פרשנותהישראבלוף של סמוטריץ': עוד פריצה חמורה בתקציב
פרשנות
הישראבלוף של סמוטריץ': עוד פריצה חמורה בתקציב
שר האוצר ממשיך לדרדר את הכלכלה הישראלית: אתמול אישרה הממשלה את הצעתו להגדיל את מסגרות התקציב לשנת 2024 בכ־3.4 מיליארד שקל. זאת בניגוד להמלצות הדרג המקצועי באוצר וללא צעדי איזון תקציביים. העלייה הצפויה בהכנסות המדינה היא בגדר תחזית שאולי תתממש, לעומתה הזינוק בהוצאה הוא דבר ודאי
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, הודיע במוצאי שבת בשעה 11 בלילה, כי הוא יפתח את תקציב המדינה לשנת 2024 בפעם השנייה. מדובר באירוע חמור מסיבות רבות. זו הפעם הראשונה בתולדות הכלכלה הישראלית בה תקציב מדינה נפתח פעמיים בתוך שנה אחת. זה לא הפריע לממשלה לקבל אתמול את הצעת סמוטריץ' ולהגדיל את מסגרות התקציב לשנת 2024 בכ־3.4 מיליארד שקל.
תזכורת: תקציב המדינה לשנת 2024 אושר באמצע 2023 במסגרת התקציב הדו־שנתי לשנים 2024-2023. באוקטובר, בעקבות המחדל ב־7.10 והיציאה למלחמה, וגם בגלל סירובו של סמוטריץ' לבצע התאמות בתקציב 2023, נפתח לראשונה תקציב 2024. המשמעות היא כי סמוטריץ' ביקש להגדיל את היקף ההוצאה ובמקרה כזה החוק מחייב חקיקה חדשה. כלומר, לאשר תקציב חדש. בתקציב המעודכן הוחלט למשל, להעלות את המע"מ ב־1% (אבל רק החל מ־2025) לצד הזנקת תקציב הביטחון ותקציב התמיכות. תקציב 2024 המעודכן אושר ב־13 במרץ על ידי הכנסת ויצא לדרך.
כבר לפני כחודשיים הודיע סמוטריץ' על כוונתו לפתוח שוב את תקציב 2024 ולהגדיל בו סעיפי הוצאה, אך בלי לבצע כל צעד מאזן - כלומר בלי לקצץ בהוצאה אחרת. יתרה מזו, אין מדובר רק על הגדלת התקציב אלא על ביטול קיצוצים רוחביים קודמים ("פלאטים") בהיקף של חצי מיליארד שקל ועוד 200 מיליון שקל של תוספות שכר לעובדי המגזר הציבורי שהוקפאו בגלל המלחמה. המשמעות היא כמובן הגדלת היקף ההוצאה.
הפקידות באוצר התנגדה והוצעו לסמוטריץ' צעדים מאזנים מצד ההוצאות אותם הוא סירב לאמץ. אז הציע סמוטריץ' "לעבוד" על הציבור ועל חברות הדירוג באמצעות "תרגיל חשבונאי" שהצליח בתקופת ההתנתקות ובתקופת הקורונה: "הקופסאות". כלומר, מכניסים את הכסף החדש לתוך קופסה דימיונית, מטמינים את הקופסה הדימיונית מתחת לקרקע דימיונית, וכולם מתנהלים כאילו הכסף כלל לא יצא.
בעולם הכלכלי צעד כזה משמעותו פתיחת תקציב המדינה. טריק הקופסה לא תופס יותר, קל וחומר כאשר: תקציב המדינה לאותה שנה כבר נפתח פעם אחת; שר האוצר והממשלה לא מוכנים לבצע צעדים מאזנים; הגירעון השנתי עומד באותה נקודת זמן על 8.1% תמ"ג וכבר נמצא הרחק מתקרת הגירעון שנקבע ממילא על רמה גבוהה במונחים היסטוריים (6.6% תוצר); והממשלה ושר האוצר מסרבים לקדם ולגבש תקציב מדינה לשנת 2025.
3 צפייה בגלריה
הממונה על התקציבים יוגב גרדוס. היחיד שמשמיע את קולו ומשלם על כך מחיר אישי
( צילום: עודד קרני)
זו הסיבה שהממונה על התקציבים יוגב גרדוס שיגר לסמוטריץ' מכתב בו הוא מסביר את התנגדותו. בתגובה, סמוטריץ' איים לפטר את גרדוס וקבע כי הוא יפתח את התקציב לבד. איים וקיים.
מצבו הפוליטי של שר האוצר חמור - הוא לא עובר את אחוז החסימה כבר כמה סקרים ברצף. הציבור הישראלי כבר הכתיר אותו כשר האוצר הגרוע ביותר מאז קום המדינה. חברות הדירוג לא סומכות עליו ואומרות זאת בפה מלא. הוא ממשיך לדרדר את הכלכלה הישראלית אל עברי פי פחת.
