בעקבות גוגל, אינטל וסיטי: האם בישראל מותר לפטר לא מחוסנים?
בעקבות גוגל, אינטל וסיטי: האם בישראל מותר לפטר לא מחוסנים?
אתמול הצטרפה גם ענקית הסלולר הבינלאומית T-Mobile לתאגידי הענק והודיעה שתפטר עובדים שלא יתחסנו לקורונה. האם בישראל יש דרך לחייב עובדים לגלות אם התחסנו, האם זן האומיקרון טרף את הקלפים ומה יכולים לעשות עובדים שחושדים שפוטרו בגלל חיסונים? שאלנו את עו"ד טל קרת, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד תדמור לוי ושות'
ענקית הסלולר הבינלאומית T-Mobile הצטרפה אתמול לענקיות כמו גוגל, אינטל וסיטי והודיעה שתפטר עובדים שלא יתחסנו באופן מלא לקורונה עד ה-2 באפריל השנה, כך מדווחת בלומברג. לפני חודש וחצי הייתה זו גוגל שבישרה לעובדיה שמי שלא יתחסן יפוטר. לאחר מכן אינטל הצטרפה והודיעה לעובדיה בארה"ב שתפטר הלא מחוסנים ובתחילת ינואר הצטרף גם סיטי והפך למוסד הפיננסי הגדול הראשון בוול סטריט שמחייב עובדים להתחסן אלא אם קיבלו פטור רשמי מהחברה.
בעיצומו של גל האומיקרון, כאשר בישראל הממשלה דנה בביטול אפשרי של התו הירוק למתחסנים ובמדינות רבות בעולם מנסים להבין כיצד לחיות לצד הנגיף, עליית המדרגה של התאגידים ביחס לעובדים לא מחוסנים מעלה את השאלה מה המצב החוקי בישראל והאם מעסיקים יכולים לנקוט צעדים דומים.
"בנסיבות הנוכחיות, נקודת המוצא היא שהמעסיקים בארץ נדרשים לקבל החלטות אשר יאזנו כהלכה בין הצרכים והאינטרסים המוגנים השונים של מקום העבודה, של עובדיהם ושל לקוחותיהם", מסבירה עו"ד טל קרת, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד תדמור לוי ושות'.
לשאלה האם מעסיק בישראל יכול כעת לנהוג באופן דומה לזה שבו נוהגות חברות כמו אינטל וגוגל ולחייב עובדים להתחסן היא אומרת שאמנם מעסיק אינו רשאי לחייב עובד להתחסן אך לסירובו של העובד עלולות להיות השלכות. " חיוב להתחסן יכול שייעשה רק בחקיקה, וגם זו תצטרך לעמוד בקריטריונים מחמירים. בכל אופן, נכון להיום אין כל חקיקה לגבי חיסון נגד מגפת הקורונה".
האם מעסיק רשאי לפטר עובד שמסרב להתחסן?
בנסיבות מסוימות אכן יוכל מעסיק לפטר עובד שמסרב להתחסן, אך זאת רק לאחר שמיצה את כל האפשרויות הנוספות והמחמירות פחות העומדות בפניו כגון דרישה להצגת בדיקת קורונה שלילית, העברת העובד לעבודה מהבית, בידוד העובד בחלק ממקום העבודה שבו אינו נחשף לעובדים אחרים וללקוחות וכיוצא באלה.
עד היום פסיקת בתי הדין לא דנה במישרין בשאלת הזכאות לפיטורים, אלא רק ביכולת לסרב להכניס עובד למקום העבודה ללא חיסון וללא הצגת בדיקת קורונה, וגם זאת מבלי שהעובד פוטר באותם המקרים. נכון להיום טרם התקבלה פסיקה של בתי הדין בתביעה עיקרית בשאלה זו וככל שזו תתקבל היא עשויה לשנות את האמור לעיל.
האם מעסיק רשאי לדרוש מעובדיו תשובה לשאלה אם הם מחוסנים או לא?
מעסיק רשאי לדרוש מעובדיו תשובה האם הם מחוסנים. על אף שמדובר בפגיעה מסוימת בפרטיות, נקבע כי פגיעה זו נסוגה אל מול חובתו של המעסיק לדאוג לבריאותם וחייהם של כלל עובדיו במקום העבודה.
האם זן האומיקרון ומאפייניו יכול לשנות את ההלכות שנקבעו עד כה במקרים של דרישה להצגת תו ירוק כתנאי לכניסה למקום העבודה?
כאמור, בתי הדין טרם פסקו בשאלת יכולתו של מעסיק לפטר עובד המסרב להתחסן ואף לא לגבי יכולתו של מעסיק לפטר עובד המסרב להתחסן אך מוכן להציג תוצאות בדיקת קורונה שליליות.
גם הפסיקה הקיימת בבקשות לסעדים הזמניים התבססה בין היתר על חוות דעת אפידמיולוגיות שהראו כי לא מחוסנים מדבקים יותר וכמובן נדבקים יותר.
קרת מוסיפה כי בהחלט ייתכן שאופיה של המגיפה בימים אלה, בעקבות התפשטותו של זן האומיקרון שבו נדבקים מחוסנים רבים, בהתחשב במדיניות הממשלה שאינה מאפשרת בדיקת pcr לכל מי שחפץ ולנוכח היקפה הנרחב של המגיפה בימים אלו, ישפיעו על האיזונים שיקבעו בתי הדין לעבודה בשאלת ההבחנה בין עובד מחוסן ללא מחוסן במקום העבודה ויכולתו של מעסיק להתנות את כניסתו של עובד כזה למקום העבודה.
מה יכול לעשות עובד שפוטר ועל אף שנמסרה לן סיבת התפטרות אחרת, הוא חושב שהסיבה האמיתית היא סירובו להתחסן?
מעסיק חייב לנמק את פיטוריו של העובד בכנות ובתום לב. כמובן שככל שעובד יצליח להוכיח כי הנימוק שניתן לפיטוריו הסתיר את הסיבה האמיתית והיא פיטוריו בשל סירובו להתחסן, הוא יוכל לתקוף פיטורים אלו בבית הדין וזה ייקח בחשבון במסגרת כלל שיקוליו אף את העובדה כי המעסיק בחר לשקר ולהסתיר את הסיבה האמיתית לפיטורי העובד.
