בלעדיתקציב החקלאות יקוצץ הכי הרבה: "האוצר שיקר ועבד עלינו"
בלעדי
תקציב החקלאות יקוצץ הכי הרבה: "האוצר שיקר ועבד עלינו"
תקציב משרד החקלאות צפוי לספוג את אחד הקיצוצים החדים ביותר מבין משרדי הממשלה בתקציב המעודכן - 300 מיליון שקל - 12% מול קיצוץ רוחבי של 5% ברוב המשרדים; מנכ"ל המשרד אורן לביא בהתבטאות חריגה על המהלך: "זה נראה כמו נקמה בחקלאים וזאת תהיה בכייה לדורות"; האוצר בתגובה: "שר החקלאות דיכטר תמך בתקציב בממשלה"
משרדי הממשלה יתמודדו עם קיצוצים חסרי תקדים בתקציב המדינה העדכני ל־2024 שצפוי להיות מאושר בכנסת, אך משרד אחד בולט במיוחד: החקלאות. בתקופה האחרונה נאלץ המשרד להתמודד עם משבר גדול שעה שהמלחמה בדרום ובצפון מתרחשת בסמוך לקרקעות החקלאיות, ומאלצת חקלאים לעבוד תחת אש, תוך סיכונים ואתגרים כבדים. למרות המשימות המורכבות, הוחלט באוצר לקצץ 12% מהתקציב לשנת 2024, כ־300 מיליון שקל. מדובר באחד הקיצוצים החדים ביותר במשרדי הממשלה.
באוצר דרשו תחילה לקצץ כמיליארד שקל בתקציב משרד החקלאות. לבסוף סוכם על קיצוץ נמוך בהרבה, אך במשרד החקלאות לא ידעו שהם עומדים לשאת בנטל כבד משמעותית מזה של משרדי ממשלה אחרים. לפי נתונים פומביים שפורסמו במשרד הכלכלה התקציב יגדל, המשרד למשימות לאומיות יקבל תוספת וכך גם המשרד לביטחון לאומי, תקציב משרד הבינוי והשיכון יקוצץ בכ־4% ותקציב המשרד לשירותי דת בכ־1.12%, כך לפי ניתוח של קרן ברל כצנלסון.
מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא זועם, ומתאר את התנהלות המו"מ עם האוצר. "לא הראו לנו את ההסכם הכולל בממשלה, אמרו לנו שמקצצים באופן שוויוני במשרדים. היום אנחנו לומדים שזה לא נכון. בפועל האוצר שיקר לנו, עבד עלינו ורימה אותנו. השתמשו ברגש ואז שמו לנו אקדח לרקה ואמרו לנו שאם אנחנו לא חותמים, אז אין לנו הסכם תקציבי ל־2024. בפועל, בזמן שיש משרדים אחרים שקיבלו תוספת - אצלנו מקצצים".
לביא מוסיף כי "אנשי האוצר סיפרו לנו על להיכנס מתחת לאלונקה, אמרו שאנחנו המשרד היחיד שלא עושה את זה. מצער מאוד שככה מתנהלים וזאת תעודת עניות לאוצר. במקום לקצץ למשרד החקלאות, לא הייתם צריכים להגדיל למשרדים אחרים שאתם חפצים ביקרם. זה לא צריך לעבוד ככה. זאת מדינה, לא עסק פרטי. זה נראה כמו נקמה בחקלאים וזאת תהיה בכייה לדורות. אני לא מוכן לשתוק יותר".
"גודעים את הדור הבא של החקלאות"
בדיון שנערך בוועדת הכספים השבוע ניסו חברי הכנסת לברר מדוע הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות כה חד - 12% לעומת הקיצוצים שאליהם נדרשו משרדי ממשלה אחרים, 5% בממוצע, ומדוע במשרד החקלאות הקיצוץ הגבוה ביותר. הח"כים הדגישו שהשקעה בחקלאות הכרחית בימים אלה, ודאי שעה שיש צורך למצוא פתרונות לחקלאים היושבים בגבולות ישראל. הם גם דרשו למצוא פתרון למשבר במכון וולקני, והדגישו: "כשאנחנו פוגעים במכון וולקני, אנחנו פוגעים בעתיד וגודעים את הדור הבא של החקלאות". ואכן, אחת ההשלכות המשמעותיות של הקיצוץ היא הפגיעה במכון וולקני, מכון מחקר המוגדר כיחידת סמך של משרד החקלאות שעלול לספוג קיצוצים במסגרת ההפחתות בתקציב משרד החקלאות. כעת, כאשר תקציבו של המשרד נחתך בחדות על ידי משרד האוצר, טוענים בכיריו כי לא נותרה ברירה אלא גם לקצץ בתקציבו של מכון וולקני. המכה התקציבית הזו עלולה לקרב את המכון שנחשב לגאווה ישראלית לסופו.
