העמלה הסודית שדחפה את הסוכנים לגייס מאות מיליונים לפרסונל
העמלה הסודית שדחפה את הסוכנים לגייס מאות מיליונים לפרסונל
הנאמנים שמונו לקבוצת הנדל"ן סבורים שהיא פעלה בשיטת פונזי, ומביעים חשש לגורל 525 מיליון שקל שגייסה ממשקיעים בצורת הלוואות. תביעה חושפת שפרסונל איפשרה לסוכנים להציע למשקיעים ריביות נמוכות יותר, ולשלשל את הפער לכיסם
את הקריסה של קבוצת הנדל"ן פרסונל, שמאיימת להוריד איתה לטמיון יותר מחצי מיליארד של כספי משקיעים, מתארים הנאמנים שמונו על ידי בית המשפט כתוצאה של הונאת פונזי לכאורה.
כלומר, שכספים של משקיעים חדשים שימשו להחזר עבור משקיעים קודמים, וזאת תוך שלכולם מובטחת תשואה גבוהה במיוחד. או במקרה של פרסונל – תשלומי ריבית.
העלייה של הריבית במשק, שפגעה בפרויקטים רבים של מגורים וכן במכירת דירות, לצד המלחמה, גרמה לכך שפרסונל לא יכלה להמשיך לגלגל את הכדור, היא חדלה לשלם למשקיעים ובסופו של דבר קרסה.
"החשבונות של פרסונל כמעט ריקים, יבול הנכסים זעום", כתבו הנאמנים, רו"ח שלומי פיליבה ועו"ד דורית לוי טילר, בדו"ח שהגישו לפני שבועיים. כיצד נוצר המצב שבו משקיעים שהזרימו מאות מיליוני שקלים עשויים להישאר בלי שקל?
מי ששיחקו תפקיד מרכזי בגיוס המשקיעים אלו סוכני ביטוח. והם לא עשו את זה בחינם. מעבר לעמלה גבוהה שקיבלו עבור הגיוס עצמו, הסוכנים גם הורשו לקחת לעצמם נתח מהתשואה שהובטחה ללקוח, בלי לספר לו. כך עולה מתביעה שהגיש אחד הסוכנים נגד פרסונל.
קבוצת פרסונל הוקמה בשנת 2019 על ידי אלון מורן ואלישי להב, במטרה לפעול בתחום ההתחדשות העירונית. אבל הקבוצה החליטה לפעול במתכונת חריגה. למעשה, לחברה יש שתי זרועות: אחת ביצועית, בשם איתנים 148. זו החברה היזמית שבונה פרויקטים למגורים. השנייה היא זרוע פיננסית בשם פרסונל אינווסט.
החברה הזו גייסה כספים ממשקיעים באמצעות הקמה של למעלה מ־70 שותפויות ייעודיות. הגיוס נעשה באמצעות אקט פורמלי של נטילת הלוואה, ולא באמצעות גיוס אקוויטי, מה שאיפשר לחברה – או לפחות כך היא סברה – לחמוק מהצורך בפרסום תשקיף על מנת לגייס כספים ממשקיעים לא כשירים.
החוק קובע שאם מגייסים כספים מיותר מ־35 משקיעים לא כשירים, יש לפרסם תשקיף. אך הלוואה אינה נחשבת גיוס, וכך מאז 2019 גייסה פרסונל 739 מיליון שקל מיותר מ־1,200 משקיעים לא כשירים, או במילים אחרות, מהציבור הרחב, לאו דווקא כזה שמבין בהשקעות אלטרנטיביות מורכבות. לפי דו"ח הנאמנים, יתרת החובות כלפי המשקיעים כיום עומדת על 525 מיליון שקל ואין כל ודאות שהכספים יושבו למשקיעים.
פרסונל הציעה ריביות אטרקטיביות מאוד כדי לפתות משקיעים. לפי דפי מוצר ששלחה ללקוחות ושהגיעו לידי כלכליסט, בתחילה היא הציעה ריבית שנתית שקלית קבועה של 7% בשנה – ריבית אטרקטיבית מאוד בעת שהריבית במשק היתה אפסית. בעקבות עליית הריבית במשק מאז 2022, פרסונל שינתה את מבנה הריבית שאליו התחייבה לפריים פלוס 3% עבור הלוואות של עד 600 אלף שקל, ופריים פלוס 3.5% לסכומים גבוהים יותר. במילים אחרות, היא הציעה ריביות של כ־10% בשנה.
את המשקיעים איתרה פרסונל גם באמצעות סוכני ביטוח. תביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בחודש אפריל האחרון אחד הסוכנים, ליאור סלע, מעלה כי פרסונל אף איפשרה לסוכנים לקחת לעצמם חלק מהריבית של הלקוחות בלי ליידע את הלקוחות. לפי הנטען בתביעה, שאליה צורף חוזה של אותו סוכן מול פרסונל, החברה לא חייבה את הסוכן לספר ללקוח שהריבית המוצעת לו היא 10% והשאירה את זה לשיקול דעתו, תוך שהיא מבהירה שהפער בין הריבית שיציג הסוכן ללקוח לאותה ריבית של 10% יגיע לכיסו.
