פרשנותהאם היה ניתן למנוע את עליית תעריפי החשמל?
פרשנות
האם היה ניתן למנוע את עליית תעריפי החשמל?
תעריפי החשמל יעלו ב־8.2% ויוסיפו 800 שקל בשנה לחשבון חשמל של משפחה ממוצעת. זירוז המעבר לגז ולאנרגיה מתחדשת היה יכול לחסוך חלק מההתייקרות
רשות החשמל הודיעה היום על העלאת של 8.2% בתעריף החשמל כך שהמחיר לקוט"ש יהיה 53.12 אגורות - שיא של שבע שנים. על פי הערכה של איגוד לשכות המסחר מדובר בתוספת של 800 שקל בשנה לחשבון החשמל למשפחה ממוצעת.
לטענת רשות החשמל, העלייה הנוכחית, שמצטרפת לגל של עליות מחירים במשק, היא בלתי נמנעת. ואכן, מחיר החשמל בישראל נמוך בכ־25% מהתעריף הממוצע באיחוד האירופי. בנוסף, ברשות החשמל ביצעו שורה של מהלכים חשבונאיים ביחס לחישוב עלויות הייצור של חברת החשמל שאכן הפחיתו את העלייה. ללא פעולות אלו תעריף החשמל היה מתייקר ב־15%.אולם תכנון ארוך טווח וחשיבה מוקדמת היו יכולות לצמצם את ההתייקרות הנוכחית.
בטווח המיידי, יש שתי פעולות שיכולות להפחית את תעריף החשמל. הראשונה היא המשך ההפחתה במס הבלו. באפריל האחרון, לאחר הזינוק במחירי הדלקים בעולם בעקבות המלחמה באוקראינה, הוציא שר האוצר אביגדור ליברמן צו המפחית את התשלום שהמדינה מקבלת עבור מס הבלו, שתקף גם לתשלום של חברת החשמל על הפחם שעומד על 1.05 שקל לטון.
הפחתת מס הבלו, שתימשך עד פברואר 2023, יכולה אמנם לצמצם 2% עד 3% מההתייקרות אולם יש לקחת בחשבון שהפחם הוא דלק מזהם ולכן רצוי לא להגדיל את התמריץ הכלכלי להשתמש בו. דרך נוספת להפחית את ההתייקרות הנוכחית בתעריף החשמל היא שינוי מדיניות הפעלת תחנות הכוח. ב־2016 נקבע כי בספטמבר 2023 יופסק השימוש בהפעלת יחידות ייצור ישנות ומזהמות המונעות בגז טבעי באשכול אולם עד היום לא נעשתה ההיערכות המתאימה להחלפת היחידות במועד.
בקיץ האחרון סירבו במשרד לבקשת חברות החשמל וחברת נגה להפעלה נוספת של היחידות לאור הביקוש הגבוה לחשמל. ההחלטה קיבלה ביקורת ממספר גופים בממשלה ובשוק הפרטי בטענה שמניעת הייצור באשכול מובילה להגדלת ייצור החשמל בתחנות הפחמיות שהן יקרות יותר ומזהמות יותר.
הפחתת מס הבלו ושינוי מדיניות הפעלת תחנות הכוח יכלו לצמצם מעט את התייקרות החשמל אולם מה שיכול להועיל יותר הוא הקמת תחנות כוח נוספות המונעות בגז טבעי. לפי הערכה של חברת BDO, האצת המעבר לתחנות המונעות בגז טבעי יכולה לחסוך 4 מיליארד שקל בשנה בעלויות ייצור החשמל (15% מסך עלות ייצור החשמל במשק). עם זאת, המעבר מפחם מתעכב כבר שנים. היעד המקורי להפסקת השימוש ביחידות הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה והחלפתן ביחידות ייצור חדשות המונעות בגז טבעי היה בחודש יוני האחרון. אולם ההסבה נדחתה, בין היתר בגלל עיכובים של יצרן הטורבינות ג'נרל אלקטריק ובשל מגבלות רשת החשמל.
