רק שריפת פסולת לצורך הפקת אנרגיה תביא לתועלת סביבתית ולחיסכון כספי
רק שריפת פסולת לצורך הפקת אנרגיה תביא לתועלת סביבתית ולחיסכון כספי
משרד האוצר מבטיח בחוק ההסדרים לשנת 2025, שפרסם בחודש האחרון על שינוי דרמטי בתחום הטיפול בפסולת. לצד הקמת רשות עצמאית, מוצגת תכנית להשקעות במתקנים מודרניים לטיפול בפסולת: מתקני מיון שמגדילים את כמויות הפסולת המתאימה למחזור ומתקני הפקת אנרגיה מפסולת. מדובר בפתרון הכולל מגוון טכנולוגיות מתקדמות לניצול פסולת שאין להן ערך כמקור אנרגיה ירוקה.
בעולם בו השאיפה היא להפחית את הטמנת הפסולת באדמה, מתקני הפקת אנרגיה מפסולת הם הפתרון המוביל והמתקדם. בעוד ישראל ממשיכה לקבור כ-80% מהפסולת שלה, במתקנים חדשניים שנבנים באירופה ובאסיה מנצלים פסולת להפקת חשמל, ובכך תורמים לצמצום משמעותי של זיהום הקרקע והאוויר. חשוב להבהיר כי כבר הוכח שהשימוש במתקני הפקת אנרגיה מפסולת הינו ירוק ויעיל כשמשולבים בו טכנולוגיות מתקדמות ופיקוח סביבתי קפדני.
הנתונים ברורים: באירופה, נכון ל-2024 כ-500 מתקנים כאלה פועלים ומספקים חשמל וחום למיליוני בתי אב ותשתיות ציבוריות. רק בעשור האחרון נבנו באירופה כ-90 מתקנים חדשים להשבת אנרגיה מפסולת. מדובר בהשקעה מוגברת בתחום זה כחלק מהמאמצים להפחית את התלות בהטמנה ולהגדיל את השימוש באנרגיה ממקורות חלופיים לנפט ופחם. שוק זה צומח במהירות, בין היתר הודות לטכנולוגיות חדשות כמו בעירה, גזיפיקציה ופתרונות ביולוגיים מתקדמים.
גרמניה לדוגמה, הצליחה לצמצם את כמות ההטמנה ל-1% בלבד מהפסולת הכוללת, בזכות השימוש הנרחב במתקני הפקת אנרגיה מפסולת. מתקנים חדשים שנבנו במדינות כמו שוודיה ושווייץ משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות לצמצום פליטות מזהמות ובכך עומדים בתקני זיהום אוויר מחמירים. מעבר לכך, מתקנים אלה מהווים מנועים לייצור אנרגיה נקייה וגם מסייעים בהפחתת פליטות גזי חממה כמו מתאן, שתורמים משמעותית למשבר האקלים.
הדירקטיבה האירופית מכוונת להפחתת השימוש בהטמנה ככלי לטיפול בפסולת ומעודדת מדינות להקים תשתיות להפיכת פסולת לאנרגיה. התוצאה היא מערכת יעילה ובריאה יותר, המקדמת מיחזור, השבת אנרגיה ומינימום הטמנה. הדירקטיבה האירופית לטיפול בפסולת מדגישה גם את הצורך באיזון בין מיחזור להשבת אנרגיה. ההנחייה למדינות האיחוד האירופי הינה לתעדף את המיחזור ולהעביר למתקני השבת אנרגיה פסולת שאינה ניתנת למחזור.
על פי היעדים האירופיים, עד שנת 2035, לפחות 65% מהפסולת הביתית אמורה להיות ממוחזרת, ורק הפסולת שאינה ניתנת למיחזור תשמש להשבת אנרגיה. מדינות כמו דנמרק ושוודיה הצליחו לשלב באופן יעיל מתקני השבת אנרגיה עם מיחזור, והן עומדות ביעדי האיחוד תוך הפחתת ההטמנה כמעט לאפס.
הרכב הפסולת בישראל שונה ממדינות אירופה. מעל 40% מהפסולת בישראל הם שאריות מיון שאין להן ערך מיחזורי כלל – כלומר, אין אפשרות לשלבם בתהליכי מחזור, ולכן נדרש למצוא פתרונות של השבה לאנרגיה או להמשיך בהטמנה המזהמת. בשנים האחרונות נבנו מתקני מיון פסולת מתקדמים בישראל, כמו מפעל ה-RDF (Refuse-Derived Fuel) בחירייה, שמפרידים בין פסולת ניתנת למיחזור לשאריות מיון. לצערנו, שאריות אלו ממשיכות להיטמן כיום – מהלך הפוגע בסביבה.
הפתרון הנכון הוא לא להשאיר את השאריות הללו ללא שימוש. ממשלת ישראל, חייבת להאיץ את הקמתם של מתקנים להפקת אנרגיה, כך שמה שעד כה הוטמן, יהפוך לאנרגיה ירוקה ויביא לתועלת כלכלית. זו הדרך בה פעלו מדינות אירופה לפני כ-30 שנים, כאשר צמצמו באופן משמעותי את ההטמנה.
יעד של 0% הטמנה עד 2040, כפי שהגדיר המשרד להגנת הסביבה לפני מספר שנים, יוכל להתממש אך ורק אם כל הגורמים הרלוונטיים יאיצו באופן ממשי ומיידי את הפעילות שתביא להקמת מתקני ההשבה במדינת ישראל.
ראובן לדיאנסקי הוא יו"ר פארק המיחזור חירייה – איגוד ערים דן לתברואה, ומשנה לראש עיריית ת"א-יפו
