תעריפי החשמל והמים יעלו: מס הפחמן בדרך לאישור סופי
תעריפי החשמל והמים יעלו: מס הפחמן בדרך לאישור סופי
שר האוצר חתם שנית על הצו, וועדת הכספים תתכנס לאשררו. בעקבות כך, לפי הערכות, עד סוף העשור החשמל יתייקר בכ-5%, והמים - בכ-1%. המס יכניס למדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, התעשיינים שיקבלו החזרים של כ-98% על שיעור המס, כמעט ולא יספגו את עליית מחירי הדלקים ומי שיספוג את עליית המס במלואה, הוא האזרח
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם שנית על צו מס הפחמן (תיקון צו הבלו על הדלק), זאת לאחר שינויים שדרשה ועדת הכספים של הכנסת שיבוצעו בו, ולמרות שהצהיר בעבר ש"לא נכון להעלות מסים במלחמה". הצו פורסם ברשימות הבוקר (יום ד׳), ובמהלך 60 הימים הקרובים, תידרש ועדת הכספים להתכנס לאשררו, בכדי שייכנס לתוקף. לפי ההערכות, הצו ייכנס לתוקף בקרוב, שכן ועדת הכספים התחייבה לאשר את הצו לאחר שיחולו בו השינויים שדרשה. המשמעות: בשנת 2025 יחלו תעריפי החשמל והמים לעלות באופן מדורג. בשל כניסת המס החדש לתוקף, בסוף העשור תושלם עלייה של כ-5% במחירי החשמל, וכ-1% במחירי המים, כך לפי הערכות משרד האוצר.
שימוש בדלקים מאובנים: פחם, בנזין, דיזל, מזוט וגז מחצבים, גורם לזיהום אוויר ופגיעה בבריאות הציבור, וכן לפליטות גזי חממה, שמלבות את משבר האקלים. מטרת מס הפחמן היא לגלם במחירי הדלקים המזהמים את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים להם הם גורמים. בישראל, הוחלט כי יוטל מס פחמן על דלקים לייצור חשמל כמו פחם וגז, ועל דלקים שאינם לתחבורה כמו מזוט וגפ"מ, במתווה מדורג שישקף לפחות באופן חלקי את העלות החיצונית שלהם.
את העבודה בנושא החלה לפני כשלוש שנים ממשלת לפיד-בנט, שהתפרקה לבסוף ולכן לא הצליחה להשלים את מתווה המס. ממשלת נתניהו התנגדה להטלתו, אולם בשל הצורך להתמודד עם הבור התקציבי שיצרה מלחמת ״חרבות ברזל״, הוחלט לפעול להטלת מס חשמל. לפי ההערכות, בהבשלה מלאה (בשנת 2030), יכניס המס לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקלים בשנה. בשלב זה, מדובר מבחינת משרד האוצר באיתות שיסמל לחברות הדירוג, כי ישראל פועלת להגדלת הכנסות המדינה.
לאחר לחצים שהפעילו ומתווה שסוכם מול משרד האוצר בלחץ ועדת הכספים, התעשיינים כמעט ולא יספגו את עליית מחירי הדלקים בשל מס הפחמן. באופן רוחבי, התעשיינים יקבלו החזרים של כ-98% על שיעור המס. ההחזר יקבע לפי שנת יחוס שתקבע בהמשך באופן פרטני מול המפעלים, ולא באופן חודשי לפי המחיר ששילמו בפועל. המשמעות היא שאם בחודש מסוים תקטן הצריכה בהשוואה לשנת היחוס שנקבעה, יתכן כי מפעל אף יקבל פיצוי גבוה מהסכום ששילם. התעשיינים עצמם לא ידרשו להתייעל באנרגיה עבור קבלת המענקים, או לעבור תהליך של צמצום פליטות הפחמן ומזהמי האוויר במתקניהם.
