האינפלציה נותרה על 4.6% בספטמבר; הדירות התייקרו ב-19% בשנה - שיא של עשור
האינפלציה נותרה על 4.6% בספטמבר; הדירות התייקרו ב-19% בשנה - שיא של עשור
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בספטמבר, כשתחזיות האנליסטים נעו בין ירידה של 0.1% לעלייה של 0.1%; מחירי הדירות זינקו ב-1.9% ביולי-אוגוסט. במחוז ירושלים נרשמה עלייה של 2.8%; מדד תשומות הבנייה למגורים נותר ללא שינוי
מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר בשיעור של 0.2%, ושיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומד על 4.6% - כך פרסמה היום בצהריים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
נתוני המדד מהווים אכזבה בהשוואה לתחזיות האנליסטים, שנעו בין ירידה של 0.1% במדד לבין עלייה של 0.1%. התחזיות נבעו מירידה נוספת במחירי האנרגיה ומהתחזקותו של השקל בחודש ספטמבר, אך נתוני האינפלציה מלמדים כי האינפלציה משתרשת יותר מהצפוי. מדד המחירים ללא אנרגיה עלה גם הוא בשיעור זהה של 0.2%.
לשם השוואה, באוגוסט ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, יותר מציפיות האנליסטים, ושיעור האינפלציה השנתי עמד אף הוא על 4.6%. הירידה באוגוסט נרשמה בעיקר בשל הוזלת הדלק, שנבעה מהורדת המס על הבלו. הוועדה המוניטרית בבנק ישראל לא התרשמה מהירידה במדד באוגוסט, והחליטה להעלות את הריבית בחדות בעוד 0.75%.
עליות מחירים בולטות במדד ספטמבר נרשמו בסעיפים הבאים: הירקות והפירות הטריים עלו ב-3.3%, ומחירי הבריאות ושירותי החינוך עלו ב-1% כל אחד. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף התרבות והבידור, שירד ב-1.2%, סעיף התחבורה והתקשורת, שירד ב-0.5%, וסעיף המזון שירד ב- 0.4%.
הנתונים בישראל דומים לנתוני האינפלציה בארצות הברית לחודש ספטמבר שהתפרסמו אמש, שם עמדה האינפלציה השנתית על 8.2%, ירידה קלה לעומת האינפלציה השנתית באוגוסט, אך ירידה נמוכה מהתחזיות של האנליסטים. אך הנקודה החשובה ביותר לגבי האינפלציה האמריקאית היתה כי מדד מחירי הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלה ב-0.6%. נתון זה מלמד כי האינפלציה השתרשה בארצות הברית ויש צורך לרסנה באגרסיביות.
בבריטניה עומדת האינפלציה על 9.9%. בנק ישראל ביצע מאז אפריל חמש העלאות ריבית, האחרונה שבהן בספטמבר - בשיעור של 0.75% ל-2.75% - שיא של 11 שנה.
מחירי הדיור: עליית המחירים השנתית הגבוהה זה עשור
מנתוני הלמ"ס עולה כי למרות העלייה בריביות וההרעה בתנאי המשכנתאות, הציבור הישראלי ממשיך להסתער על הדירות. מדד מחירי הדירות - המשקף את העסקאות שבוצעו בין החודשים יולי-אוגוסט 2022 (החודש שבין מחצית יולי למחצית אוגוסט) לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני–יולי 2022 - עלה ב-1.9% ובכך השלים עלייה של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (יולי–אוגוסט 2021).
לשם השוואה שני המדדים הקודמים (מאי-יוני ויוני-יולי) עלו בהתאמה בשיעורים של 2% ו-1.8%, כך שהעלייה הפעם היא כמעט זהה ומשקפת את הממוצע התקופתי, אף שהיכולת לרכוש דירה נפגעה. כמו כן בכל אחת מהתקופות נשבר מחדש השיא שבעלייה השנתית (12 חודשים שמסתיימים בתקופת המדד), וגם כעת עליית המחירים השנתית היא הגבוהה ביותר זה עשור (19%).
בפילוח לפי מחוזות בחודשים יולי–אוגוסט 2022 לעומת החודשים יוני–יולי 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: ירושלים (2.8%), צפון (2.6%), חיפה (2.0%), מרכז (1.8%), תל אביב (1.9%) ודרום (1.0%).
בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, יוני–יולי 2022 לעומת יוני– יולי 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (21.2%), צפון (20.3%), חיפה (20.1%), ירושלים (17.6%), תל אביב (17.1%), דרום (16.2%).
סעיף שכר דירה (ללא שכירות ציבורית) עלה ב-0.7%, אך הוא משקף רק 16% מהשוכרים שתקופת השכירות שלהם הסתיימה במועד זה, בעוד כ-84% מהשוכרים מצויים בחוזה קיים, ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי. עבור 12% מהשוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של כ-3.5%. עבור 4% מהשוכרים (דירות במדגם שבהן היתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-8% בשכר הדירה החודשי.
גם מדד שכר הדירה כמעט ולא השתנה, והוא המשיך לטפס בקצב דומה לזה שבמדדים הקודמים (מאי-יוני ויוני-יולי), בהם עלו המדדים ב-0.7% ו-0.8% בהתאמה.
מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים, שגם הוא עלה בשיעורים גבוהים מאוד בשנה האחרונה, היה הנחמה היחידה של רוכשי הדירות החדשות (הצמודות למדד התשומות). המדד נותר ללא שינוי בחודש ספטמבר 2022. מתחילת השנה עלה מדד זה ב-4.9%, וב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2022 לעומת ספטמבר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6%.
העלייה במדד זה הוסברה, בין היתר, במלחמה באוקראינה, שהיא ספקית מרכזית של חומרי גלם, ובעלייה במחירי הדלק וההובלה.
בתגובה להמשך זינוק מדד מחירי הדירות מסר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו: "הנתונים שוב מוכיחים את טענתנו מהחודשים האחרונים כי הביקוש לדירות עדיין גבוה משמעותית מהיצע הדירות על המדף. האחוז הגבוה של הדירות שנמכרות על הנייר גם הוא מעיד על כך.
"לתשומת לב בנק ישראל, ייתכן והעלאות הריבית בשיעורים גבוהים שולחות רוכשי דירות 'לשבת על הגדר', אולם בד בבד הן מובילות להאטה בקצב התחלות הבנייה ולקיטון בהיצע בשיעורים משמעותיים יותר. כל עוד תמשיך המדינה לעסוק במניעת בנייה במקום ביצירת תנאים להגדלה דרמטית של מספר הדירות במשק, לא נראה שינוי. המשך העלאת הריבית על ידי בנק ישראל יגרור אותנו להחרפה דרמטית של המשבר הזה".
