החזית הירוקהכל הרעלים זורמים לים: זיהום קיצוני בנחלי החוף של ישראל
החזית הירוקה
כל הרעלים זורמים לים: זיהום קיצוני בנחלי החוף של ישראל
מחקר חדש חושף ריכוז קיצוני של PFAS, חומר רעיל, מסרטן ובלתי מתכלה, במוצא נחלים לים התיכון. ישראל מתעלמת מאמנה בינ"ל שעליה היא חתומה, לא הסדירה הנחיות ורגולציה ולא מנהלת שום בדיקה של המזהמים
ריכוזים של מזהמים בלתי פריקים הנחשבים למסרטנים מצויים במוצא אל הים של שלושה מבין נחלי החוף המרכזיים בישראל - הקישון, אלכסנדר ולכיש. כך עולה ממחקר חדש בהובלת ד"ר תום טופז מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין ופרופ' בני חפץ מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ונחשף כאן לראשונה. אלה לא חומרים המנוטרים בשוטף על ידי הרשויות, והם מצטרפים לממצאים שהתגלו במחקרים נוספים מהשנים האחרונות ומצביעים על הימצאות שיירי תרופות וחומרי הדברה בריכוזים גבוהים בחלק מנחלי ישראל.
מזהמי PFAS הם תרכובות בלתי פריקות המכונות גם ״כימיקלי נצח״, שכן מדובר בתרכובות שלא מתפרקות ומתמוססות. מחקרים רבים חשפו קשר מדאיג בין חשיפה ל־PFAS לבין נזק לבריאות, הן בבני אדם והן בבעלי חיים. בבני אדם הם נקשרו לרמות כולסטרול מוגברות, סיכון מוגבר לסרטן, נזק לכבד, משקל לידה נמוך בתינוקות והפרעות התפתחותיות, סיכון מוגבר ללחץ דם גבוה ורעלת היריון בנשים הרות. בבעלי חיים ימיים שנבדקו, הם נקשרו לפגיעה במערכת החיסונית והכבד. אלה כימיקלים שהונדסו במעבדהלמטרות תעשייתיות. PFAS נמצאים בדרך כלל בקצף כיבוי אך גם בכלי בישול מטפלון שכן הם דוחים מים ושמן; באריזות מזון חד־פעמיות ופופקורן למיקרוגל; בביגוד, מוצרי קוסמטיקה, שטיחים ועוד.
הם מוזרמים לסביבה בעיקר ממפעלים, מחלחלים למי התהום ומגיעים למי השתייה. הם עשויים לחלחל גם ממכוני טיהור השפכים אל הנחלים כמי קולחין. בשנים האחרונות נמצאו שיירי PFAS בכמה בארות מים בישראל בריכוזים גבוהים שהובילו לסגירתן, אך לא נעשתה בדיקה סדורה של הנחלים.
במחקר שהתפרסם בשבוע שעבר ב"Environmental Science and Technology Letters", כתב העת הנחשב של האגודה האמריקאית לכימיה, בחנו החוקרים את הריכוזים של התרכובות במי הנחלים בשפכי הנחלים במהלך העונה היבשה (אביב, קיץ וסתיו) שבה מתקיימת פעילות פנאי באזור. ממצאי המחקר מראים כי זיהום ה־PFOS וה־PFOA, שתי תרכובות מאותה משפחה שכבר נאסרו לשימוש בחלק ממדינות העולם, היה גבוה מאוד - פי 2.5 מהמומלץ לריכוז המקסימלי למים המשמשים לתרבות פנאי. בנוסף, הממצאים מראים ששלושת האתרים שנבדקו הם בעלי סיכון אקולוגי גבוה גם מכיוון שהריכוזים עולים על מדדי הרעילות שנקבעו במדינות אחרות לדגים, חסרי חוליות וצפרדעים. לפי המחקר, המקור העיקרי לגלישת PFAS לנחלים הוא מכוני השפכים, והחוקרים אף זיהו אזורי זיהום מוגבר בנקודות שבהן שפך הנהר פוגש אזור תעשייה המכיל מתקני בתי זיקוק, בעיקר באזור חיפה.
