דעהאפיקי השקעה בעידן פוליטי משתנה: מאיזה חברות תרוויחו ואיך תשמרו על תיק ההשקעות
דעה
אפיקי השקעה בעידן פוליטי משתנה: מאיזה חברות תרוויחו ואיך תשמרו על תיק ההשקעות
שמואל בן אריה, דירקטור ומנהל השקעות ראשי בשוק המקומי בחברת פיוניר, מציג מפת דרכים למשקיעים בתרחיש של הידוק השליטה הממשלתית והפיכתה למשטר ריכוזי יותר, תוך הצבעה על הזדמנויות ומלכודות בנוף הפוליטי והכלכלי המשתנה
מזה כשנתיים שאנו מצויים בתוך מאבק משמעותי על פניה של החברה הישראלית, שכלל חקיקה מרחיקת לכת, הפגנות ומלחמה מתמשכת בעלת השלכות כבדות על החברה. יש האומרים שהמאבק הוא על משילות ומימוש אמיתי של רצון העם. מנגד יש האומרים שהמאבק הוא על הפיכת ישראל לדיקטטורה וריכוז כוח משמעותי בידי הרשות המבצעת. אינני פרשן פוליטי, ואין בכוונתי לנחש אם באמת נהפוך למדינה שתתנהל בצורה ריכוזית יותר. טור זה נכתב עבור אלו המעריכים שמטרת הפוליטיקאים הנמצאים כעת בשלטון היא להפוך את ישראל לבעלת משטר ריכוזי וסמכותי יותר וכיצד כדאי להיערך מבחינת תיק ההשקעות למצב מסוג זה.
תשתיות ומשאבים לאומיים
במדינות שבהן קיים שלטון ריכוזי, מנוצלים המשאבים הלאומיים לקידום ולשימור האינטרסים של השלטון, והוא בתמורה נוטה חסד לחברות המפתחות ומפעילות משאבים אלה. דבר זה פועל לרעת האזרחים והצרכנים, אך משחק לטובת בעלי המניות של החברות הנהנות מגישה למשאבים הלאומיים. חברות אלו, מקומיות או בינלאומיות, פועלות למקסם את יכולתן לניצול המשאבים, תוך ידיעה שהשלטון יטפל בחסמים ובהתנגדויות ככל שיהיו. חברות כאלה בישראל הן לדוגמא, חברת כי"ל (לשעבר, כימיקלים לישראל בע"מ) וחברות הנפט והגז. לכן, ניתן לצפות במקרה שהמשטר בישראל יהפוך לריכוזי יותר, חברות כמו מאגר לוויתן, רציו וניו מד יהיו בין המרוויחות הגדולות.
הגנה רגולטורית - חפשו חברות שנהנות מחסדי השלטון
ככל שהשלטון במדינה ריכוזי יותר (על חשבון יעילות או כוחות השוק), ההערכה היא שהחברות במדינה יוכלו לשגשג על בסיס קשריהן עמו. "חסדי" השלטון יכולים להגיע בדרכים שונות, להלן כמה מהן:
הדרך הראשונה היא הגנה רגולטורית גלויה. במקרה כזה, השלטון דואג לרגולציה המסייעת לחברה מסוימת, או מסיר חסמים שמנעו ממנה להתפתח לכיוון מסוים. מהלכים רגולטוריים נעשים גם באופן סמוי יותר באמצעות הנחיות של שרים, או בהימנעות מקבלת החלטות מסוימות. מעקב אחר ההתפתחויות הרגולטוריות והבנה עמוקה של התהליכים יאפשרו זיהוי כבר בשלב מוקדם לגבי מיהן החברות שיוכלו ליהנות מהתפתחויות אלה.
הדרך השנייה היא וידוא המשך קיומן של חברות שלשלטון יש עניין בהן, והן מצידן נהנות ואף פעמים רבות זקוקות לתמיכתו. מדובר בחברות שיש סיכוי סביר שהשלטון לא ייתן להן ליפול, או שהן כבר גדולות מידי ליפול. בחברות מסוג זה, השקעה באג"ח לפדיון יכולה להיות מאד אטרקטיבית. חברות אלה יציעו תמורה גבוהה יחסית, שכן עם הירידה בדירוג האשראי של המדינה, תחול עלייה גם בפרמיית הסיכון שלהן. חברות שכאלה, כמו לדוגמא רכבת ישראל, תמיד ישלמו את האג"ח שלהן, וגם אם לא יוכלו "לגלגל" את החוב שלהן בעצמן, המדינה תדאג לסייע להן בכך.
