סגור

המהפכה השקטה במסחר בבורסה

בשנתיים האחרונות מתרחשת בבורסה מהפכה שקטה, כמעט מתחת לרדאר. בזמן שרוב השיח בתעשיית הפינטק התמקד ברפורמות הבנקאות הפתוחה בתחום התשלומים, התרחש שינוי טקטוני באזור אחר לגמרי של שוק ההון.
אחרי עשרות שנים בהן חברי הבורסה לניירות ערך בתל אביב היו הבנקים ולצידם מספר חברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) אותם ניתן היה למנות על יד אחת, מספר החש"בים הכפיל את עצמו תוך כשנתיים. כך, אל החש"בים הוותיקים, שהיו קשורים לבתי ההשקעות אקסלנס, מיטב, איי.בי.איי, U.B.S ופסגות, נוספו בשנתיים האחרונות אלטשולר שחם, פייר ובלינק, והזרוע נטויה.
המשמעות הישירה של אותה מהפכה היא הגדלה משמעותית של התחרות בשוק המסחר בניירות ערך בישראל והפחתה אפשרית בעמלות המסחר, אבל לא רק. אגב הפעילות בניירות ערך, החש"בים מאפשרים ללקוחות להפקיד מזומן, לקבל אשראי ולהמיר מט"ח. אם נסתכל על נתוני הגיוסים האחרונים של קרנות הנאמנות בבורסה בתל אביב, ניתן לראות את הפופולריות הגוברת של הקרנות הכספיות – קרנות אשר מונגשות לציבור, בין היתר, על ידי החש"בים. זה המקום להזכיר כי הקרנות הכספיות זכו להקלות רגולטוריות משמעותיות בחודשים האחרונים, שמטרתן הגברת התחרות בשוק הכסף.
החש"בים, גם הצעירים שבהם, נדרשים לעמוד במשטר פיקוח פיננסי הדוק, שמטרתו למנוע סיכון של פגיעה בכספי הלקוחות, ובתקינות המסחר השוטף בבורסה. למעשה, תקנון הבורסה מחיל על החש"בים משטר פיקוח יציבותי תובעני, גם כשלא מדובר בהכרח בחברות ציבוריות. הרגולציה הייחודית שחלה עליהם כוללת פיקוח על הון החש"ב, לו מבנה מדידה יחודי; ממשל תאגידי עתיר שומרי סף- דירקטוריון, ועדת ביקורת, מנהל סיכונים, קצין ציות, קצין איסור הלבנת הון, מנהל טכנולוגיות מידע, מבקר פנים, רואה חשבון מבקר וכמובן מנכ"ל ומנהל כספים; חובת עריכת דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים במתכונת מקבילה כמעט לחברה ציבורית; יישום תהליך הערכה של אפקטיביות הבקרה הפנימית ודיווח רבעוני (I-SOX); אישורים מיוחדים במגוון נושאים בתדירות רבעונית ושנתית מרואה החשבון המבקר; כללי מדידה ודיווח ייחודים, לרבות ביקורת שנתית ייעודית של תיק נכסי הלקוחות לשם וידוא שמירה על שלמותם; חובות אבטחת מידע, סייבר והמשכיות עסקית; ביטוח וגיבוי, פיקוח על מיקור חוץ, משטר איסור הלבנת הון והגנות צרכניות. עלויות הציות הללו אינן מבוטלות, וכך גם עלויות החשיפות שעלולות להגרם, אם חלילה נגרמו. הבנת תהליכי העבודה וזרימת המידע בחש"ב אינם טריוויאלים ומצריכים היכרות ענפית ייחודית.
1 צפייה בגלריה
מימין עו"ד טל הפלינג רו"ח ישראל אליהו
מימין עו"ד טל הפלינג רו"ח ישראל אליהו
מימין עו"ד טל הפלינג ורו"ח ישראל אליהו
(צילום: פרטי, ניקי וטספהל)
הרגולציה הזו, שכמעט משתווה לבנק או חברת ביטוח, מלמדת על חשיבות הגופים הללו. החש"בים הם מה שמכונה משמורתנים (קסטודיאנים)- חוליית בסיס משמעותית בכל מערכת פיננסית. כשל במשמורתן עלול לפגוע מהותית בנכסי לקוחותיו, ואף לייצר אירוע הדבקה- לדוגמא במצב של טעויות וכשלי סליקת ניירות ערך, או סיכוני סייבר והמשכיות עסקית.
אז למה בכל אופן כדאי להיות חש"ב? הסיבה לכך היא שמדובר באחת הפלטפורמות הכי מגוונות להצעת ערך פיננסית ללקוחות, פרטיים ומוסדיים כאחד. נכון להיום החש"בים מאפשרים מסחר בניירות ערך, מתן אשראי, שמירת כספי הלקוח, וניתן לקיים בהם פעולות משלימות כגון ניהול תיקים, ייעוץ פיננסי, חיתום ופעילות בנקאות פתוחה- בכפוף לרישוי משלים, ללא צורך בהקמת אשכול חברות. מדובר בפוטנציאל עסקי משמעותי, שחשוב לזכור שנושא לצידו נטל רגולטורי משמעותי, המחייב הכרות מקצועית עם תהליכי העבודה היחודיים לגוף כזה.
ובזווית ראיה קצת אחרת- הסיפור על החש"בים מזכיר שאולי לא צריך להמציא חקיקה חדשה כדי לייצר שווקים חדשים, ושהעקרונות המסורתיים של רגולציה פיננסית מתאימים גם למציאות המשתנה. ובעברית יפה- Old dog- new tricks, New dog- old tricks.
עו"ד טל הפלינג היא שותפה בתחום שוק ההון ורגולציה במשרד שבלת ושות' עורכי דין
רו"ח ישראל אליהו הוא שותף, מערך הפיננסים KPMG ישראל