הצעדים של רשות החשמל אכן מנסים להפחית את תעריפי החשמל אך הסתכלות רחבה יותר וארוכת טווח על משק החשמל הייתה מאפשרת הימנעות של ייצור החשמל בפחם ומזרזת את המעבר לגז. אחת הדרכים לצמצם את השימוש בפחם היא כיבוי התחנות הפחמיות בעונות מעבר (חודשי השפל), והפעלתן בתנאי מזג אוויר קיצוניים ובחודשי השיא. כיום, התחנות הפחמיות פועלות לאורך כל השנה ולא נעשתה בחינה מקיפה של האופן בו ניתן לבצע השבתה מובנית. כעת, עם עליית מחירי הפחם, הנושא נבחן, וברשות החשמל מעריכים שניתן להפחית את היצור ב־15% בהפעלה עונתית חלקית. תג המחיר להיעדר נהלים בתחום, גבוה. כמו כן, קידום אגירת חשמל בהיקפים משמעותיים תאפשר לצמצם גם את השימוש בגז. אך לעת עתה, סגירת היחידות הפחמיות מתעכבת, וכך גם המעבר לאנרגיה מתחדשת.
ההתעכבויות בפיתוח רשת החשמל באות לידי ביטוי לא רק במעבר מפחם לגז טבעי, אלא גם במעבר לאנרגיות מתחדשות, והאזרחים משלמים על כך מחיר כפול. ישראל מפספסת את ההזדמנות לקחת חלק במעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת, ובכך לצמצם את חשבונות החשמל של התושבים לצד הפחתת תמותה ותחלואה מזיהום אוויר והפחתת פליטות גזי החממה המתדלקים את המשבר האקלימי. בעוד שמשבר האנרגיה לצד התחייבויות אקלימיות בינלאומיות הוביל מדינות רבות להאיץ השנה פריסה של תשתיות אנרגיה מתחדשת, בישראל פחות מ-10% מהחשמל מיוצרים באנרגיה נקייה.
לפי דוח של המשרד להגנת הסביבה, עד סוף העשור ניתן להגיע לייצור של 40% מהחשמל באנרגיה מתחדשת, ולהשיג בכך חיסכון משקי של כ-6 מיליארד שקל. לעת עתה, למשרדי הממשלה אין תוכנית מגובשת ומתוקצבת להשגת היעדים הנמוכים משמעותית שהוצבו בתחום. מאז שנת 2010, צנחו מחירי האנרגיה המתחדשת ביותר מ-80% בעולם, והמגמה נמשכת. לפי ההערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מקורות אנרגיה מתחדשים יהוו למעלה מ-90% מהגידול בביקוש לחשמל ב-5 השנים הקרובות, ויהפכו למקור החשמל המשמעותי בעולם עד 2025. לעת עתה, בישראל לא מציבים את הנושא בראש סדר העדיפויות.
״העובדה המאוד מצערת שהציבור נאלץ לממן את העלויות המטורפות בעליית החשמל, נובעת מהיעדר ניהול מערכתי ופרטני, והיעדר נחישות של משק החשמל. האנרגיות המתחדשות הן האלטרנטיבה הזולה. יודעים שהיחידות הפחמיות צריכות להיסגר והיו 7 שנים והיו צריכים להיערך לזה. המשבר בעולם ממחיש שאם היינו כמדינה עושים את מה שהמשרד אמר כבר לפני שנים ומקדמים את האנרגיה המתחדשת במהירות, היינו במצב הרבה יותר טוב מבחינת העלויות שאנחנו משלמים עכשיו על הדלקים״, מסביר ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה. ״אנחנו צריכים להסיר חסמים, לחייב אנרגיה סולארית, במקום להקים עוד תחנות גזיות. ראינו רק עכשיו שבצרפת מחייבים הצבה של פאנלים סולריים על חניונים. אצלנו, הדברים האלו לא קורים ואין רגולציות מחייבות. אין שום סיבה שישראל לא תחייב ייצור סולארי על גגות וחניונים. באירופה מתייחסים לכך כחירום״.