מבין שלושת הנחלים, הקישון הוא המזוהם ביותר, לאחריו לכיש ולבסוף (בהפרש ניכר), נחל אלכסנדר. לדברי פרופ׳ חפץ, ״המקור העיקרי לזיהום הוא קצפי כיבוי מתעשייה. במקומות שבהם שפך הנחל פוגש אזורי תעשייה שיש בהם מפעלים כימיים או בתי זיקוק, אנחנו רואים ריכוז מאוד גדול. בכניסה של שפך הקישון למפרץ חיפה, אנחנו רואים שהמקור הוא מסביבת בזן. בנחל אלכסנדר מקור הזיהום הקבוע הוא קולחין מהרשות הפלסטינית, והריכוזים שם הכי נמוכים״.
לדברי ד"ר טופז, ״בעולם מדווחים על עשרות עד מאות ננו־גרם PFAS לליטר בנחלים, ואנחנו מצאנו אלפי ננו־גרם לליטר. אלו לא ריכוזים של מים טבעיים בשום צורה. זה מקום מזוהם. באירופה קבעו ש־PFOS לא יכול לעלות על 0.65 ננו־גרם לליטר. הריכוזים שאנחנו מצאנו גבוהים בהרבה עם ממוצע של 3,200 ננו־גרם לליטר. אנשים חשופים למים האלה, בעיקר בשפך״.
ההשפעה המסוכנת של PFAS היא בבליעה, לכן מדינות רבות בעולם קבעו תקן לסגירת בארות מים מזוהמות. ישראל אומנם אימצה תקינה בנושא לאחרונה, אך אין לה כל חקיקה המתייחסת לכך. בישראל אין איסור על שימוש בחומרים המכילים תרכובות ממשפחת ה־PFAS, והמדינה אף לא מנהלת מנגנון לרישום כימיקלים, מנגנון שקיים כמעט בכל מדינות ה־OECD. היא אינה יודעת לומר מי מחזיק בחומרים הללו, היכן, באילו ריכוזים והאם הם נפלטים לסביבה. כך ישראל נשרכת הרחק מאחור בטיפול בכימיקלים מסוכנים בהשוואה לעולם, ותקינה בנושא מי נחלים נראית רחוקה במיוחד.
בשיתוף רשות נחל הקישון החוקרים אף דגמו דגים ובכל אלה שנבדקו נמצאו תרכובות PFAS בריכוזים משתנים. חלק מהדגים הללו הם בורי, שמגיעים לים הפתוח וייתכן שנידוגים שם, אף שהדיג בקישון עצמו אסור. יש לכך חשיבות; על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי Environmental Working Group, אכילת מנה אחת של דגי מים מתוקים מזוהמים בכמות גדולה של כימיקלי נצח, יכולה להיות שוות ערך למי שתייה המזוהמים עם רמות גבוהות של PFAS במשך חודש.
משרד הבריאות החליט בתחילת 2023 לאמץ את הרגולציה האירופית המתייחסת למזהמים הכימיים במזון, הכוללת התייחסות לתרכובות PFAS. לדברי ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות, כעת ממתינים לקידום הצו בנושא על ידי ועדת הבריאות של הכנסת. למרות שהנושא מצוי בשלבי קידום, במשרד החקלאות מדגישים כי עד היום לא התבצעה בדיקה יזומה שיטתית של הרשויות בכדי לאתר את המזהמים הללו בדגים ובמזון. כדי להיערך לנושא, נרכש מכשיר חדש שייקלט במעבדות בחודשים הקרובים ובמהלך השנה תפותח שיטה לבדיקת המזהמים במזון.