1 צפייה בגלריה
אורן לביא על סדרי העדיפויות של האוצר: "במקום לקצץ למשרד החקלאות לא הייתם צריכים להגדיל למשרדים אחרים שאתם חפצים בייקרם. זאת מדינה, לא עסק פרטי"
(צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
נציגי האוצר לא התרגשו. הם טענו כי במשרד החקלאות הסכימו לקיצוץ, וכי עם כל משרד נוהל משא ומתן נפרד וגובה הקיצוץ בכל משרד הוא שונה. בנוסף, לאחר ששר החקלאות אבי דיכטר ניהל מאבק כדי לבלום את הרפורמה בחקלאות לאחר ששתי הפעימות הראשונות שלה כבר יצאו לפועל, משרד האוצר החליט לבטל כליל את התמיכות לביצוע הרפורמה ופיצוי החקלאים, אף שכבר יצאה לדרך בחלקה.
דיכטר מבהיר בהקשר זה כי "הפכנו את התפיסה. התעקשנו שהפעימות הבאות ברפורמה לא יבוצעו. הן היו גורמות לנזק נוראי. המהלכים שלנו הם לצנינים עבור משרד האוצר אבל הצלחנו לאפשר לחקלאים ליישר את הקו. יש לנו נושאים פתוחים מול האוצר. אחד מהם קשור לוולקני והשני לחלקים ברפורמה שיצאו לדרך. משרד החקלאות נמצא במאבק לא פשוט מול משרד האוצר".
אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אומר שלקיצוץ החד עלולה להיות משמעות הרסנית. "כשמקצצים כ־300 מיליון שקל זאת לא פגיעה בבשר החי אלא כניסה לעצמות. דווקא בשעה שבה החקלאות הישראלית משוועת לתמיכה ולחיזוק, בוחרת המדינה לפגוע בחקלאות. לצד הקיצוצים בוולקני, מכון שהמחקר היישומי שלו מסייע יום יום בשטח לחקלאים לפתור בעיות כמו מזיקים ולהגביר תפוקת יבולים, כ־270 מיליון שקל לטובת תמיכה ישירה בחקלאים שנפגעו מהורדת מכסים בעקבות הרפורמה, נעלמו. יצרו מציאות שבה לא כדאי להיות חקלאי. לחזק את הייצור המקומי זאת צריכה להיות משימה לאומית".
"חובבנות וטיפשות ברפורמה של האוצר"
בחודשים האחרונים ישנו עימות חזיתי בין משרדי האוצר והחקלאות באשר לתפיסת עתיד החקלאות בישראל. אם במשרד החקלאות סבורים שצריך לחזק את החקלאות המקומית ולדאוג לכך שהביטחון התזונתי יושתת על עצמאות חקלאית, במשרד האוצר שואפים להגדיל באופן משמעותי את היבוא. זאת, אף שלפי בדיקת משרד החקלאות, יבוא תוצרת לישראל גדל פי חמישה במהלך העשור האחרון, בעוד הייצור המקומי כמעט ולא גדל.
במשרד החקלאות סבורים שהגדלת היבוא לא מובילה להפחתת מחירים, אך היא עלולה להגדיל את השבריריות של השוק המקומי המתמודד עם סיכונים ומשברים. ישראל לא יכולה להסתמך על שכנותיה ביבוא, וקשיים בשרשראות האספקה הפכו בעולם לעניין קבוע. זאת לצד אירועי קיצון אקלימיים שיכולים ברגע לפגוע קשות ביבולים ובכך להעלות משמעותית את מחירי היבוא. כך, למשל, לאחר שיצאה הרפורמה בחקלאות לדרך נכרתו מאות אלפי עצי זית בישראל, אך הבצורת בספרד וביוון הובילה לזינוק עולמי חסר תקדים במחירי שמן הזית.
