מועצת המים: התעריף הביתי יוזל ב-8%, לחקלאים - יתייקר בעשרות אחוזים
מועצת המים: התעריף הביתי יוזל ב-8%, לחקלאים - יתייקר בעשרות אחוזים
השינויים בתעריפים שאישרו חברי מועצת רשות המים ייפרסו עד 2027; כעת ייערך שימוע ציבורי להחלטה - ולאחריו יהיה צורך לאשרר אותה במועצה; החקלאים צפויים לקבל פיצוי חד פעמי של מיליארד שקל, אך קודם לכן לפעול לביטול ההחלטה
חברי מועצת רשות המים אישרו את ההמלצות המקצועיות מפברואר 2021 לפיהן התעריף הביתי יוזל ב-8% עד 2027; במקביל, התעריף שהחקלאים משלמים בגין המים השפירים שהם צורכים יעלה בהדרגה בעשרות אחוזים, וב-2027 הם צפויים לשלם כ-2.6 שקלים למ"ק, 20 אגורות פחות מהצרכן הביתי (מאחר שזה האחרון נהנה מתשתית מים טובה יותר).
המהלך עצמו אושר במועצת רשות המים הכוללת שבעה נציגים, ששלושה מהם תמכו בהחלטה (יו"ר הרשות, חזי ליפשיץ. נציג האוצר, איליה כץ. ונציג משרד האנרגיה, משה גראזי). נציגת משרד הפנים לא נכחה בדיון, ונציגת משרד הגנ"ס לא נכחה גם היא. נציג משרד החקלאות, נציג הציבור דורון שמואלי, ונציג משרד החקלאות אסף לוי, עזבו את הדיון בהפגנתיות ולא השתתפו בהצבעה בכלל, זאת בשל הסירוב של שאר הנציגים במועצה לדון בכל הסוגיה מתחילתה. בפרט, סירבו חברי המועצה לזמן בנפרד את ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שכתב חוות דעת עבור החקלאים ובה הוא מתנגד להצעה לייקור מחיר המים לחקלאים.
מכל מקום, המהלך יצא לשימוע, ולאחר קבלת הערות הציבור יצטרכו חברי המועצה שוב האם לאשרר את ההמלצה או לא. לפוליטיקאים אין יכולת ישירה להשפיע על ההחלטות המתקבלות במועצת רשות המים, אך לאמתו של דבר התמונה מורכבת יותר. שכן חברי מועצת המים הקבועים בחוק הם המנכלי"ם של המשרדים (אוצר, חקלאות, אנרגיה, פנים, הגנ"ס), והמנכ"לים הם מינויים פוליטיים וישירים של השרים. כך שאם השר יתעקש יבחר להתערב בהחלטה הוא יוכל לעשות זאת דרך המנכ"ל שלו.
משק המים בישראל מתנהל כמשק סגור - כלומר עלויות המים ממומנות על ידי הצרכנים ולא מקופת המדינה. עד עתה החקלאים נהנו מתעריף מופחת למים השפירים, ולמעשה, שאר האזרחים סבסדו את החקלאים בעלות של כ-400 מיליון שקל בשנה. תופעה זו כונתה בדו"ח של רשות המים "הסבסוד הצולב בתעריפי המים לחקלאות", והמהלך הנוכחי צפוי לבטלה.
המהלך צפוי גם להמשיך את המגמה המבורכת של שימוש ב"מי שוליים" (כל סוגי המים שאינם שפירים) בחקלאות, במקום במים שפירים. כבר כיום פחות מחצי מצריכת המים לחקלאות (500 מיליון מ"ק) מגיעה ממים שפירים, ואילו היתר (750 מיליון מ"ק) מגיעה ממי שוליים. מי השוליים לא צפויים להתייקר לחקלאים, כך שייהפכו לאטרקטיביים יותר.
במסגרת הרפורמות בענף הצומח, הציע משרד האוצר לחקלאים פיצוי בהיקף חד פעמי של מיליארד שקל בשל העלאת תעריפי המים, אך החקלאים לא חתמו על ההסכם, וצפויים לנסות להתנגד להחלטה זו של מועצת המים. מההנהגה החקלאית נמסר כי "הפיצוי המדובר הוא מתוך תקציב שאושר עבור השקעות ופיתוח בחקלאות, לא לפיצוי העלאת תעריפי המים".
ההנהגה החקלאית צפויה להתנגד לאישור הצעד במועצה, כך לדוגמה, תקף אמש אבו וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, את ההחלטה במועצת רשות המים ואמר "מדובר בניסיון ציני, אומלל וחד-צדדי של רשות המים ושל הממשלה היוצאת לקבוע עובדות בשטח לממשלה הבאה. חקלאי ישראל, אשר מתמודדים עם קשיים כלכליים גם במצב הנוכחי, לא יעמדו בהעלאה חסרת הפרופורציות של מחיר המים החיוניים לגידולים שלהם – וכך גידולים מקומיים רבים במדינת ישראל פשוט יקרסו וייעלמו. מדהים להיווכח כיצד בעת שבעולם ממשלות עושות הכל כדי לשמור על ביטחון המזון של האוכלוסייה ולעודד את הייצור המקומי, רק אצלנו בישראל – גורמי המדינה עושים כל מה שאפשר כדי להחריב ולפגוע. במידה וההחלטה לא תשתנה, יהיה זה מחדל שיפגע קשות באזרחי ישראל ובחקלאות המקומית".