כפי שהיה ניתן לצפות, הדרך בה בחר סמוטריץ' לעשות את המהלך רצופה תרמיות והטיות המיועדות לסמא את עיני הציבור. הנה כמה ציטוטים מהודעת סמוטריץ' והתייחסות אליהם.
"ללא הגדלת הגירעון: לאור התארכות המלחמה הממשלה תאשר לחוקק תוספת תקציבית"
כאמור, הגירעון הממשלתי השנתי עמד בחודש יולי על 8.1% תמ"ג, מהגבוהים שנרשמו אי פעם, נמוך רק מתקופת הקורונה ומלחמת יום כיפור. תקרת הגירעון המותרת שנקבעה בתקציב עומדת על 6.6% תמ"ג. כלומר, כבר כעת, ישנה חריגה של 1.5 נקודות תוצר שהם כ־30 מיליארד שקל. סכום עתק. החדשות הטובות הן כי לקראת סוף השנה, חודשי הגירעון הגדולים של אחרי מחדל ה־7.10 "יצאו מהחישוב" השנתי (12 חודשים קודמים) של הגירעון וייכנסו חודשים עם גירעון נמוך יותר. אז, הגירעון צפוי לרדת. עם זאת, רוב הכלכלנים סבורים כי לנוכח המשך המלחמה והמדיניות התקציבית של הממשלה, הגירעון לא יהיה נמוך מ־7% תמ"ג. שיעור עתק.
המהלך של סמוטריץ' של תוספת יותר מ־3 מיליארד שקל נעשה ללא צעד מאזן, לא בצד ההוצאה ולא בצד ההכנסה. כלומר, סמוטריץ' לא מציע - כמו שמציעים שרי האוצר לדורותיהם - קיצוצים כדי לאפשר את התוספות. חשוב להבהיר כי שינוי בסדרי עדיפויות קיים תמיד, ושר האוצר נוהג לבקש מהממשלה לתעדף: אם אתם רוצים יותר "תותחים" אזי צריך לוותר על קצת "חמאה". לכן, אין כמעט עדויות בהיסטוריה הכלכלית של ישראל על פתיחת תקציב: כי מכנסים את הממשלה ואת הכנסת ומחליטים על קיצוצים. את הפעולה הבסיסית הזו סמוטריץ' לא מוכן לעשות. הוא לא מוכן לסגור משרדים מיותרים ולא לקצץ בשוחד הפוליטי שמשולם לחרדים ולמתנחלים בצורה של הסכמים קואליציוניים.
המשמעות היא כי הגירעון הממשלתי יגדל בהכרח. "כמובן שהגדלת הוצאה מגדילה גירעון וכל טענה אחרת היא זריית חול בעיני הציבור", פסק בכיר באוצר. קל וחומר כאשר אין צד מאזן. זה כמובן לא הפריע לסמוטריץ' לחזור על המנטרה שהמהלך אינו כרוך בהגדלת הגירעון.
"החקיקה הנוכחית אינה מגדילה את יעד הגירעון השנתי הצפוי"
בהמשך הודעתו מציין סמוטריץ' כי מה שלא יפתח הוא "יעד הגירעון". כלומר, שתקרת הגירעון של 6.6% תוצר תישאר על כנה. איך עושים את זה? התקציב נפתח, מוסיפים יותר הוצאה אבל לא משנים את יעד הגירעון. האמנם? הכלכלן הראשי, ד''ר שמואל אברמזון, עדכן לאחרונה את תחזית ההכנסות לשנת 2024 כלפי מעלה בהיקף גדול יותר מסכום התוספת שסמוטריץ' מבקש לאשר. לכן, מבחינה משפטית, האוצר לא מחויב להגדיל את אותה תקרה, למרות שהוא כבר חורג ממנה, כי ההוצאה החדשה אמורה להתקזז עם ההכנסות החדשות הגבוהות תיאורטית. כלומר, הגדלת ההוצאה ללא צעד מאזן כן יגדיל את הגירעון, אבל על רקע אותו עדכון בתחזיות המדינה ממסים, אין צורך בעדכון תקרת או יעד הגירעון מעבר ל־6.6% תוצר. בוודאי שיש כאן בעיה וחדי העין כבר הבחינו בה: הגידול הצפוי בהכנסות המדינה הוא בגדר תחזית, והיא תתממש או לא, לעומת גידול ההוצאה הצפויה שהיא דבר ודאי. כמו כן, נזכיר כי ישנם 3 כללים פיסקאליים או תקציביים שהממשלה אמורה לפעול על פיהם. אחד מהם הוא תקרת הגירעון, שכאמור, לא ישתנה. אך לצד כלל זה, יש את "כלל הוצאה" (המכונה "מגבלת ההוצאה") שהיא כן תעלה. זאת משום שהתוספת שסמוטריץ' מציע איננה מלווה בקיצוץ בהוצאה אחרת.