פרופ’ חפץ מדגיש כי ישראל זקוקה לשינוי רחב ולאימוץ חקיקה למיגור מזהמים בטבע, במזון ובמקורות המים. ״המצב שלנו קטסטרופלי בהשוואה למדינות אחרות. בדקנו כמה אלפי חומרים, לא רק PFAS, ויש שם חגיגה שלמה. נחלי החוף שלנו זה צינור ביוב גדול. בעבר מצאנו בנחל אלכסנדר קוקטייל ענק של שיירי תרופות וחומרי הדברה שנשטפים מהשדות. האקולוגיה סובלת. תקנים בנושא יכולים להבטיח את בריאות הסביבה והאנשים״.
אלא שכאמור, ישראל מפגרת מאחורי מדינות העולם בנושא אסדרת הפיקוח על שימוש בכימיקלים ובראשם PFAS. ב־2001 מדינות רבות, ובהן ישראל, חתמו על אמנת שטוקהולם שמטרתה להגביל את השימוש במזהמים. כ־185 מדינות כבר מיישמות את האמנה, אך ישראל לא טרחה לאשרר אותה עד היום. אם לא די בכך, אין לה הנחיות לשימוש כיצד לטפל בחומר בסוף חייו או להתמודד עם הימצאותו בסביבה. כך, החומרים הללו זולגים לסביבה ללא כל פיקוח, מחלחלים למי התהום ומגיעים לבארות שתייה ברחבי הארץ, שאותן נאלץ משרד הבריאות לסגור.
משני סקרי בארות מים שביצע משרד הבריאות ב־2023 עלה כי ב־13% מקידוחי מי השתייה בישראל יש תרכובות PFAS. שלושה קידוחים נסגרו בשל ריכוזים גבוהים ועשרה נוספים יידרשו לטיפול להרחקת הזיהום. קידוחים מזוהמים נמצאו לרוב ליד אתרי אחסון דלקים (קריית חיים ורחובות), שדות תעופה (נתב״ג) ובקרבת אזורי תעשייה (יקנעם, יבנאל ואשדוד). ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד, ד״ר שרון אלרעי פרייס, פנתה החודש למשרד להגנת הסביבה כדי להתריע שהממצאים מעוררי דאגה, שכן התרכובות העיקריות שנמצאו במי השתייה אסורות או מוגבלות לשימוש לפי אמנת שטוקהולם. באירופה כבר מתקדמים לאיסור גורף על ייצור, שיווק ושימוש בתרכובות PFAS, אך בישראל המשרד להגנת הסביבה מתמהמה.
בזמן שבמשרד להגנת הסביבה אין בהילות לטפל בנושא, יש מי שמבקש לאלצו בפנייה לערכאות משפטיות. בשנה שעברה הגיש ארגון אדם טבע ודין עתירה לבית המשפט כדי לחייב את המשרד להשלים את ההליכים בנושא. לדברי עו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה בארגון, "אנחנו שומעים שנים הבטחות לטפל בבעיה. גם שנה לאחר העתירה שלנו, אין כל שינוי ממשי. החשש הוא שעוד קידוחי מי שתייה יזדהמו כתוצאה מגרירת רגליים״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: ״כדי להסדיר את העיסוק ב־PFAS הכין המשרד תנאי מסגרת העוסקים במכלול ההיבטים הסביבתיים של תרכובות המכילות את החומר בתעשייה. טיוטת תנאים אלו פורסמו להערות בעלי עניין. להערכתנו, תהליך אישורם יושלם ברבעון השלישי או הרביעי של 2024. במקביל מתבצעת עבודת מטה לכתיבת תקנות ליישום אמנת שטוקהולם. התקנות צפויות להתפרסם להערות הציבור במהלך 2024. בנוסף, תזכיר חוק רישום כימיקלים נמצא בדיונים מול משרדי הממשלה ולפני ועדת שרים לחקיקה״.
