לעבוד מכל מקום בעולם: האם עדיף להיות פרילנס ולמי משלמים מסים
לעבוד מכל מקום בעולם: האם עדיף להיות פרילנס ולמי משלמים מסים
היום יותר מבעבר ניתן לעבוד כמעט מכל מקום בעולם ולהתפרנס גם בלי להגיע למשרד בישראל; כל מה שצריך לדעת לגבי הכסף שלכם לפני שמחליטים לעבוד ממדינה אחרת
לעבוד מהחוף בתאילנד, מגג גורד שחקים בניו יורק או מרפסת שצופה על נוף הרי האלפים המושלגים. היום, כאשר מקצועות רבים מצריכים אך ורק חיבור לאינטרנט ומחשב, יותר ויותר אנשים בוחרים לטייל בעולם תוך כדי עבודה. נוודות דיגיטלית, רילוקיישן, עבודה מכל מקום –אפשר לבנות קריירה ולהתפרנס גם מבלי להתגורר במדינה שבה נמצא המעסיק ואפילו תוך כדי טיול בעולם. איך מקבלים שכר כשעוברים לעבוד במדינה זרה, היכן צריך לשלם מסים ומה לגבי הפנסיה והביטוחים? בעזרת עו"ד טל אסולין, שותפה במחלקת משפט העבודה ויחסי העבודה במשרד ליפא מאיר ועו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפה במחלקת מיסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' 'כלכליסט' עושה סדר בכל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים לעבוד ממדינה אחרת.
לפני הכל צריך להבחין בין הגירה מלאה לחו"ל ובין רילוקיישן זמני או טיול עבודה ארוך. "שיטת המיסוי בישראל לגבי תושבי המדינה הינה פרסונלית. המשמעות היא שלגבי כל תושב ישראלי קיימת חובת תשלום מס בישראל עבור כלל הכנסותיו, לרבות אלה מחו"ל, כל עוד לא חדל להיות תושב ישראל. רילוקיישן זמני אינו מהווה ניתוק תושבות. לכן, כדי להימנע מתשלום כפל מס, ביטוח לאומי ומס בריאות הן בישראל והן במדינת היעד, יש לבצע תכנון מס טרם עזיבת המדינה, כדי לנתק תושבות באופן מלא", אומרת גוז-לביא.
עוד הבחנה שחשוב לעשות היא בין סוגים שונים של עבודה מחו"ל. הראשון הוא עובד שנשלח מטעם המעסיק הישראלי לעבוד בחו"ל והשני הוא עובד שנוסע בעצמו על מנת לעבוד בחו"ל אצל מעסיק או מעסיקים זרים. אם מדובר בעבודה עבור מעסיק ישראלי תוך מגורים בחו"ל לרוב ההעסקה תהיה באמצעות חברה מקומית שקשורה לחברה בישראל משיקולי מס וקושי בתשלום משכורת מבחינת מט"ח.
"לרוב, מעסיק ישראלי יציע לעובד חבילת רילוקיישן המכילה שמירת זכויותיו בישראל", אומרת עו"ד אסולין. אבל לנוודים דיגיטליים או עובד שבוחר לעזוב את המעסיק הישראלי ולחפש עבודה במדינה אחרת אין מי ששומר עבורו על הזכויות. בנוסף ישנה אי וודאות למשך תקופת המעבר ולכן היא ממליצה להיעזר ביועץ פנסיוני לצורך ביצוע התשלומים החודשיים על מנת לשמר את הזכויות הפנסיוניות. "ללא תשלומים אלה, העובד עלול לאבד את הכיסויים הביטוחיים שעומדים לזכותו כמו למשל: אובדן כושר עבודה ונכות".
האם צריך להמשיך לשלם ביטוח לאומי גם מחו"ל?
