מחוללי המהפכה"לא רחוק היום שתשמעי שיר ולא תוכלי לדעת שזה AI"
מחוללי המהפכה
"לא רחוק היום שתשמעי שיר ולא תוכלי לדעת שזה AI"
האם ניתן להלחין שיר רק באמצעות מילים, למי שייכות זכויות היוצרים, ואיך הגיב ניק קייב כש-ChatGPT כתב שיר בהשראתו? הבינה המלאכותית משנה לא רק את הדרך שבה יוצרים מוזיקה אלא גם את המהות שלה, ועל הדרך את מהות היצירה האנושית
תעשיית המוזיקה עוברת תהפוכות בעשורים האחרונים. עוד לפני המעבר להאזנה בפלטפורמות הדיגיטליות, שהחליפו את האלבומים הפיזיים, אמנים הקימו אולפנים ביתיים והמפגש הבלתי אמצעי לנגינה והקלטה הוחלף לא פעם במחשב שמסנכרן הכל. אולם בשנים האחרונות טכנולוגיית הבינה המלאכותית שינתה את צורת ההאזנה, היצירה והצריכה של מוזיקה.
באחרונה פורסם כי צוות חוקרי בינה מלאכותית בגוגל פיתח מודל חדש MusicLM, שמסוגל לחולל מוזיקה מבוססת טקסט. הוא מסוגל לייצר קטעי מוזיקה שונים וארוכים על סמך קלט מהמשתמש, ולעשות זאת לפי הוראה בז’אנר מוזיקלי מסוים ואף להוסיף קטעים ווקאליים וכלי נגינה בכוחות עצמו. MusicLM אולי מתקדמת יותר, אבל אינה מערכת הבינה המלאכותית הראשונה שמחוללת מוזיקה. לפניה היו jukebox ,AudioML ועוד תוכנות לחובבים. במעבדת המחקר והפיתוח של חברת סוני, תוכנה של בינה מלאכותית הלחינה שיר באמצעות Flow Machines, שחיקה את סגנון הביטלס. מערכת הבינה המלאכותית הוזנה ב־45 שירים של הביטלס, זיהתה דפוסים במנגינות ויצרה שיר חדש שנקרא Daddy's Car. לאחרונה גם פורסם כי מעריץ של ניק קייב מניו זילנד ביקש מתוכנת ChatGPT להפיק "שיר בסגנון ניק קייב" ושלח אותו לזמר. קייב לא אהב את התוצאה והשיב "האפוקליפסה בדרך — השיר הזה גרוע".
אצלנו יצא החודש "אחד", אלבום חדש של אברהם טל, בו הוא השתמש בטכנולוגית ה־AI ביצירת הקליפים שמלווים את האלבום. טל מצידו כתב את המילים והלחנים, ניגן וערך את העיבודים והתיכנותים. הוא חבר ליוצרים עודד פרבר ותום דור שיצרו איתו את הקליפים. הוא מברך על הטכנולוגיות החדשות, אך לא חושב שהן יחליפו את היוצר האנושי. "אין מה להיבהל מה־AI, לפחות לא בתחום היצירה והאמנות. בשאר התחומים לא חסרים סרטי אימה שמראים איך ה־AI משתלט על העולם ולא יפתיע אותי אם זה אכן יקרה עוד כמה עשורים. אבל לאמנים זה עוזר. כשהם משתמשים בזה לגמרי לבד, זה עדיין יוצא לא הכי מקצועי, אבל כשאנשי מקצוע של וידאו או מוזיקה לוקחים את הכלי של AI הם פשוט נעזרים בו. לי זה התאים מבחינת הסגנון באלבום שעשיתי שכולו מאוד אלקטרוני, הזייתי, פסיכדלי קצת. זה אלבום שנותן מקום להרבה צבעים שבדרך כלל לא יוצאים במיינסטרים של המוזיקה, יותר חדרי הלב האפלים לפעמים שלי. כשסיימתי את האלבום, ה־AI התחיל לקרות וזה התאים לי בול. כך יצאו שלושה קליפים שאני גאה בהם - אבל בלי עבודה אנושית קשה מאחורי זה שום דבר לא היה קורה".
גם באקדמיה מנמיכים את החששות מהתחזיות האפוקליפטיות של הבינה המלאכותית בתחום המוזיקה. "אי אפשר להתעלם מזה שבשלב מסוים זה יתחיל לג'נרט (ייצור אוטומטי של תוכן באמצעות מחשב) מוזיקה סבירה", אומרת ד"ר נטע מימון, חוקרת מוזיקה ומוח ומרצה באוניברסיטת תל אביב. "נכון להיום, במה שזמין לקהל הרחב ומה שאני שמעתי, זה לא ממש מייצר שיר ראוי להאזנה, אבל אין ספק שזה יגיע מהר וזה כבר הגיע מגוגל".
עם זאת מימון סבורה שהמוזיקה שייצרו המחוללים תהיה בעיקר עבור תוכן אינטרנטי. "אם את מעלה היום מוזיקה לא מקורית שלך, יוטיוב או פייסבוק חוסמים או עושים Mute. יש המון תוכן שנוצר היום באינסטגרם ובטיקטוק וניתן לבחור מספוטיפיי, אבל זו ברירת מחדל כי אנשים לא יכולים באמת לבחור מה שהם רוצים וכמובן לא יכולים לייצר משהו בעצמם. מצד שני בשביל סטורי של 15 שניות תוכלי ליצור מוזיקה ואפילו להתאים לתנועות הריקוד. זה ייצר מוזיקה נפלאה בשביל התוכן הזה. רוב המוזיקה המג'ונרטת תלך לשם".