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות, על הנתק של האוצר: "אני מציע לנערי האוצר לרדת לשטח ולראות איך המזון גדל. הם משדרים: אנו לא מעוניינים בחקלאות במדינת ישראל"
"מזון לא גדל בסופרמרקט", אומר לביא. "אני מציע לנערי האוצר לרדת לשטח, לראות איך המזון גדל. אנשים מזיעים ועובדים מאוד קשה כדי שלתושבי ישראל יהיה מזון טרי כל הזמן. היה טוב אם היו חושבים איך לדאוג לאותם חקלאים ולביטחון המזון של ישראל. האוצר עושה טעות וזה יחזור אלינו כבומרנג. דווקא אנחנו שאחראים על ביטחון מזון חוטפים? מה אתם מרוויחים מזה? את מי אתם שוברים? את החקלאים הוותיקים שגם ככה שבורים? לחקלאים החדשים הצעירים שרוצים להיכנס לתחום אתם משדרים: אנחנו לא מעוניינים בחקלאות במדינת ישראל. אם לא תומכים במשרד החקלאות כמו שתומכים במשרדים אחרים שהתקציבים שלהם אפילו גדלו, מה אנחנו אמורים להבין?״.
לביא סבור שהייבוש התקציבי של משרד החקלאות עלול לגרום לפגיעה קשה בחקלאות, דווקא בתקופה שבה מדינות ברחבי העולם מדברות על חיזוק הייצור המקומי. "ראיתי מדינות שיש להן קושי לייצר. לנו אין קושי. אנחנו יודעים לייצר ירקות, פירות, חלב, בשר. אנחנו רק צריכים לעודד את החקלאים. הם צריכים ודאות וביטחון, ושהמדינה תעמוד מאחוריהם. לא יכול להיות ששנה שלמה אנחנו עסוקים במריבות עם האוצר. איך יכול להיות שבכל פעם שאני נכנס לדיון עם האוצר, אני צריך להסביר למה צריך חקלאות בישראל. אני חרד לביטחון המזון של המדינה, לחקלאות ולחקלאים. אני רואה את הנזקים הגדולים שהאוצר מחולל ואני לא יכול לישון בלילה. במקום שנקבל תוספת וציון לשבח, אנחנו מקבלים עונש".
לביא נותן כדוגמה את הפגיעה בענף השום. משרד האוצר הוריד לאפס את המכסים על יבוא שום לישראל והענף כמעט נעלם. "מעולם לא ראיתי רפורמה כל כך חובבנית. אם אתה רוצה להגדיל את היבוא, אז תוריד את המכס אבל אל תקריס את הענף המקומי. למה להוריד לאפס ועוד באמצע העונה כשהחקלאים מוציאים את השום מהאדמה? מה הרווחת מזה שישראלים איבדו מיליונים? זו חובבנות וטיפשות ביחד. אם מחכים לפחות חודשיים ואומרים לחקלאים אל תזרעו בשנה הבאה, מילא. אבל למה לפגוע בחקלאים? הקרסתם משפחות. החקלאי הזה שומר על קרקעות המדינה. מסתכלים על החקלאים כאילו הם הבעיה. הם נכס אדיר. הם נכס ציוני מדהים, האנשים הכי טובים שפגשתי. אנחנו צריכים לתמוך בהם".
אף שההסכם התקציבי מול משרד החקלאות כבר נחתם, במשרד מצויים כעת במו"מ מול משרד האוצר ומקווים להצליח להשיב חלק מהסכומים. לדברי דיכטר, "הקיצוץ היה קשה והושת על כל גופי המשרד, בתוכם מכון וולקני. האפשרות והסיכוי שבמכון וולקני נוכל למזער את הקיצוץ, גבוהים. בגופי המשרד האחרים לא נצליח למזער את הקיצוץ בשנת 2024 ונתייצב בתקציב השנה הבאה".
במשרד האוצר סירבו להתייחס לשאלת "כלכליסט" באילו משרדים בוצע קיצוץ בשיעור דומה או גבוה יותר מזה שעליו הוחלט במשרד החקלאות. ״תקציב המדינה אושר בממשלה בתמיכת שר החקלאות", נמסר ממשרד האוצר. "כלל טענות מנכ"ל משרד החקלאות לא מבוססות, ללא שום תימוכין ואינן מובנות. כחלק מאישור התקציב נעשו התאמות תקציביות במשרדי הממשלה וכך בין היתר בתקציב משרד החקלאות. על אף טענות המנכ"ל אין קיצוץ ייחודי ומשמעותי ביחס ליתר משרדי ממשלה בתקציב משרד החקלאות״.