דרך נוספת להנאה מ"חסדי השלטון" צפויה בקרב חברות הפועלות בתחומים אותם מקדם השלטון בצורה אקטיבית. לדוגמא, אם השלטון יחליט שמדינת ישראל תהיה "גן עדן" לחברות לוגיסטיקה, או מעצמת בינה מלאכותית, או סייבר. ככל שהמהלך יתוקצב והמשאבים וקשרי השלטון יופנו לאפיקים אלו, החברות יהפכו למעניינות יותר להשקעה. עם זאת, יש לציין שכאשר כסף רב מופנה לסקטור מסוים, עלולים להגיע למצב שבו "כל מטאטא יורה", כלומר המשקיעים יהיו פחות בררנים ויפזרו כסף בחברות שונות, חלקן פחות מוצלחות. חברות אלה ייהנו מהמגמה, אך לא בטוח שיעמדו בציפיות המשקיעים. במקרה כזה, בחירת ההשקעות צריכה להיעשות בזהירות או באמצעות מדד מפוזר.
מונופולים
למונופולים, בכל סוגי המשטרים, יש בד"כ קשרים גלויים וסמויים עם השלטון. ככל שהמשטר הוא ריכוזי יותר, כך תהיה השפעתם של המונופולים על השילטון רבה יותר. בהתאם לכך, יכולתו ורצונו של השלטון להילחם במונופולים, כדי להביא לירידת מחירים לצרכנים, תהיה מוגבלת יותר. במצב כזה הצרכנים אולי יפסידו, אך אחזקת מניות המונופול יכולה להביא למשקיעים תשואה נאה. גם בשוק הישראלי לא חסרים מונופולים, בין אם מונופולים מוכרזים או מונופולים בפועל. כך למשל, חברה כמו בזק, נחשבת עדיין מונופול בכל הקשור לתשתיות כבלים פרוסים. גם הבורסה הישראלית הינה מונופול ומנייתה נסחרת בשוק המקומי.
אינפלציה
במדינות שבהן השלטון הוא ריכוזי קיימת בדרך כלל אינפלציה גבוהה כחלק מחוסר יכולתו ורצונו של השלטון להילחם בעליות המחירים. זהו שיקול שיש לקחת בחשבון הן בניהול ההתחייבויות והן בפיזור ההשקעות לאפיקים המגנים מפני אינפלציה, כגון סחורות.
פיזור
פיזור השקעות הוא העקרון החשוב ביותר בניהול סיכונים ובבניית תיק השקעות מגוון ומוגן. כאשר המשטר במדינה הופך להיות ריכוזי יותר, חשוב לדאוג לפיזור ההשקעות לחו"ל, זאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, במדינות ריכוזיות שבהן המשק אינו יעיל, המדדים מציגים תשואה נמוכה באופן יחסי לאלטרנטיבות בשווקים אחרים. בנוסף, משטרים ריכוזיים נוטים בשלב כזה או אחר להגביל או לקנוס הוצאת כספים מהמדינה בטיעונים לאומניים או אחרים. הסיבה לכך היא שכאשר ההשקעות הזרות מצטמצמות או מתייקרות, המדינה תרצה לנצל את כספי החיסכון וההשקעה של האזרחים הישראלים במקומן.
לסיכום, מאמר זה אינו טוען שפניה של מדינת ישראל הוא לשינוי שלטוני ומעבר למשטר ריכוזי יותר, אלא מראה שגם אם יחול שינוי כזה או אחר לכיוון משטר ריכוזי, עדיין תהיינה למשקיעים דרכים לאיתור הזדמנויות טובות להשקעה, בסקטורים ובחברות הצפויים ליהנות מסוג כזה של משטר.
שמואל בן אריה הוא דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי – פיוניר ניהול הון. לחברת פיוניר ולכותב אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