מי שמוגדר תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות. "ישנן מדינות אמנה בהן יהיה העובד פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי והכנסתו תחוייב רק בדמי ביטוח בריאות. תושב ישראלי שנשלח מטעם מעסיק ישראלי לעבוד בחו"ל – חובת התשלום וניכוי דמי הביטוח מוטלת על המעסיק. לעומת זאת, פרילנסרים שלא ביצעו ניתוק תושבות מחויבים בתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות. במידה והעובד מבצע ניתוק תושבות הוא אינו מחוייב עוד בתשלומים לביטוח לאומי ואינו זכאי לקבלת ביטוח בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי", אומרת אסולין.
איזו צורת העסקה עדיפה – כפרילנס או עובד שכיר של החברה?
צורת ההעסקה הכדאית תלויה ברצון העובד ובמדינה אליה הוא עובר ולכן אין המלצה אחת גורפת. עם זאת, כאשר עובד נשלח מטעם מעסיק מישראל הוא ימשיך להינות מזכויות והפרשות סוציאליות, ימי מחלה וחופשה כפי שקיבל בארץ וכן יהיה זכאי לזכויות מכוח דיני העבודה באותה המדינה. "חשוב לשים לב, כאשר מדובר בעובד אשר מועסק בחו"ל אצל מעסיק זר, זכאותו הינה לזכויות מכוח הדין הזר, אשר שונה מהדין הישראלי בפן דיני העבודה. ישנן מדינות, למשל ארצות הברית, שהזכויות ביחס לישראל הן מצומצמות ולכן מומלץ לדרוש זכויות שאינן מכוח הדין, כמו דמי הודעה מוקדמת של לפחות 30 יום, ביטוח רפואי, פיצויי פיטורים ועוד", היא אומרת.
למה צריך לדאוג לפני הנסיעה?
לפני הנסיעה צריך לדאוג העובד לעצמו ולבני משפחות לאשרת עבודהבתוקף למשך כל הנסיעה בהתאם לחוק המקומי, שמירת רציפות בביטוח בריאות ובקרן הפנסיה /ביטוח מנהלים וכן ביטוח רפואי לקבלת שירותי רפואה באותה מדינה מכיוון שתשלום דמי בריאות בישראל בלבד לא יספקו לכם מענה בעת הצורך.
מי נחשב תושב ישראל?
באופן כללי תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל. השיקולים שבוחנת רשות המסים כדי לקבוע אם אדם הוא תושב ישראל הם בין היתר: מיקום בית הקבע, האינטרסים הכלכליים שלו, מקום מגורי משפחתו ועוד. "מס הכנסה בוחן את זיקת הנישום לישראל בשנת המס בהתאם לקריטריונים איכותיים לצד קריטריונים כמותיים המחושבים לפי מספר הימים בהם שהה בישראל", מסבירה עו"ד גוז-לביא. לדבריה, חזקה שאם יחיד שהה מעל 183 ימים בישראל בשנת המס הוא נחשב תושב ישראל . במצב החוקי היום אפשר לסתור את הכלל הזה כך שגם אדם ששהה פחות מ-183 ימים בישראל בשנת המס יכול עדיין להיות מוגדר כתושב ישראל לצרכי מס.
"לאחרונה פורסם תזכיר חוק המהווה רפורמה של ממש באופן קביעת תושבות מס. מרגע שיכנסו ההנחיות החדשות לתוקפן תיקבענה חזקות חדשות (מבחן הימים), שאינן ניתנות לסתירה בניגוד לעבר. המשמעות היא כי מחד תיווצר בהירות גדולה יותר בנוגע להגדרת נישום כתושב ישראל, אך מאידך לעיתים השרירותיות במבחן הימים תביא לסיווג כתושב ישראל. כך, אדם אשר מתגורר במדינה מסוימת, ומרכז חייו ועסקיו נמצאים בה, יהא מוגדר כתושב ישראל לצרכי מס אם שהה בישראל מעל 183 ימים (גם אם שהה 181 ימים באותה מדינה זרה למשל). מצב זה עלול לגרום לכך שאותו אדם יהיה חייב במס הן בישראל והן במדינת היעד, ויהא חשוף לכפל מס. במקרים אלו ניתן לכאורה להיעזר באמנות למניעת כפל מס, אך ישנן מדינות אשר אינן צד להסכם כזה מול ישראל", היא אומרת.
