דעה סיוע לעסקים זעירים הוא עסק גדול לבנקים
דעה
סיוע לעסקים זעירים הוא עסק גדול לבנקים
עסקים זעירים מהווים 85% מסך העסקים במשק, והבנקים צריכים להבין שכדי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות כדאי שירחיבו את יריעת האשראי שלהם גם למגזרים שנתפסו על ידם עד כה כפחות רווחיים
פעם, בעולם ה"ישן" שלפני הקורונה, קרו מספר אירועים שעמדו לשנות את המרחב הכלכלי בישראל. אחד מהם היה הקמתו של בנק חדש בישראל, לראשונה מזה 40 שנה - הבנק הדיגיטלי. בהמשך התבשרנו גם על ייסודו של הבנק החברתי הראשון אופק, ועל פי הכותרות לאחרונה בעיתונים הכלכליים נראה שבזאת לא תמו המיזמים המעוניינים להיכנס לשוק הבנקאות המקומי, עם שמות כמו ניר צוק ומשפחת קראסו שבוחנים את הנושא.
הרצון של יזמים להיכנס לתחום הבנקאות כמובן לא מפתיע, בהינתן הנתונים המספריים שמתפרסמים בדו"חות הבנקים. בשנת 2020, אחת השנים הקשות במשק, עם אבטלה גבוהה וגרעון שיא, הבנקים הישראלים הרוויחו יחד 7.6 מיליארד שקל. מרשים, לא?
ובכן, אם תשאלו את הבנקאים ואת אנשי הפיננסים הם בוודאי יגידו לכם שמדובר בהישג מכובד ביותר. אבל אם תשאלו את האזרחים, אותם אלו שמממנים את פעילות הבנק באמצעות עמלות וריביות כאלו ואחרות, ובפרט - את האזרחים שמנהלים עסקים זעירים עד בינוניים – הם כבר יגידו שהם ממש לא מתרשמים. ההפך הוא הנכון – הם טוענים שהבנקים לא נתנו (מספיק) כתף באחת השנים הקשות ביותר שהמשק הישראלי ידע.
אמנם יש מספיק משקי בית ועסקים על מנת לספק עבודה לכל המוסדות הפיננסים, הקיימים והעתידים לקום, אבל ניתן להניח שמרביתם, בעיקר אלו הקיימים, עושים ימים כלילות במטרה למצוא מה יהיה ה-X פקטור, שיגרום להם להיבדל מהמתחרים וליהנות מנתח גדול יותר מהעוגה. ובכן, אם יורשה לנו להשיא להם עצה בנושא, כדאי שהייחודיות והבידול יגיעו מקהל היעד שעד היום נתפס כמסוכן, ולא מניב כלכלית למאזן הבנק – העסקים הזעירים.
הבעייתיות הגדולה ביותר של הסקטור הזה כנראה טמונה במילה "זעירים" שאינה עושה חסד עם כוחו האמיתי, ומעלה אסוציאציות של משהו זניח ולא מורגש. אך בניגוד לפירוש המילולי המקטין, אותם עסקים זעירים, שמוגדרים ככאלו עם הכנסות שנתיות של עד 2 מיליון שקל, מהווים 85% מסך העסקים במשק. לא כל כך זעיר, נכון?
להרחיב את יריעת האשראי
לפני מספר שבועות הוציאה הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים במשרד הכלכלה דו"ח שסוקר את מגמות האשראי לעסקים בשנת 2020. ממצאי הסקר הראו את מה שאנחנו, גופים המסייעים לעסקים זעירים, חווינו עם היזמים בפועל בשנה המאתגרת הזו. אין דרך לייפות את זה - הנפגעים העיקריים בשנה האחרונה הם העסקים הזעירים. הנתונים שעולים מהדו"ח מלמדים על הקושי הרב של העסקים הללו בהשגת אשראי, צמצום מסגרות קיימות וייקור עלויות האשראי בידי המערכת הבנקאית הן בתקופת ההגבלות וגם לאחר סיומן.
על אף חלקו הגדול של סקטור זה מתוך כלל המגזר העסקי במשק, סך האשראי המוקצה לו לא תואם את גודלו ומהווה חסם לצמיחתו. נכון לסוף 2020, האשראי העסקי שהוקצה לעסקים הזעירים ע"י הבנקים עמד על 13.5% בלבד מסך האשראי, בעוד לעסקים הגדולים הוקצה כמעט מחצית מסך האשראי הבנקאי. ע"פ אותו דו"ח, בדיוק בשנה בה העסקים הזעירים היו צריכים סיוע מוגבר, האשראי שהוקצה להם ירד ב-6% לעומת 2019, וללא הקרן בערבות המדינה - הירידה הייתה דרמטית יותר, של 11%. כמובן לא מפתיע שבשנה זו האשראי לעסקים גדולים גדל ב7%.
הבנקים צריכים להבין שכדי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות כדאי שירחיבו את יריעת האשראי שלהם גם למגזרים שנתפסו על ידם עד כה כפחות רווחיים. כך הם יוכלו לצבור נתח שוק גדול לצד אהדה והערכה מקרב הלקוחות, העובדים והמשקיעים שלהם.
ועד שהשינוי בזווית הראיה העסקית הזו יקרה, חשוב לקדם את שוק האשראי החוץ בנקאי בכדי שיהווה פתרון משלים לזה הבנקאי. על אף התפתחותו בשנים האחרונות, השוק החוץ בנקאי המוסדר עדיין לא מצליח להוות אלטרנטיבה מספקת לבנקים וההיצע שלו עבור עסקים קטנים וזעירים מצומצם. יש עוד דרך ארוכה ביותר עד שעסקים אלו יקבלו את כל הסיוע הנדרש לפיתוחם ולהישרדותם.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר השבוע כי הסקטור הפיננסי מהווה את ה"שמן במנוע" של הכלכלה הריאלית וכי פיתוח העולם הפיננסי בישראל - שיתבטא בין היתר בגידול היצע האשראי - יגדיל את הפריון במשק כולו ויתרום להעלאת רמת החיים כאן. לכן, עד שדבריו יתממשו במלואם, ארגונים כמונו - עמותת קרנות קורת, ימשיכו לתת מענה למגזר החשוב הזה שנקרא "עסקים זעירים", אשר מפרנס משפחות רבות ותורם לפיתוחן הכלכלי והחברתי. עבודתנו בשני העשורים האחרונים מוכיחה שסיוע לעסקים זעירים, לא רק שאינו מסוכן יותר מסיוע לעסקים גדולים, אלא גם טומן בחובו פוטנציאל רב ברמת המשק כולו.
הדס גייר שפריר היא מנהלת החדשנות בעמותת קרנות קורת
