דעהלממשלה כדאי לקדם חזון לצעירים בתקציב הקרוב
דעה
לממשלה כדאי לקדם חזון לצעירים בתקציב הקרוב
בכל העולם, התפתחותו של דור צעיר בעל תחושת שליחות הינה תופעה מבורכת, שיש לרתום לצורך שיפור הסביבה התעסוקתית והכלכלית, עידוד חדשנות וקידום נושאי חברה וסביבה. הערך המוסף מכך יהיה גבוה
בתקופות של האטה כלכלית כולם מחפשים מנועי צמיחה חדשים. בתוך כך, נושאי האחריות הסביבתית, חברתית וממשל תאגידי (ESG) תופסים תאוצה וחברות רבות מתחשבים ואף מתהדרים בהם בתהליכי קבלת ההחלטות. ובנוסף, אנו לאחר תקופה ממושכת, מטלטלת של קורונה – נגיף שהיו לו השפעות חברתיות וכלכליות קשות. רבים עצרו וחשבו לגבי המשך דרכם – האם לשנות עיסוק? מקצוע? ייעוד?
בלוג שראיתי לאחרונה באתר OECD מציע, לדעתי, דרך יפה לשלב ולתת מענה לשלושת הדברים: שילוב יוזמות של יזמים צעירים. הבלוג מראה כי אנשים צעירים כיום מחפשים קריירות עם משמעות. כאלו שעושות שינוי. הם גם רוצים שלמעסיקים שלהם תהיה השפעה חברתית חיובית. מחקר שעשו הכותבים הראה כי התופעה המבורכת הזו אף התעצמה בעקבות פגעי הקורונה. מסתבר, כי השאיפה של 80% מהאוכלוסייה המוגדרת צעירה, "לשנות את העולם", התחזקה בעקבות הנגיף. רבים מהצעירים כיום מעוניינים להיות יזמים עצמאיים ולהוסיף תחומים חברתיים לפעילותם. בכך הם גם תורמים לתעסוקה.
לפי דוגמא המובאת במחקר, במחוז קוויבק, קנדה, אחד מכל 5 חברי דירקטוריונים של מיזמים המוגדרים חברתיים הינו בן 35 או פחות. באוסטרליה, ארה"ב ומערב אירופה היחס הוא אחד לארבעה. ביבשת אירופה, 10% מהעסקים מוגדרים מיזמים חברתיים. 28% מהיזמים ביבשת הם בני 34-18. ההסבר של המחברים לתופעה מדהים, בעיני. לדבריהם, הצעירים של היום התבגרו "מהר יותר" לנוכח תופעות עוצמתיות שפעלו בו זמנית כגון ההתחממות הגלובלית, הפגיעה הסביבתית (הידלדלות של מקורות מים, קרקע ואוויר) ואי יציבות גלובלית.
בהקשר זה, נושא שינויי האקלים מקבל משנה חשיבות וצעירים רבים מקימים כיום מיזמים להתמודדות עם הנושא. היות וגם רשויות כמו ממשלות וארגוני מחקר העלו נושא זה למקום גבוה בסדר היום, יש כאן הזדמנות לרתום אותם ולקדם את הטיפול בו. היוזמות הללו חשובות, אך מטבע הדברים לדור הצעיר חסרים די ידע ומשאבים על מנת להפוך אותן למיזמים פעילים.
וכאן, כותבים המחברים, נכנסים מקבלי ההחלטות לתמונה. עליהם לשלב את הכישורים היזמיים, הרעיונות והמוטיבציה של הדור הצעיר לתוכניות הלימודים של ההשכלה הנמוכה והגבוהה. זאת כדי לצייד את הצעירים הללו בכלים שיסייעו להם להוציאם לפועל. פעילויות כאלו כבר נעשות, לדבריהם, במדינות כמו קוריאה וסקוטלנד, בריטניה. במקומות הללו נבנו תכניות פרטניות לחינוך גבוה וכן הכשרות ותכני למידה לאוכלוסיות הצעירות. הסטודנטים מקבלים אפשרות במקרים רבים לממן את פעילותם באמצעות מענקים, מלגות או בטוחות לנטילת אשראי.
אך בכך אין די, צריך לספק להם את תחושת השייכות וההשפעה. הם צריכים להיות חלק מהצוותים המקבלים את ההחלטות – הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע. במאמר מביאים לדוגמא את אוטרכט, הולנד, שם שילוב של בעלי תפקידים ברשות המקומית, ארגון יזמי–חברתי של צעירים ואנשי אקדמיה מאוניברסיטאות באזור פועלים לטפח יזמות חברתית בשוקי העבודה ובפעילות העסקית.
בשורה התחתונה, בתקופה המאתגרת שאנו נמצאים בה, התפתחותו של דור צעיר בעל תחושת שליחות הינה תופעה מבורכת שיש לרותמה לצורך שיפור הסביבה התעסוקתית והכלכלית, עידוד החדשנות וקידום נושאי חברה וסביבה. כדאי גם לממשלה החדשה בישראל למצוא לכך תקציב במסגרת תקציב המדינה הרב שנתי שעליה לאשר בחודשים הקרובים. הערך המוסף מכך יהיה גבוה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
