רשימת התשתיות של הממשלה: מנופחת ולא אקטואלית
רשימת התשתיות של הממשלה: מנופחת ולא אקטואלית
בגרסתו העדכנית של מסמך "תשתית לצמיחה" שמתפרסם בכל שנה, משרד ראש הממשלה כלל פרויקטים שכבר הושלמו או שלא יתחילו בזמן הקרוב, וכך נוצרה תמונה לא מציאותית של השקעה על סך 433 מיליארד שקל
משרד ראש הממשלה פרסם אתמול (יום ראשון) מסמך המכיל את פרויקטי התשתית שהממשלה מקדמת, בסך כולל של 433 מיליארד שקל. במשרד רה"מ אף התגאו כי "פרסום התכנית מהווה ביטוי למאמצי הממשלה הרחבים בתחומי התשתיות והגדלת פריון העבודה, מתוך הכרה בהיותם - מנוף צמיחה מרכזי למשק ולכלכלה ואמצעי לצמצום פערים". עם זאת, בדיקת "כלכליסט" מצאה מספר רב של אי-דיוקים במסמך, שבין השאר מכיל פרויקטים שהסתיימו ולא כולל פרויקטים חדשים שצפויים להתבצע. עיון במסמך עלול ליצור את הרושם כי תקציב ההשקעה "נופח" על ידי השארת פרויקטים ישנים בחישוב והכנסת פרויקט המטרו לרשימה.
הנתונים שפורסמו מופיעים במסמך שנקרא "תשתית לצמיחה 2023" ומדובר במסמך שמפרסם משרד ראש הממשלה בדרך כלל מדי שנה (הפעם הקודמת התייחסה לשנת 2021). לפי משרד רה"מ, המסמך מכיל פרויקטים שעלות הקמתם מעל 100 מיליון שקל והקמתם החלה בפועל או עתידה להתחיל בשנים 2023-2027.
בדיקת "כלכליסט" מצאה כי המסמך לא מעודכן ומכיל אי-דיוקים רבים. בין השאר נמל המפרץ בחיפה שפועל כבר שנתיים מוגדר במסמך כנמל "עתידי" ומועד פתיחת הקו האדום בגוש דן שטרם נפתח נותר בסוף 2022. המסמך מציג גם פרויקטים שהעבודות עליהן הסתיימו דוגמת כביש 444 למחלף אייל, כביש 859 בצפון, הרחבת כביש 2 עד צומת אולגה ועוד. הרשימה כוללת גם פרויקטי תשתית במיליארדים של משרד הביטחון ומשרד האנרגיה שלפי המסמך עצמו כבר הושלמו.
השארת פרויקטים שהושלמו ופרויקטים מעוכבים דוגמת הקו האדום בחישוב מובילה לניפוח במיליארדים של עלות ההשקעה הממשלתית. לדוגמה, תקציב הקו האדום על 18.5 מיליארד השקלים שהושקעו בו נספר כהשקעה ממשלתית עדכנית – וכך נוצר מצב אבסורדי בו ככל שפרויקט מתעכב יותר כך הוא "מגדיל" את השקעת הממשלה בתשתיות. מצד שני, משרד ראש הממשלה לא הכניס פרויקטים חדשים שכן מתוקצבים לחישוב. דוגמה לכך היא הכבישים החדשים שחברת נתיבי ישראל צפויה לקדם במסגרת תוכנית החומש לכבישים ופרויקטים עליהם הצהירו שרת התחבורה וראש הממשלה דוגמת הרכבת לאילת וקריית שמונה ושדות התעופה הבינלאומיים החדשים.
לפי משרד רה"מ, העלות הכוללת של הפרויקטים היא 433 מיליארד שקל, וזאת לעומת הפרסום הקודם של משרד רה"מ מ-2021 בו הצהירו כי המדינה משקיעה כ-288 מיליארד שקל. ההבדל העצום בין המספרים, גידול של 50%, נובע מהכנסת תקציב פרויקט המטרו העומד על 150 מיליארד שקל לחישוב. לפי המסמך, הקמת שלושת קווי פרויקט המטרו בתקציב כולל של 150 מיליארד שקל תחל בשנה הבאה (2024) – וזאת למרות שאין כוונה כזו ומדובר בתאריך שאף גורם בממשלה לא יחשוב שהוא ריאלי בשום תסריט.
ל"כלכליסט" נודע כי חלק מאי-הדיוקים המופיעים במסמך נובעים מכך שהמסמך המקורי היה עדכני לשנת 2022 והיה אמור להתפרסם בתור "תשתית לצמיחה 2022", אך חילופי הממשלות הובילו לגניזת הפרסום המקורי. במשרד רה"מ לא רצו לעשות עבודה כפולה והופעל עליהם לחץ לשחרר מסמך עדכני כדי לשקף את עשיית הממשלה וכתוצאה מכך נוצר מסמך שמוצג כ-2023 אבל לא מייצג נאמנה את המציאות העכשווית.
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "החל משנת 2017 משרד ראש הממשלה מפרסם את החוברת "תשתית לצמיחה", במטרה להנגיש לציבור ולגורמים השונים את פרויקטי התשתיות המתוכננים לשנים הקרובות. תהליך העבודה של הפרסום מורכב משני חלקים מרכזיים: הראשון, איסוף דיווחים ממשרדי הממשלה השונים, והשני, בקרה על הדיווחים על ידי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. ישנה מורכבות מובנת בהכנסת פרויקטים מסוימים לקריטריונים קשיחים, הנכונים למועד איסוף הנתונים ולמשתנים נוספים, על כן לפעמים נראה שישנם אי דיוקים. משרד ראש הממשלה נערך בימים אלו להכנות לפרסום חוברת "תשתית לצמיחה" לשנת 2024. חלק מהכנות אלו כוללות בחינת דרכים נוספות להנגשת הנתונים ולעדכונם".