בסך הכל, כך לפי ההערכות הנוכחיות, סך הפיצוי לתעשיינים מקופת המדינה יעמוד על כשני מיליארד שקל עד סוף העשור. בנוסף, נקבעו פתרונות ספציפיים למפעלים גדולים. כך למשל, מפעל המלט נשר, של איש העסקים הבריטי לן בלווטניק. המפעל משתמש בפטקוק – אחד הדלקים המזהמים והמזיקים ביותר לבריאות האדם, יהיו פטורים בשנה הראשונה (2025) לחלוטין מתשלום המס, והוא יעלה באופן מדורג בשיעור ממוצע של כ-3.5% בשנה לאחר מכן. כדי להפחית בעתיד את העלות שישלמו, יאלצו נשר לעבור תהליך שדרוג, אשר יגדיל את השימוש בשריפת פסולת (rdf) כדלק, על חשבון השימוש בפטקוק. עבור כך, מקווים בנשר לקבל מענק מקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה.
התייקרות של כ-5% במחיר החשמל עד סוף העשור
מי שיספוג את עליית המס במלואה, הוא האזרח. מתווה המס יוביל להתייקרות של כ-1% במחירי החשמל מדי שנה לכל הפחות, ולכ-5% בסוף העשור. מחירי המים יתייקרו בשל העלייה במחירי החשמל, בשיעור מוערך של אחוז עד סוף העשור. כלכלנים סבורים שהעלאת מחירי הדלקים המזהמים תוביל להעדפה של אנרגיות מתחדשות ולמעבר לשימוש מוגבר בהן. זאת, שעה שהממשלה עצמה לא מקדמת מעבר לאנרגיה נקייה, וישראל לא עומדת ביעדים הנמוכים שהציבה בתחום. כיום, כ-89% מהחשמל בישראל מופק באמצעות דלקים מזהמים (ובעיקר פחם וגז). כך או כך, הגז יתייקר בשיעור נמוך, ועלותו תשקף רק 30% מהעלויות החיצוניות שלו.
בנוסף, ובצעד חריג מס הפחמן שאמור לעודד מעבר לאנרגיה נקייה – דווקא מתמרץ מעבר לשימוש בגז. משרד האוצר התעקש לממן באמצעות המס תשתיות גז למפעלים בכ-300 מיליון שקל. זאת, למרות שבשנים האחרונות מימנה הממשלה בנדיבות תוכניות רבות למעבר לשימוש בגז במפעלים. בארגוני הסביבה מתחו ביקורת על ההחלטה הזו.
מטרת המס היא לשנות הרגלים ולעודד צמצום שימוש במשאב מזהם או מעבר לאנרגיה נקייה. כך או כך, שעה שהמס מייקר את מחירי הדלקים לחשמל במטרה להפוך אותם לכדאיים פחות ובכך לעודד מעבר לאנרגיה נקייה – מי ששולטת בהחלטה הזו היא המדינה. האזרחים עצמם ישלמו יותר על חימום בחורף או קירור בקיץ, אולם לא יוכלו ברובם לעבור בעצמם לחשמל המופק באמצעות אנרגיה מתחדשת ונקייה, שכן את קצב ההתקדמות בתחום קובעת המדינה עצמה. במילים אחרות – ככל שהמדינה לא תעבור לאנרגיה נקיה, יוסיפו האזרחים לשלם בחשבון החשמל שלהם מס על אנרגיה מזהמת, אשר צריכתה אינה תלויה בהם.
מיסים אחרים שדווקא עשויים להיטיב עם הציבור ומותירים לו שיקול דעת לגבי האם לשלמם או לא, דווקא הודחו על ידי שר האוצר מתקציב המדינה. בעבר הבהיר סמוטריץ׳, כי הוא מתנגד למיסים בעלי אופי חינוכי – והשבוע הצהיר כי לא יוטלו מיסי סוכר וחד״פ בתקציב המדינה הקרוב. זאת, למרות שמדובר לא רק במנגנון הכנסות פשוט ומיידי עבור קופת המדינה, אלא גם במנגנון שתלוי כולו באזרח עצמו: אילו יחליטו האזרחים לא לצרוך שתייה ממותקת ומזיקה לבריאות או כלים חד פעמיים הפוגעים בסביבה ובבריאות האדם, לא ישלמו את אותו מס.