יוני עמית, סקסופוניסט ומדען נתונים בנושא בינה מלאכותית בחברת ארטליסט, המספקת ליוצרי תוכן תוכנות חדשניות לעריכת וידאו ותמונה כולל מוזיקה ואפקטים של סאונד, מסביר שעדיין אין מספיק מאגרי מידע כדי להחליף את היוצר האנושי, אבל גם היום הזה יגיע. "חשוב להבין שכיום עולם ה־AI מפגר בתחום הסאונד יחסית לתחום התמונה, מכיוון שאין הרבה מאגרי נתונים מסודרים בנושא. ברגע שיהיה מאגר נתונים מספיק גדול, אז אותם אלגוריתמים יוכלו להוציא תוצאות באותה איכות. לא רחוק היום שתשמעי שיר ולא תוכלי אפילו לדעת שזה AI. האלגוריתמים קיימים רק חסר הדאטה הגדול".
אז האם נגיע למצב שהיוצרים בשר ודם יהיו מיותרים? כנראה שלא כל כך מהר. "בני אדם תמיד מחפשים סיפור", אומר עמית. "לא מספיק השיר עצמו, אתה רוצה לדעת שבוב דילן כתב אותו. זה חשוב מי הוא ומה ההיסטוריה שלו. אתה מתחבר ליוצר. מאיר אריאל סוחף אותך למקומות שאתה מתחיל להיות אחד המאמינים שלו, זה כמו דת. כל דבר צריך סיפור ובני אדם מחפשים סיפור".
ההשפעה של ה־AI תבוא לידי ביטוי לדעתו בעיקר בפן הוויזואלי. "יש כבר כמה טיקטוקרים שהם מאה אחוז בינה מלאכותית וביפן אנשים עוקבים אחריהם למרות שהם יודעים שזה לא אמיתי. זה לא באמת מעניין אותם, זה כמו דת, הם מתחילים להאמין. השאלה היא מה יהיה בעתיד, כי מבחינת האיכות מהר מאוד זה ידביק את הפער ברמה שכל אחד יתאר מה הוא רוצה והוא ייצר אחד כזה מתוך הדאטה. אולי שירים ישנו את המהות שלהם וההתייחסות שלנו לשירים תשתנה. זה לא ייתר אנשים אבל המהות כבני אדם תשתנה".
גם מימון וגם עמית סבורים שהמהפכה בשלב זה תשפיע מאוד בתחום ההפקה המוזיקלית. "הבינה המלאכותית תיתן בוסט מטורף בכל התחום של הסאונד והאפקטים", אומר עמית. "אולי זה ייתר את אולפני הסאונד ואפשר יהיה להקליט בבית ברמה גבוהה. קיימים כבר כמה דברים. אדובי הוציאו כלי AI שעושה סאונד ברמות משוגעות". מימון מוסיפה ש"האלגוריתמים האלה יעזרו מאוד בקיצור תהליכי הפקה ואין ספק שלהפיק שיר יהיה קצר יותר ומהר יותר. אבל לא תקומי בבוקר ותגידי 'בא לי לשמוע מוזיקה שמחה אז אני אכתוב למחשב והוא ייצר משהו שאני רוצה לשמוע'".
סוגיה נוספת שעולה היא זכויות היוצרים. "האפשרות ליצור מוזיקה חדשה באמצעות בינה מלאכותית מערערת את עקרונות היסוד של חוק זכות יוצרים", אומר ד"ר אייל ברוק, עו"ד שכתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא מוזיקה בעידן הדיגיטלי והאלגוריתמי, "היוצר הוא דמות בעל חשיבות מרכזית בחוק זכות יוצרים, ודמותו שזורה בחוק ו'מרחפת' בין שורותיו. כך למשל, זכות יוצרים ביצירה תלויה בזיקה של היוצר לישראל, תקופת זכות היוצרים תלויה במשך חייו של היוצר, היוצר הוא דרך כלל הבעל הראשון של זכות היוצרים, ואף הזכות המוסרית ניתנת ליוצר באופן אישי.
"ההתפתחויות האלה מעוררות שאלות מעמיקות בנוגע לתוצרים של הבינה המלאכותית, ושאלות פילוסופיות עמוקות ביחס למשמעותה של מוזיקה, יצירתיות ואנושיות בכלל. למשל עולה השאלה מה מעמדה של יצירה שנוצרה על ידי אלגוריתם? מה תפקידו של המלחין בעידן של הלחנה אלגוריתמית? האם המכונה היא כלי של המלחין? האם קומפוזיציה דורשת כוונה, השראה ובערה פנימית לשם כך — או שניתן ליצור אותה גם ללא אלה? האם מחשבים מסוגלים להיות יצירתיים, ומהי משמעותה של 'יצירתיות' של בינה מלאכותית?".
לדברי ברוק, "בהנחה שיגיע היום שבו לא נוכל להבחין אם מדובר במחשב או באדם שיצרו את השיר, נשאלת השאלה מה עם הופעות חיות. מופעי מטאוורס, כמו שעשו אריאנה גרנדה, ג'סטין ביבר ולראשונה בישראל גם אסף אמדורסקי, הם גימיק נחמד ואופציה נוספת ליהנות ממוזיקה. אבל כפי שהקורונה לימדה אותנו, שום דבר לא יחליף את המפגש הבלתי אמצעי של הקהל עם האמן. נדמה שאף אחד לא יטרח להגיע לאולם המופעים לפגוש מכונה או מחשב, גם אם רבים הגיעו לאחרונה לצפות בלונדון במופע של אוואטרים בדמות חברי להקת אבבא. חשוב לזכור שמוזיקה נוצרת ממעמקי הרגש, ואת זה, אני מקווה, אף אחד לא יכול לזייף".