כלומר, אם הסוכן יציג ללקוח הבטחה לריבית של 6% או 7% בשנה, הוא ישלשל לכיסו 4% או 3%. לפי פרסונל, רוב הסוכנים שעשו שימוש בשיטה הזו נטלו לכיסם 2%—3%, אבל היו כאלו שלקחו לעצמם נתח גדול יותר. סלע תבע את פרסונל משום שלטענתו קיבל תשלומים של 3.5 מיליון שקל עבור עשרות מיליוני שקלים שגייס עבורם, בעוד הסכום שמגיע לו, לטענתו, עומד על 4.7 מיליון שקל.
מאז 2019 פרסונל גבתה עמלות ודמי ניהול של 100 מיליון שקל עבור הגיוסים השונים שביצעה. חלק מהסכומים הגיעו גם הם לסוכני הביטוח שגייסו עבורה לקוחות. לפי הנאמנים, "פרסונל אינווסט היתה אמונה על גיוס המלווים וגבתה לכיסה בעזרתם של משווקים עמלות שמנות של מעל ל־15%, בתוספת מע"מ, מכל סכום שגויס בשלוש השנים הראשונות ממועד חתימת ההסכם", וזאת עד חודש אפריל 2022.
כאמור, הגדרת הגיוסים כהלוואות לחברות ייעודיות איפשרה לפרסונל לגייס סכומי כסף אדירים מהציבור הרחב וממשקיעים קטנים ולא מתוחכמים. לפי רשות ני"ע, מדובר בעבירה על החוק, ובפועל זהו גיוס ממשקיעים לכל דבר, ועוד כזה שבוצע ממספר רב של משקיעים ללא תשקיף. הרשות גם רואה בשותפויות הייעודיות, שחלקן השקיעו באותן פרויקטים, הפרדה מלאכותית שנועדה לחמוק מהחוק. עם המשקיעים של פרסונל נמנו גם גמלאים רבים, שההשקעה קרצה להם משום שההבטחה היתה לתשלום הריבית מדי חודש, מה שאיפשר מעין גמלה.
לידי כלכליסט הגיעה המקרה של ס', שהשקיעה בפרסונל חצי מיליון שקל. לפי ס', היא מעולם לא השקיעה ישירות בשוק ההון ואת הכספים הנזילים שלה השקיעה בפיקדונות בנקאיים. לפרסונל הגיעה באמצעות סוכן הביטוח של הבן שלה, ששכנע גם אותה וגם את הבת שלה להשקיע בפרסונל. הבת שלה השקיעה את כל הכספים שקיבלה בירושה מאביה, בהיקף של יותר מ־2 מיליון שקל. ס', לדבריה, השקיעה את כל הסכום שתכננה להוריש לילדים. "הכאב הוא אדיר. למדתי לא לסמוך על אף אחד, גם לא על מי שנתפס כאיש מקצוע", אמרה לכלכליסט.
ביולי האחרון כלכליסט חשף את הקשיים של פרסונל ואת העובדה שהיא לא עומדת בתשלומים למשקיעים. לפי סוכנים שעובדים עם החברה, היא מתקשה לעמוד בתשלומים כבר מאז סוף 2021, ובשנת 2022 החברה הציגה גירעון של 244 מיליון שקל.
בינתיים, הבעלים של פרסונל, מורן ולהב, מסרבים לקחת אחריות ומאשימים את כולם, פרט לעצמם. בברכה לחג ששלחו לסוכנים ומשקיעים הם כתבו כי "ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, הן ברמת הכלל והן ברמה האישית.
עברה עלינו שנה ארורה וקשה שתוצאותיה לא נלקחו בחשבון אפילו בחלומות הנוראיים ביותר. לא כך ציפינו לברך אתכם לקראת השנה החדשה. אנו חווים מתקפה גדולה ונבזית מצד הרבה גורמים ששמו להם למטרה לפגוע ולפרק את חברתנו. אנו סופגים עלבונות וביזיונות על בסיס יומי, האשמות קשות, אפילו מלקוחות ותיקים ונאמנים שמלווים אותנו הרבה שנים. רימו אותנו, בגדו בנו, שיקרו אותנו, גנבו אותנו ואיכזבו אותנו כל כך הרבה אנשים.
אנו נבוא בחשבון, בע"ה, עם כל אלו שפגעו בנו בבוא הזמן. אין לנו מושג לאן כל הדבר הזה הולך. יכול להיות שנמשיך, יכול להיות שלא, זה לא תלוי בנו, ואנחנו לא יודעים לענות מה הכיוון. נמתין להחלטת בית המשפט".
הבהרה: חברת איתנים י.ר. בנייה וחיזוק מבנים בע״מ הפועלת ברמת גן אינה חלק מחברת איתנים 148 וקבוצת פרסונל