אילו עוד מסים עשויים לשלם במעבר לעבודה בחו"ל?
עובדים המחזיקים באופציות שהוענקו להם על ידי המעסיק עלולים לאבד את הטבת המס הקשורה אליהן במידה ותנותק תושבות המס שלהם מישראל. בנוסף, מכירת נכסים טרם עזיבת הארץ כרוכה בחבות מס בהתאם לנסיבות המסוימות של המקרה הספציפי. בכל מקרה אדם שביצע ניתוק תושבות לצרכי מס יראוהו כחייב במס יציאה, כלומר כמי שחייב במס כאילו מכר את כלל נכסיו בארץ טרם עזיבתו. למעשה, כבר במועד ניתוק התושבות חל אירוע מס וקמה לאותו אדם חבות בגין מס רווח הון על נכסיו שנרכשו עד למועד ניתוק התושבות, גם אם לא מכר את נכסיו בפועל.
איך נמנעים מכפל מס?
גוז- לביא ממליצה עלמספר פעולות מומלצות שניתן לבצע וחשוב לתעד על מנת להוכיח ניתוק תושבות לצרכי מס:
• נתקו כל זיקה (שאינה חיונית) לישראל (מכרו/השכירו לטווח ארוך את בית מגוריכם, סגרו תיקים ברשויות המס, הצהירו על ביטול תושבות בביטוח הלאומי, הימנעו מקיום קשרים כלכליים/עסקיים בישראל, בטלו מנויים חודשיים וכרטיסי אשראי ועוד). בנוסף, הקדימו ככל הניתן את מועד העזיבה כך שיקרה טרם שינוי החקיקה.
• הוכיחו זיקה מהותית למדינת היעד באמצעות קניית נכסים/קיום פעילות עסקית (בין היתר באמצעות פתיחת חשבונות בנק), הסדרת מעמד מיסויי/ביטוחי ועוד.
• הגבילו את משך השהייה שלכם בישראל בשנת המס למינימום הנדרש (ככלל, רצוי להימנע משהייה בישראל במהלך השנה הראשונה שלאחר העזיבה), ועזבו לתקופה ממושכת ורצופה.
• בדקו את הטבות ואמנות המס במדינת היעד הרצויה.
• זכרו כי רשויות המס בוחנות כל מקרה לגופו ועל כן מומלץ לקבל ייעוץ מס מקיף אשר יוודא כי הליך הרילוקיישן מבוצע כחוק, וכי אינכם חשופים לתשלומי מס מיותרים.
החלטתם לחזור לארץ?
במטרה לעודד חזרה ארצה של ישראלים השוהים בחו"ל ושוקלים לשוב לישראל, רשויות המס מגדירות תושבים ישראלים ששהו ברציפות בחו"ל מעל לשש שנים כ"תושבים חוזרים", ואם שהו שם מעל לעשר שנים כ"תושבים חוזרים ותיקים". ככאלו, הם זכאים לסל קליטה רחב ולהטבות מס משמעותיות, כדוגמת פטור ממס, למשך עד עשר שנים, על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל וכן על נכסים שנרכשו לאחר חזרתו ארצה של אותו תושב ישראל ששה בחו"ל. "רשות המיסים מנסה מזה שנים לבטל הטבות אלו, לכאורה מתוך מטרה ליישר קו עם דרישות ה-,OECD כך שייתכן שעד מועד חזרתכם ארצה הטבות אלו כבר לא תהיינה בתוקף", אומרת גוז-לביא.
