סגור
פנאי מאיר שלו
מאיר שלו (צילום: יובל חן)

הסופר מאיר שלו מת בגיל 74

שלו היה אחד הקולות החשובים בספרות הישראלית, ובלט בעברית העשירה שלו, בקשר העמוק לנופים ולטבע הארץ ישראלי, באסוציאציות המקראיות של סיפוריו, ובכתיבה מתמשכת על הווי ההתיישבות העובדת; בין ספריו: "רומן רוסי", "עשו", ו"כימים אחדים"

הסופר מאיר שלו הלך לעולמו ממחלת הסרטן, והוא בן 74.
שלו היה אחד הקולות החשובים בספרות הישראלית, ובלט בעברית העשירה שלו, בקשר העמוק לנופים ולטבע הארץ ישראלי, באסוציאציות המקראיות של סיפוריו, ובכתיבה מתמשכת על הווי ההתיישבות העובדת.
שלו, שעסק גם בכתיבה עיתונאית ופובליציסטית בטור קבוע ב"ידיעות אחרונות", כתב כתיבה מגוונת: רומנים, ספרי עיון, ספרי ילדים, ואף מחזה. הוא מחברם של הרומנים "רומן רוסי", "עשו", "כימים אחדים" ואחרים, של ספרי ילדים מצליחים כמו "הכינה נחמה" ו"קרמר החתול", ושל ספרי עיון כמו "תנ"ך עכשיו" ו"גינת בר".
שלו נולד בנהלל ב-1948 למשורר ולהסופר הירושלמי יצחק שלו, ולמורה בתיה בן-ברק. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה בירושלים, שם גדל. הוא שירת בסיירת גולני ואף נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן.
הוא למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, והחל לעבוד כעיתונאי וכמגיש פינות ביקורת עיתונות בטלויזיה הישראלית, ואף הנחה את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערבי שבת בערוץ הראשון.
ב-1988 יצא לאור הרומן הראשון שלו, "רומן רוסי", שזכה להצלחה מרובה, וסלל את דרכו לקריירה ספרותית מצליחה בישראל ובעולם. הרבה מספריו עסקו בסיפורי משפחות וסיפורי אהבה צבעוניים, שתוארו לעתים כריאליזם מאגי.
"יש לנו כנראה במשפחה איזה עניין עם כתיבה. אבא שלי כתב, מרדכי דודי הוא מבקר ספרות גדול וחשוב. אני חושב שחלק גדול מהכתיבה שלי בא דווקא מהצד הסיפורי של אמא שלי ולא רק מהצד הכותב של אבא שלי. סוג הסיפורים של הסבתא והסבא והדודים, היו בו כל היסודות הפנטסטיים והבדיוניים שיש היום אצל", אמר בראיון.