למרות הנתונים המחמיאים: רפורמת התחבורה הציבורית חוזרת לכנסת
למרות הנתונים המחמיאים: רפורמת התחבורה הציבורית חוזרת לכנסת
לפי נתונים שהגיעו לכלכליסט, לאחר השקת הרפורמה של שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי, המחיר הממוצע לנסיעה ירד וכמות הנסיעות עלתה. המחירים עלו בערים חרדיות מכיוון שנשללו מהן הטבות חריגות שהמפלגות החרדיות מבקשות להשיב
היום בבוקר צפויה להתקיים ישיבה בוועדת הכלכלה של הכנסת שעוסקת ב"רפורמה במחירי התחבורה הציבורית". הדיון מתקיים למרות שלוועדת הכלכלה אין סמכות לשנות את הרפורמה אלא רק לבקר אותה, וזאת מפני שסמכות זו חונה אצל שרת התחבורה ושר האוצר ובוועדת המחירים המשותפת של שני המשרדים.
הדיון, שנערך לבקשת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, צפוי להתייחס לטענה כי הרפורמה הובילה לפגיעה בציבור הנוסעים ולעליית תעריפים, מה שיוביל לירידה בכמות הנסיעות. עם זאת, לפי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" - המציאות שונה, ודווקא מאז הרפורמה השימוש בתחבורה הציבורית עלה והמחיר הממוצע לנסיעה ירד.
בלב הרפורמה, שזכתה לשם "דרך שווה" והושקה בקיץ האחרון, נמצא ביטול ההנחות ההיסטוריות ליישובים מסוימים בישראל שנחשפו ב"כלכליסט" ביולי 2021, ההנחות שאותן כינתה שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי "קומבינות" ו"עיוות של שנים על גבי שנים". אותן הנחות היסטוריות גרמו לכך שבבית שאן שילמו על כרטיסי נסיעה פי 3 מבטבריה, ושתושבי פתח תקווה, מודיעין עילית, נתניה או רחובות זכו להנחות מפליגות לעומת ערים אחרות שנמצאות בדירוג סוציו־אקונומי נמוך ובפריפריה ללא שום סיבה מוצדקת. כמו כן, לפני הרפורמה היה מנגנון מחירים נפרד למשתמשי הרב־קו ולמשתמשי אפליקציות התשלום.
יישום הרפורמה הוביל להאחדה של התעריפים לכל המשתמשים, כאשר המחיר נקבע לפי מרחק הנסיעה והאם הנסיעה התבצעה ברכבת או באוטובוס. בנוסף, במסגרת הרפורמה הוחלט על כך שחופשי חודשי בכל המדינה יעלה 225 שקלים, ושביישובי הפריפריה תינתן האפשרות לרכוש כרטיס חופשי חודשי בסכום של 99 שקל לטווח נסיעה של עד 40 ק"מ. כמו כן, הוחלט על כך שמבוגרים בני 75 ומעלה ייסעו בחינם בעזרת כרטיס שכונה "זהב קו" ושילדים ונוער (גילאי 5–18), אנשים עם מוגבלות ופנסיונרים יהיו זכאים להנחה של 50% בכרטיסי חופשי חודשי.
הנסיעות עלו, המחיר ירד
חשוב להדגיש שקשה לאמוד את השפעת הרפורמה עד כה, בעיקר מפני שעברה רק חצי שנה מאז שזו הושקה, ובחצי השנה הזו היו חודשי הקיץ וחודשי החגים בהם דפוסי הפעילות שונים. בנוסף, עד לחודש אפריל בשנת 2022 הנסיעה בתחבורה הציבורית עוד הושפעה ממגפת הקורונה. כתוצאה מכך, נותר לעשות השוואה בין החודשים מאי ויוני בשנת 2022, טרום הרפורמה, לחודש נובמבר 2022 — החודש האחרון שיש עליו נתונים רשמיים.
מבחינת סכום הכסף ששולם בתחבורה הציבורית, בחודש מאי שולמו על נסיעות 245 מיליון שקל וביוני 241 מיליון שקל - זאת לעומת 236 מיליון שקל בנובמבר לאחר השקת הרפורמה. מדובר בירידה קלה של כ־3% בסך התשלומים שהנוסעים ביצעו.
