פרשנותמכירת נמל חיפה: ההודים רוצים לסגור מעגל
פרשנות
מכירת נמל חיפה: ההודים רוצים לסגור מעגל
ההסבר למחיר הגבוה ולעניין של אדאני ההודים בנמל חיפה עשוי להימצא במחוזות הלאומיים, הגיאו־פוליטיים וההיסטוריים - ולא בספרה של הערכות השווי הכלכליות הקלאסיות
עם היוודע גובה ההצעה הזוכה במכרז לרכישת נמל חיפה מהמדינה – הרבה גבות הורמו באוויר. בחלומות המתוקים ביותר של האוצר ורשות החברות אף אחד לא דמיין שנמל חיפה הממשלתי הישן, זה שמככב בדו"חות השנתיים של שיאני השכר במגזר הציבורי, יהפוך לסחורה לוהטת עם תג מחיר של 4 מיליארד שקל. ברשות זוכרים עוד שבתחילת הדרך דיברו איתם על שווי של 700 מיליון שקל, שלאחר מכן תפח להערכות שווי שנעות ונדות בין 1.5–3 מיליארד שקל בתרחישים האופטימיים ביותר. בין לבין, המתמודדים השונים והנמל עצמו העבירו ביקורת על הליך ההפרטה, חלקם סברו שהיא לא תצא לפועל, שלא יהיו מספיק מתמודדים וחלק אף טענו כי המכרז "נתפר" למידותיו של אחד המתמודדים.
כעת תחושות האופוריה בעקבות הסכום הדמיוני שהתקבל ויכניס לקופת המדינה 2.7 מיליארד שקל מתחלפות בחששות קלים וסימני שאלה. האם העסקה אכן תצא לפועל? האם אדאני וגדות ירגישו "פראיירים" וייסוגו מהזכייה תמורת קנס "קטנטן" של 15 מיליון שקל? ואם לא – איך אפשר בכלל להסביר את הצעת המחיר שלהם, שאם מוציאים ממנה את הסכום הקבוע שמגיע לנמל אז היא כמעט כפולה מההצעה שמגיעה אחריה?
אחד ההסברים שסיפקו גורמים בממשלה שהיו מעורבים במכרז למחיר החריג הוא שנמל חיפה מביא לקבוצת אדאני וגדות ערך ייחודי שלא רלוונטי לשאר המתמודדות. לטענתם, בעוד חלק מהמתמודדות רואות בהקמה של רציף מים עמוקים משקולת, אז באדאני רואים בהקמה שלו יתרון משמעותי שישמש כנקודה אסטרטגית לספינות ענק שנעות בין מזרח אסיה לבין אירופה. גם בגדות טוענים כי אדאני רואים בנמל חיפה כשער כניסה למזרח התיכון ומשם לאירופה, וייתכן כי זה אחד ההסברים לכך שהם רצו לזכות בנמל בכל מחיר. בניגוד לשאר המתמודדות, לגאוטם אדאני, האדם החמישי בעושרו בעולם, יש את האפשרות לשלם כל מחיר בלי באמת להינזק.
אך ייתכן כי ההסבר למחיר הגבוה ולעניין של אדאני ההודים בנמל חיפה בכלל לא נמצא בספרה של הערכות השווי הכלכליות הקלאסיות, אלא במחוזות הלאומיים, הגיאו־פוליטיים וההיסטוריים. בכירים הודים וביניהם גאוטם אדאני עצמו הדגישו את סגירת המעגל ההיסטורית בכך שהודים יפעילו את נמל חיפה, וזאת כ־100 שנה לאחר שחילות פרשים הודים כבשו את העיר כחלק מהצבא הבריטי.
בגזרה הגאו־פוליטית, חלק מהפרשנים ההודים חיברו את הזכייה ליחסים המתחממים בין ישראל, הודו, ארה"ב והאמירויות, התחממות שבאה לידי ביטוי בפסגת I2U2 ביום חמישי האחרון (למרות שאין קשר ישיר בינה לבין הזכייה בנמל). בהודו גם חיברו את זה למאבק בין המעצמות האסייתיות, וקבעו כי מדובר בקריאת תיגר של ההודים על הסינים שמפעילים את נמל המפרץ השכן.
ותמיד יש את האפשרות, שהקבוצה הזוכה לא תודה בה לעולם, שמישהו בקבוצה עשה טעות חישוב שעלתה להם מיליארד וחצי שקל.
