לפי המלצת יועמ"שית הכנסת ולמרות התנגדות האוצר: סעיפי חוק ההסדרים פוצלו
לפי המלצת יועמ"שית הכנסת ולמרות התנגדות האוצר: סעיפי חוק ההסדרים פוצלו
משרד האוצר ביקש לדון בחוק ההסדרים, לאיזון כלכלי בעקבות הוצאות צבאיות ואזרחיות לשנת 2024 - תחת מקשה אחת. זאת בעוד היועמ"שית לכנסת שגית אפיק המליצה לפצלו בין ועדות הכנסת השונות: "התנגדות האוצר, יחד עם הדחייה במועדי ההגשה מהווים זלזול בעבודת הכנסת"
למרות התנגדות משרד האוצר, ועדת הכנסת פיצלה היום (ב') פה אחד להליך חקיקה רגיל את סעיפי "חוק ההסדרים" - המכונה חוק התכנית המאזנת להליך חקיקה רגיל.
על פי סעיף 6 לחוק ההתאמות הפיסיקליות, התכנית המאזנת תכלול הקטנת סכום ההוצאה הממשלתית, יתרת הפרש הגירעון וכיסוי יתרת ההוצאות באמצעות הגדלת הכנסות המדינה או פעולות להפחתה רוחבית לכיסוי יתרת ההפרשים. כל זה נעשה לצורך "ההוצאה הממשלתית הדרושה לצרכים צבאיים ואזרחים הנובעים מהפעולות הצבאיות המשמעותיות וליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2024".
הדיון התמקד בבקשת נציגי האוצר להגיש תכנית מאזנת כחבילה אחת בוועדת הכספים, ובין חוות דעתה של היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק כי יש לפרק את התכנית המאזנת להליך חקיקה רגיל, כיוון שמדובר בפעולות איזון שונות ובהצעות חוק שאין ביניהן קשר נושאי. ומשום שיש לאפשר לכנסת לנהל הליך חקיקה תקין ודיון מקצועי בהצעות החוק המובאות כחלק מהתכנית המאזנת.
ביום חמישי האחרון חשף כלכליסט את חוות הדעת של אפיק שהמליצה לפצל את חוק ההסדרים. כל חוק הסדרים שמוגש לכנסת מפוצל בין ועדות הכנסת השונות.
היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג טען כי אחרי ה-7 באוקטובר היה ברור שצריך לבצע התאמות לתקציב 2024, ונדחו מועדי ההגשה כדי להציג תחזיות מעודכנות. אם התקציב לא יאושר עד ה-20 לחודש, תידרש הפחתה אחידה בכל המשרדים ובצורה עיוורת. לטעמנו יש צורך שהתכנית המאחדת צריכה לבוא בחוק אחד וכהצעה אחידה.
אפיק הביעה ביקורת על כך שהצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת בחלוף למעלה משבועיים מהמועד שנקבע בחוק והוסיפה: "אנחנו לא בתקציב רגיל ואין לראות בהצעת החוק התכנית המאזנת הצעת חוק הסדרים שלגביה מחילה הכנסת סדרי דיון מיוחדים. מכיוון שרוב הצעדים בתכנית הזאת עוסקת בעיקר בשנת 2025 ואילך, קשה לי להגיד שמדובר בתכנית המאזנת".
אפיק הוסיפה כי "הצעד, יחד עם דחייה במועדי ההגשה מהווים זלזול בעבודת הכנסת, והתייחסות אליה כאילו היא עובדת בשירות הממשלה והאוצר. הכנסת לא מכירה אירוע של העברת חמש הצעות חוק שאין ביניהן קשר כמקשה אחת, וכדי שלא לייצר תקדים מסוכן יש לפצל את הצעות החוק".
ח"כ אופיר כץ, יו"ר הוועדה הוסיף ואמר לנציגי האוצר: "לא עמדתם בתאריך הגשת התקציבים. זה איחור יוצא דופן והכנסת לא תשלם את מחיר האיחור בפחות פיקוח. האחריות על מה שהולך לקרות היא על משרד האוצר. אי אפשר לקרוא לחוק הזה חוק הסדרים, זה רחוק מכך. לא מבין את החשש האוצר מפיצול החוקים שמא הם לא יעברו".
הצעת חוק התוכנית המאזנת כוללת חמישה תיקוני חקיקה בנושאים : עודפי מכון התקנים, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי, הקפאה והפחתה של דמי הבראה ומיסוי רווחי בנקים.
בין היתר, קיבלה הוועדה את המלצת הייעוץ המשפטי לכנסת וקבעה כי ועדת הכלכלה תדון בהצעה לתיקון חוק התקנים הקובע כי שר האוצר יהיה רשאי, בהוראת שעה, לקבוע כי עודפי מכון התקנים, העומדים כיום על 250 מיליון שקל, יועברו לאוצר המדינה.
עוד קבעו חברי הוועדה כי ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי שעניינו הפחתת הקצבות המדינה לביטוח הלאומי בשנת 2025. גובה השכר הממוצע משפיע על חישוב דמי הביטוח הלאומי. הקפאת השכר הממוצע תביא תביא לכך שחלק גדול יותר מההכנסות ימוסה בדמי ביטוח בשיעור הגבוה, הדבר צפוי להביא לגידול בהכנסות המוסד לביטוח לאומי מגביית דמי הביטוח.
בנוסף, גם החוק העוסק בהקפאה והפחת, דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים ידון בוועדת עבודה ורווחה.
כמו כן, ועדת הבריאות תדון בתיקון להצעת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, לפיו יעלה תשלום דמי ביטוח בריאות הממלכתי ב-0.15% מההכנסה. ועדת הכספים תדון בהצעת החוק העוסק במיסוי רווחי הבנקים לפיו מוצע לקבוע בהוראת שעה כי שיעור מס השכר והריווח המוטל על בנק, יעלה מ-17% ל-26% לגבי רכיב הריווח בלבד.
