשך תקופה. כבר בשבוע שעבר כשהכריז על הפחתת מס הבלו על הפחם, הוא נימק זאת בנתוני הגירעון הנמוכים שעתידים להתפרסם בשבוע הבא, כלומר אתמול. מיד לאחר פרסום הנתונים ליברמן צייץ כי "המדיניות שאני מוביל, לשמור על משק מתפקד וצמיחה, מביאה לצמצום בגרעון המדינה, ומאפשרת להעביר החלטות שמורידות את יוקר המחיה, ומגדילות את הנטו לאנשים שעובדים ומשלמים מסים".
2 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן. "המדיניות שאני מוביל מביאה לצמצום בגירעון"
(צילום: עמית שאבי)
על חלקו הראשון של הציוץ ניתן לומר שכל שר אוצר מייחס לעצמו את האירועים החיוביים שהתרחשו בכהונתו, ובכל מקרה קשה מאוד לבודד את ההשפעה של כל צעד על הכלכלה, ובלתי אפשרי לדעת איך שר אוצר אחר היה נוהג. אבל חלקו השני של הציוץ מעלה לפני השטח את החשש שעודפי הגבייה יפוזרו ללא מחשבה מעמיקה, לפי אינטרסים של הטווח הקצר, ובניגוד למדיניות המאקרו־כלכלית המומלצת, לפיה יש לפעול בניגוד למחזור העסקים. כעת אנו נמצאים בגאות של מחזור העסקים, ולכן על הממשלה לא לנקוט בפעולות מרחיבות כמו הגדלת ההוצאה והקטנת ההכנסה. ליברמן חילק כבר הטבות כאלו ואחרות בשיעור שהוערך על ידו בכ־7–8 מיליארד שקל. לחלק מההטבות יש צידוקים מבניים, כמו ביטול המכסים על מגוון מוצרים. אך חלק מההטבות משקפות חשיבה על הטווח הקצר, הכסף שכעת "מושב" לאזרחים, הוא אותו כסף שהאוצר יאמר ש"אין לנו" ברגע שנרצה לשפר את התשתיות בישראל.
באותו זמן שליברמן צייץ על כך שיש לו כסף לחלק, קידמו פקידי משרדו החלטה לקיצוץ של חצי מיליארד שקל מתקציבי הקניות של המשרדים. כלומר, לא קיצוץ בשכר, ולא קיצוץ בעודפים אלא קיצוץ בבשר החי של פעילות המשרדים. ההסבר הפורמלי לסתירה הזו נעוץ בכללים הפיסקליים שמעוגנים בחוק, מלבד מגבלת הגרעון יש מגבלת הוצאה שמונעת מהממשלה להוציא יותר ממה שהיא תיכננה מלכתחילה.
אלא שהפורמליות לא חשובה לאזרחי ישראל, האזרח הפשוט רואה כי יש דרכים כאלו ואחרות לעקוף אותה כשמדובר בדברים שחשובים לשרים. כך לדוגמה, את הטבות המס האחרונות ליברמן מבקש לממן על ידי ביטול ההפרשות לקרן הפיצויים מס רכוש. יהיה מאוד קשה להסביר לאזרח למה עודפי הגבייה משמשים בראש ובראשונה למימון הטבות מס זמניות (נקודות זיכוי להורים והפחתות הבלו על הפחם והדלק) ואילו בנוגע לכל מה שקשור לקליטת העולים מאוקראינה יש צורך בקיצוץ רוחבי.
במקביל, בשבת הוציאה חברת הדירוג מודי'ס הודעה כי היא מעלה את תחזית הדירוג של ישראל מ"יציבה" ל"חיובית". מודי'ס הזכירה כמובן את העובדה שהגרעון והחוב של ממשלת ישראל הצטמקו אך זה היה רק הצידוק השני להעלאת התחזית. הצידוק הראשון היה דווקא העובדה שחברת הדירוג זיהתה שישראל צועדת לכיוון חיובי בכל מה שקשור לרפורמות המבניות שדרושות בארץ. מאחורי האופטימיות של מודי'ס מסתתרת תפיסת עולם לפיה ישראל בדרך לשינוי רחב גם בעולם ההשקעה בתשתיות.