במקביל, מספר השימושים שבוצעו דווקא עלה: בחודש מאי מספר הנסיעות בתחבורה הציבורית עמדו על כ־70 מיליון, ביוני הם עמדו על כ־68 מיליון, ובנובמבר לאחר הרפורמה עמדו על 71 מיליון — עלייה מינורית של כאחוז וחצי. מבחינת המחיר הממוצע לתיקוף, בחודשים מאי ויוני הוא עמד על 3.7 שקל לנסיעה (כולל חוזים תקופתיים ולא כולל תיקופי חיילים) ואילו בחודש נובמבר הוא עמד על 3.5 לנסיעה.
דפוסי השימוש השתנו
מלבד העלייה המינורית בכמות הנסיעות, שלא ניתן לייחסה באופן מובהק לרפורמה, ניתן לראות שינוי חד משמעי בדפוסי השימוש של הנוסעים. אחד הדפוסים הברורים הוא שהשימוש בחוזים של חופשי־יומי ירד בכ־30%, וזאת לעומת עלייה בשימוש בחוזה חופשי־חודשי של כ־22%.
בנוסף, ניתן לראות עלייה משמעותית בשימוש באפליקציות התשלום. בחודש מאי 2022 בוצעו כ-5 מיליון תיקופים באפליקציות, ואילו בנובמבר המספר עמד על 8.57 מיליון, גידול של 70% בחצי שנה. במשרד התחבורה כיוונו לכך שיותר משתמשים יעברו לאפליקציות, וזאת מכיוון שאלו מאפשרות חוזים יותר "חכמים" מאשר כרטיס הרב־קו. לפי נתוני חברת הופאון שמפעילה גם אפליקציות שניתן לשלם איתן באופן ישיר וגם בעלות אפשרות להטעין רב־קו, ההוצאה החודשית של משתמש תחבורה ציבורית המשלם על נסיעותיו מראש באמצעות כרטיס רב־קו הייתה גבוהה ב־35% ביחס להוצאה החודשית של משתמש אפליקציה.
בהסכמים הקואליציוניים של הליכוד עם יהדות התורה וש"ס ישנה התייחסות לפער הזה בין התשלום באפליקציה לבין התשלום ברב־קו, ושם נכתב כי "הממשלה תקצה משאבים על מנת לאפשר אופטימיזציה וחישוב תעריפי תחבורה ציבורית בדיעבד, באופן דומה לנעשה ביישומון, וזאת גם באמצעי נסיעה אחרים כגון רב־קו". הסיבה לדרישה זו היא שהאוכלוסייה החרדית ממעטת להשתמש באפליקציות התשלום לעומת האוכלוסייה הכללית.
רוצים הנחות לאברכים
דרישות המפלגות החרדיות אינן מתייחסות רק להבדל בין הרב־קו לאפליקציות, אלא כוללות גם את השבת ההנחות שניתנו ליישובים כמו בית"ר עילית ומודיעין עילית. בלשכת הסגן במשרד התחבורה אורי מקלב (יהדות התורה) טוענים כי הוא מעוניין לשנות את הרפורמה ולהעביר אותה ממודל של איזורים גאוגרפיים למודל של מדד ערים סוציו־אקונומי. עם זאת, בהסכם הקואליציוני מופיע כי המפלגות החרדיות מעוניינות להעניק הנחה רק לערים "מסוימות" ממעמד סוציו־אקונומי 1–2, מה שמרמז על כך שייתכן ומדובר בערים חרדיות בלבד. המפלגות החרדיות דורשות גם להעניק הנחה של 50% לאברכים בנסיעות בתחבורה הציבורית.
יש לציין, כי הטענות על פגיעה באוכלוסייה החרדית נשענות ספציפית על הפגיעה בערים בית"ר עילית ומודיעין עילית, שלא הוגדרו כפריפריה ולפני כן זכו להנחות חריגות וייחודיות שלא היו קיימות באף עיר אחרת בישראל: הנערים במודיעין עילית יכלו לרכוש מנוי חופשי־שנתי בעלות של 572 שקל לשנה. בית"ר עילית יכלו לרכוש מנוי חופשי־חודשי בעלות של 48 שקל, או חופשי־חודשי משולב עם בית שמש בעלות של 130 שקל.
יש לציין שערים בעלות דירוג סוציו־אקונומי דומה כמו רהט או כסייפה לא זכו להסדרים דומים. לכן, הטענה כי המחיר בערים החרדיות עלה משמעותית נכונה, אך זו מבוססת בעיקר על ההנחה החריגה לה זכו בעבר ועל כך שתושביהן לא מממשים את ההנחות שניתנות להם בעזרת שימוש באפליקציות.