"כל זאת בשווי 2.7 מיליארד שקל, יחד עם גורמי המקצוע ולאחר גיבוש תוכנית סדורה"
ראשית, אין מדובר על 2.7 מיליארד שקל אלא על 3.4 מיליארד שקל. לא ברורה הסיבה מדוע סמוטריץ' לא חושף את המספרים האמיתיים. שנית, לא רק שהדבר נעשה בניגוד מוחלט לעמדה המקצועית של אגף התקציבים, שאף טרח לשים אותה על כתב, אלא שנעשה ללא ידיעתם, כאשר חלק מהפקידים גילו רק בבוקר על פתיחת התקציב. אם ישנם פקידים התומכים במהלך של סמוטריץ' אז שיואילו לצאת לציבור ולהסביר מדוע אין שום בעיה לפתוח תקציב בפעם השנייה ברציפות.
את קולו של החשכ"ל יהלי רוטנברג למשל, שגם הוא פתח נוהל של אי שיתוף מידע, למשל בכל הנוגע להורדות דירוג אשראי, אנו מתקשים לשמוע בימים קריטיים אלו. זאת, למרות שהוא האיש היחיד בעל סמכויות סטטוטוריות במשרד והוא אחראי הן על ביצוע התקציב והן על גיוס החוב. היחיד שמשמיע את קולו הוא הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שמשלם גם מחירים אישיים. בניגוד להצהרות, אין שום תוכנית סדורה, יש היעדר מדיניות מובהק, כל צעד נעשה טלאי על טלאי כאשר תקציב ל־2025 לא נראה באופק.
"הובלתי מדיניות כלכלית אחראית. כלכלת ישראל חזקה והמדדים מצביעים על כך"
לא ברור כלל על איזו מדיניות ועל איזה מדדים סמוטריץ' מדבר. למרות שהגירעון זינק לרמות אסטרונומיות; שהתשואות של אג"ח ממשלתיות זינקו אף הן; שפער התשואות בין אג"ח ממשלתיות של ישראל לעומת ארה"ב התרחב; שה־CDS של ישראל (תעודות ביטוח על חדלות פרעון המהוות מדד לפרמיית הסיכון של הממשלה) מגיעות לשיאים חדשים והן דומות למדינות עם דירוג BBB; ששלוש חברות הדירוג הבינלאומיות הורידו את דירוג האשראי של ישראל בפעם הראשונה; שהן גם הנפיקו תחזית דירוג שלילית שמשמעותה שהן מתכוונות להוריד שוב את הדירוג בטווח הקצר; ששוק ההון מתייחס לממשלת ישראל כמו אל ממשלות פרו וקזחסטן. אבל סמוטריץ' ממשיך לטעון כי המדיניות שלו היא מוצלחת.
כלכלת ישראל מידרדרת בכל פרמטר אפשרי. רק לפני שבוע פרסמה הלמ"ס כי ברבעון השני של השנה ירד התוצר לנפש, גם התוצר העסקי, גם היצוא כאשר ההשקעות במשק קרסו, וכי האינפלציה במשק עלתה ל־3.2% (שנתית) ובכך שברה את תקרת יעד יציבות המחירים. כמו כן, שלושה מבין חמשת בנקי ההשקעות הגדולים ביותר בעולם עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל לרמות שנעות בין 1.3% ל־0.8% לשנת 2024 - שיעור צמיחה כללית שמשקפת ירידה בצמיחה לנפש.
זאת ועוד: בסוף השבוע האחרון הודיע בנק ישראל כי המדד המשולב למצב המשק - מדד שחוזה את פני העתיד ואת הצמיחה העתידית — ירד במקצת בחודש יולי, כאשר השינוי בחודש יוני עודכן בחדות כלפי מטה מעלייה של 0.1% לירידה של 0.3.
סמוטריץ' מנסה גם דרך הודעתו במוצאי שבת למסגר את עצמו כאיש שדואג לכולם, כולל למילואימניקים למפונים (ראו מסגרת בעמוד זה). אלא שהאמת אחרת ועצובה בהרבה: הוא דואג רק לעצמו. כי אם היה דואג לציבור הוא היה דורש קיצוצים בהוצאות מיותרות המרפדות את ההסכמים הקואליציונים או פועל לסגירת משרדים מיותרים. והיה מנצל את המשבר כדי לבטל פטורים ממס בלתי מוצדקים או היה מעלה מסים על מוצרים שמזיקים לבריאות הציבור כמו שתייה מתוקה.
אבל סמוטריץ' דואג רק למנדטים. ובנושא אחד הוא כן ואמיתי: הוא מתייחס לכסף הציבורי כאילו הוא שלו. בשני מקומות בהודעתו הוא אף מייחס לעצמו את הכסף. ממש הפך את קופת המדינה לקופה של עצמו, של מפלגתו ושל קהל הבוחרים שלו על חשבון הציבור הרחב.
