בלעדימשרד החקלאות מתנגד למיזם סולארי בעוטף: יפגע בקרקעות
בלעדי
משרד החקלאות מתנגד למיזם סולארי בעוטף: יפגע בקרקעות
משרד האנרגיה מתכנן להפוך את חבל תקומה למרכז לייצור אנרגיה מתחדשת. במשרדי החקלאות והגנת הסביבה יוצאים נגד התוכנית, שלטענתם תבוא על חשבון גידולים חקלאיים, ומבקשים לקדם פתרונות דו־שימושיים שישמרו על הקרקעות
משרדי החקלאות והגנת הסביבה יוצאים נגד התוכנית של משרד האנרגיה לעודד ייצור אנרגיה מתחדשת בחבל תקומה (עוטף עזה).
ההתנגדות מגיעה לאחר שבחודש שעבר הכריז משרד האנרגיה על תוכנית שאפתנית לשיקום יישובי הנגב המערבי. במסמך עקרונות מפורט, שרטט המשרד חזון אוטופי למדי לאזור, שבמסגרתו אנרגיה מתחדשת תהפוך למקור האנרגיה המרכזי עד כדי ייצור אנרגיה נקייה בהיקף של כ־5 ג׳יגה־ואט עד סוף העשור הנוכחי. כך, לפי התוכנית, יהפוך חבל תקומה ל"אי אנרגטי" שמסוגל לייצר את כל האנרגיה שהוא צורך.
במשרדי החקלאות והגנת הסביבה טוענים שהפאנלים הסולאריים יבואו על חשבון השדות החקלאיים. שר החקלאות אבי דיכטר פנה בשבוע שעבר לשר האנרגיה ישראל כ״ץ במכתב, שלפיו ״ברור לנו כי משרדך מזהה הזדמנות לגרור את חבל תקומה לטובת עמידה ביעדים הלאומיים, אך חבל זה הינו בראש ובראשונה אסם התבואה והירקות של המדינה ובכוונתי כי יישאר כזה״. דיכטר הוסיף, כי ״אנו מתנגדים לשאיפות הללו ומבקשים כי עיקר מאמצי משרד האנרגיה יופנו לקידום אנרגיה מתחדשת בדו־שימוש ולא על חשבון החקלאות״.
במשרד החקלאות חוששים כי הדרך היחידה של משרד האנרגיה לממש ייצור של כ־5 ג׳יגה־ואט סולארי, היא הפקעה של שטחים חקלאיים. לדברי מנהל אגף תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות, רענן אמוייל, ״אין סיכוי לעשות את זה בחבל תקומה, אלא על קרקעות חקלאיות. מדובר בעשרות אלפי דונמים. אנחנו רואים מידע של משרד האנרגיה, שמדבר על 3 ג'יגה־ואט קרקעי. נוסף לזה הם רוצים להגדיל גם את השטח שניתן לאגרי־וולטאי. אנחנו רוצים לעמוד ביעדים של האנרגיה המתחדשת, אבל הם מחפשים את הדרך הקלה – על חשבון החקלאות. דרך המלך היא אגרי־וולטאי בתיאום איתנו".
לפי טיוטות הצעת החוק העוסקת בפיתוח והתחדשות חבל תקומה, השטח שיוקצה למיזמים פוטו־וולטאים ביישובים יגדל עד כדי 1,500 דונם מכ־1,050 היום. בשלב זה לא ברור מה היקף השטח המדובר, ולאילו יישובים השינויים מתייחסים. לכך מצטרף הקושי הלאומי בהקמת מתקנים סולאריים בדו־שימוש, בין היתר בשל העלות הגבוהה יותר של המתקנים הללו בהשוואה לשדות סולאריים קרקעיים.
במשרד החקלאות ובמשרד להגנת הסביבה מתנגדים ודורשים לא ״להפוך את שטחי הנגב המערבי לאסם האנרגיה של ישראל״, אלא לתעדף קידום של פרויקטים סולאריים בדו־שימוש – אם אגרו־וולטאיים, המשלבים גידולים חקלאיים וייצור אנרגיה, ואם קירוי סולארי של מבנים והצבת פאנלים סולאריים על גדרות, חניונים ועוד.
ישראל לא מצליחה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה, באופן עקבי. רק כ־10% מהחשמל בישראל יוצרו בשנה שעברה באמצעות אנרגיה נקייה, והשנה עשוי ההיקף לעלות לכ־12%. במשרד האנרגיה מקווים להפוך את חבל תקומה לאזור שישמש מודל לחדשנות אנרגטית, אולם לא רק קשיים מול משרדים אחרים עומדים על הפרק, אלא גם החילופים הצפויים במשרד האנרגיה. בסוף החודש עשויים שרי החוץ והאנרגיה להתחלף. את שר האנרגיה ישראל כ"ץ יחליף שר החוץ אלי כהן. לצד נושאים רבים נוספים, כהן צפוי לקבוע מדיניות משלו.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי כבר מתקיימים דיונים משותפים בנושא והם יימשכו.
